כי תבא אל הארץ וגו'

הלכה:
מלך ישראל שהיה לו עסק, מהו שיהא מותר לו לדון לפני ב"ד?

כך שנו חכמים:

מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו.

לימדונו רבותינו:
למה אין דנין אותו?

אמר רבי ירמיה:
שכתוב בדוד המלך: (תהלים יז) מלפניך משפטי יצא.
הוי אין בריה דן את המלך אלא הקב"ה.

רבנן אמרי:
אמר הקב"ה לישראל: בני! כך חשבתי שתהיו חורין מן המלכות.

מנין?
שנאמר: (ירמיה ב) פרא למוד מדבר, כשם שהפרא גדל במדבר ואין אימת אדם עליו, כך חשבתי שלא תהא אימת מלכות עליכם, אבל אתם לא בקשתם כן, אלא (שם) באות נפשה שאפה רוח, ואין רוח אלא מלכויות.

מנין?
שנאמר: (דניאל ז) וארו ארבע רוחי שמיא מגיחין לימא רבא.
אמר הקב"ה: ואם תאמרו שאיני יודע שסופכם לעזבני, כבר הזהרתי ע"י משה ואמרתי לו: הואיל וסופן לבקש להן מלך בשר ודם מהן, ימליכו עליהן לא מלך נכרי.

מנין?
ממה שקרינו בעניין: ואמרת אשימה עלי מלך.


זה שאמר הכתוב: (איוב לד) ממלוך אדם חנף ממוקשי עם.

רבי יוחנן וריש לקיש
רבי יוחנן אמר:
אם ראית חנף ורשע מנהיג את הדור, נוח לו לדור לפרוח באוויר ולא להשתמש בו ואין הלשון הזה ממוקשי עם אלא לפרוח, כעניין שנאמר: (עמוס ג) התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה?!

ממלוך אדם חנף וגו'.
רבנין אמרי:
כיון שעמדו מלכים על ישראל והתחילו משעבדין בהן, אמר הקב"ה: לא אתם עזבתם אותי ובקשתם לכם מלכים?!
הוי, אשימה עלי מלך.
זה שאמר הכתוב: (תהלים קמו) אל תבטחו בנדיבים וגו'.

אמר רבי סימון, בשם רבי יהושע בן לוי:
כל מי שבוטח בהקב"ה זוכה להיות כיוצא בו.

מנין?
שנאמר: (ירמיה יז) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.
אבל כל מי שיבטח בעבודת כוכבים נתחייב להיות כיוצא בה.
מנין?
שנאמר: (תהלים קטו) כמוהם יהיו עושיהם.

רבנן אמרי:
כל מי שנשען בבשר ודם עובר אף פרוסטיא שלו עוברת, שנאמר: (שם קמו) בבן אדם שאין לו תשועה.

מה כתיב אחריו?
תצא רוחו ישוב לאדמתו.
אמר הקב"ה: ויודעין שאין בשר ודם כלום ומניחין כבודי ואומרין: שימה לנו מלך?!

מה אתם מבקשין מלך?
חייכם! שסופכם להרגיש מה עתיד להגיע לכם מתחת מלככם.

מנין?
שנאמר: (הושע ז) כל מלכיהם נפלו אין קורא בהם אלי.


דבר אחר:
ואמרת אשימה עלי מלך
אמר רבי יהודה ברבי אלעאי:
על ג' דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, ואלו הן:
למחות זכרו של עמלק,
ולמנות להם מלך,
ולבנות להם בהמ"ק.

ומינו להם מלך ומיחו זכרו של עמלק,
ולמה לא בנו להן בהמ"ק?
שהיו ביניהם דילטורין.

תדע לך, דאמר רבי שמואל בר נחמן:
דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו, והיו יוצאין למלחמה ונוצחין.

ולמה כן?
שלא היה ביניהן דילטורין, לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין.
תדע לך כשבקשה איזבל להרוג כל נביאי ה', מה עשה עובדיה?
הטמין אותן במערות, שנאמר: (מלכים א יח) ואחביא מנביאי ה' חמשים איש במערה, ולא היה אדם שאמר לאחאב כך וכך עשה עובדיה.

אבל דורו של שאול כולן היו דילטורין.
תדע לך, כשהיה שאול רודף אחר דוד היו הכל אומרים עליו לשון הרע לשאול, שנאמר: (תהלים נב) בבוא דואג האדומי וגו'.
( שם נד) בבוא הזיפים ויאמרו לשאול. לפיכך היו נופלים במלחמה.

דבר אחר:
אמר רב מינא:
כל שאומר לשון הרע מסלק השכינה מלמטה למעלה.
תדע לך, מה דוד אומר?
(שם נז) נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים בני אדם שיניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה.

מה כתיב אחריו?
(שם) רומה על השמים אלהים וגו'.
אמר דוד: רבש"ע! מה השכינה עושה למטה?!
סלק את השכינה לרקיע!

דבר אחר:
אמר רבי שמואל בר נחמן:
למה נקרא שמו של לשון הרע, לשון שלישי?
שהוא הורג שלשה:
שאמרו,
והמקבלו,
ושנאמר עליו.

מנין?
דואג שאמרו,
ושאול שקיבלו,
ונוב עיר הכהנים, שנאמר עליהן.

דבר אחר:
אמר רבי שמואל בר נחמן:
שאלו לנחש ואמרו ליה: למה אתה מצוי בין הגדרות?
אמר להן: שפרצתי גדרו של עולם!
אמרו לו: ולמה אתה מהלך בארץ ולשונך שותת בארץ?
אמר להן: שהוא גרם לי שאמרתי לשון הרע על בוראי.

ומה היה הלשון הרע?
אמר רבי יהושע דסיכנין, בשם רבי לוי:
הנחש הראשון היה מסיח כבני אדם, כיון שלא היו אדם וחוה מבקשין לאכול מאותו אילן, התחיל לומר לשון הרע על בוראו.
אמר להן: מן האילן הזה אכל הבורא וברא את עולמו וציווה אתכם שלא תאכלו ממנו ותבראו עולם אחר.

ומה עשה לו הקב"ה?
קצץ את רגליו וכרת את לשונו שלא יהא מסיח.

דבר אחר:
שאלו לנחש, אמרו לו:
מה אתה נהנה, שאתה נושך?
אמר להם: עד שאתם שואלין אותי למה אין אתם שואלין לבעלי לשון הרע?!
שנאמר: (קהלת י) אם ישך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון.

מה נהנה?
שאומר לשון הרע.

דבר אחר:
אמרו לנחש: למה אתה נושך באבר אחד וארסך מהלך בכל האיברים?
אמר להן: עד שאתם שואלין אותי למה אין אתם שואלין לבעלי הלשון שעומד ברומי והורג בסוריה, עומד בסוריה והורג ברומי!
ראה כמה קשה כוחו של לשון הרע שנצטוו לבנות בהמ"ק ובשביל שהיה הדור בעלי לשון הרע לא נבנה בימיהם.


דבר אחר:
אשימה עלי מלך
רבנן אמרי:
אמר הקב"ה: בעוה"ז בקשתם מלכים ועמדו המלכים מישראל והפילו אתכם בחרב.
שאול הפילם בהר הגלבוע.

מנין?
( ש"א ד) נס ישראל מפני פלשתים וגו'.
דוד, נתן מגפה, שנאמר: ( ש"ב כד) ויתן ה' דבר בישראל.
אחאב, עצר עליהן את הגשמים, שנאמר: (מלכים א יז) אם יהיה השנים האלה טל ומטר וגו'. צדקיהו, החריב את בהמ"ק, כיון שראו ישראל מה הגיע מתחת ידי מלכיהם התחילו צווחין הכל: אין אנו מבקשין מלך ישראל, למלכנו הראשון אנו מבקשין: (ישעיה לג) כי ה' שופטנו ה' מחוקקנו ה' מלכנו הוא יושיענו.
אמר להם הקב"ה: חייכם! כך אני עושה.

מנין?
שנאמר: ( זכריה יד) והיה ה' למלך על כל הארץ וגו'.