פרשה ד: פרשת ראה



הלכה:
אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לקרות התוכחות בקריות הרבה?

כך שנו חכמים:

אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולם.

למדונו רבותינו, למה אין מפסיקין בקללות?
אמר רבי חייא בר גמדא:
לפי שכתוב: (משלי ג):מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו, אל תעש את התוכחות קוצין קוצין אלא אחד קורא את כולן.

דבר אחר:
למה אין מפסיקין בקללות?
אמר רבי יהושע דסכנין, בשם ר' לוי:
אמר הקב"ה: אני כתבתי על כבודי: (תהלים צא): עמו אנכי בצרה, אין שורת הדין שיהיו בני מתקללין ואני מתברך.

כיצד?
אם יקראו את התוכחות קריות הרבה אין קרוי וקרוי שאין מברך ב' פעמים לפניה ולאחריה, אלא אחד קורא את כולן.

רבנן אמרי:
אמר הקב"ה: לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות אלא להודיען איזו דרך טובה שיבחרו אותה כדי שיטלו שכר.

מנין?
ממה שקרינן בעניין: ראה אנכי נותן לפניכם וגו'.


זה שאמר הכתוב: (ירמיה יד): שמעו והאזינו אל תגבהו וגו'.

מהו שמעו והאזינו וגו'?
אמר רבי תנחומא:
אמר הקב"ה: שמעו לדברי תורה ואל תדברו גבוהות כי ה' דבר.

והיכן דבר?
(משלי טז) תועבת ה' כל גבה לב.

דבר אחר:
שמעו לדברי תורה ואל תגביה את אזניך משמוע דברי תורה כי ה' דבר.

והיכן דבר?
(שם כח) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה.

דבר אחר:
שמעו לדברי תורה והאזינו לדברי תורה.

מהו ואל תגבהו?
אל תגבהו את הטובה מלבוא בעולם כי ה' דבר.

והיכן דבר?
(ישעיה א) אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו, ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו, כי פי ה' דבר.

מהו אם תאבו ושמעתם וגו'?
אמר רבי אלעזר:
הסייף והספר ירדו כרוכים מן השמים.
אמר להן: אם תעשו מה שכתוב בספר הזה אתם ניצולים מן הסייף הזה ואם לא תעשו אתם נהרגים בסייף הזה.

דבר אחר:
אם תאבו ושמעתם
אמר רבי לוי:
למה הדבר דומה?
לעבד, שאמר לו רבו הרי מונייק של זהב, ואם לאו הרי כבלים של ברזל.
כך אמר הקב"ה לישראל: אם עשיתם את רצוני הרי הטוב והברכה, ואם לאו הרי הקללה.
הרי שתי דרכים לפניכם, ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה.


דבר אחר:
ראה אנכי
אמר רבי אלעזר:
משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני באותה שעה: (איכה ג): מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, אלא מאיליה. הרעה באה על עושי הרעה והטובה באה על עושי הטובה.

דבר אחר:
אמר רבי חגי:
ולא עוד שנתתי לכם שני דרכים אלא שנכנסתי לפנים משורת הדין ואמרתי לכם: ובחרת בחיים.


דבר אחר:
מה כתיב למעלה מן העניין?
כי אם שמור תשמרון וגו'

מהו את כל המצווה הזאת?
אמר רבי לוי:
זו קריאת שמע.

רבנן אמרי:
זו השבת שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה.

דבר אחר:
כי אם שמור תשמרון
אמר בר קפרא:
הנפש והתורה נמשלה בנר.
הנפש, דכתיב: (משלי כ): נר ה' נשמת אדם.
והתורה, דכתיב (שם): כי נר מצוה ותורה אור.
אמר הקב"ה לאדם הזה: נרי בידך ונרך בידי!
נרי בידך, זו התורה.
ונרך בידי, זו הנפש.
אם שמרת את נרי אני משמר את נרך ואם כבית את נרי אני מכבה את נרך.

מנין?
דכתיב:רק השמר לך ושמר נפשך מאד הוי, כי אם שמור תשמרון.

דבר אחר:
אמר ר' שמעון:
למה הדבר דומה?
לשני בני אדם, אחד היה לו כרם בגליל ואחד וכו'.
כך אמר הקב"ה לאדם: תורתי בידך ונפשך בידי, אם שמרת את שלי אני משמר את שלך.
אם אבדת את שלי אני מאבד את שלך, הוי:כי אם שמור תשמרון.

דבר אחר:
אמר רבי יהודה בר סימא:
אם שמרת מאתים וארבעים ושמנה וכו', עד נשברה.

דבר אחר:
מהו כי אם שמור תשמרון?
אמר הקב"ה: אם שמרתם דברי תורה אני משמר אתכם מן המזיקין.

אמר רבי אבא בר זעירא:
אין בית רובע בחללו של עולם שאין בו כמה אלפים מזיקין וכל אחד פורמא נתונה בפניו שלא יביט באדם ויזיק ובשעה שעונותיו של אדם גורמין מעביר פורמא מפניו והוא מסתכל בו ומזיקו.

מנין?
שנאמר: (תהלים נה): פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו'.

אימתי?
כי ברבים היו עמדי.

ומי הם?
אלו המלאכים שהם משמרין את האדם.

אמר רבי יהושע בן לוי:
אוקוניא מהלכת לפני האדם והכרוזות כורזין לפניו.

ומה הן אומרים?
תנו מקום לאיקונין של הקב"ה, ראה כמה שומרין משמרין אותך.

אימתי?
בשעה שאת משמר דברי תורה, הרי נתתי לפניך שני דרכים: ברכה וקללה.
ברכה אם תשמעו לדברי.
קללה אם לא תשמעו לדברי:


אמר הקב"ה: שמעו לי! שאין אדם שומע לי ומפסיד.

רבנין אמרין:
את מוצא יש שומע [לאשתו] ומפסיד ויש שומע [לאשתו] ומשתכר.

כיצד?
אדה"ר שמע לאשתו והפסיד.

מניין?
שנאמר: (בראשית ג):ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך.

אמר רבי יצחק:
למה הדבר דומה?
למלך שאמר לעבדו: אל תטעום דבר עד שאבוא מן המרחץ.
אמרה לו אשתו: טעום את התבשיל הזה שלא יהא מבקש ליתן לתוכו או מלח או מורייס.
בא המלך ומצאו מטעם בשפתותיו.
אמר לו המלך: לא אמרתי לך אל תאכל ואכלת?!
אמר ליה: מרי, שפחתך נתנה לי!
אמר ליה המלך: ולשפחתי שמעת יותר ממני?!
כך אמר לו הקב"ה לאדם:ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו.

מה עשתה חוה?
האכילה אותו.
אמר רבי אבין:
לא בקשה אלא לבכות וליילל עליו בקולה ואכל ממנו, שכך כתיב: לקול אשתך, לדברי אשתך אין כתיב כאן, אלאלקול אשתך.
אמר לו הקב"ה: המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת?!
אמר ליה: מרי, הרי שפחתך נתנה לי!

מנין?
שנאמר: ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל.
א"ל: ולחוה שמעת יותר ממני?!
מיד נטרד, שנאמר: (שם): ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים,הרי ששמע לאשתו והפסיד.

ויש ששמע לאשתו ונשתכר, זה אברהם.
מניין?
שנאמר: (שם טז): ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני ה' מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי.

אמר רבי שמואל בר נחמן:
למה הדבר דומה?
למי שנולד לו בן ראה אותו איסטרלוגוס אחד אמר: זה הנער עתיד להיות ארכי ליסטים, צריך הוא לאביו להשליכו. שמע אביו אמר: לבני אני משליך?!
שמע אביו של אותו איסטרולוגוס אמר: כל מה שאמר לכם בני שמעו לו!
כך ראתה שרה לישמעאל יוצא לתרבות רעה והייתה אומרת לו לאברהם: גרש את האמה הזאת ואת בנה, והרע לו.
נגלה עליו הקב"ה, א"ל:אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה וגו', שמע בקולה ונשתכר שנקרא זרעו לשמו של יצחק, שנאמר: (שם כא): כי ביצחק יקרא לך זרע.
אמר הקב"ה: ומה אם מי ששמע לאשתו כך עשה שכר,. מי ששומע לי על אחת כמה וכמה! ושלמה המלך בא ומפרש: (משלי א): ושומע לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה.