לשמור ולעשות את כל מצותיו
אמר רבי שמעון בן חלפתא:
כל מי, שלמד דברי תורה ואינו מקיים, עונשו חמור ממי שלא למד כל עיקר.

למה הדבר דומה?
למלך שהיה לו פרדס הכניס לתוכו שני אריסים:
אחד היה נוטע אילנות ומקצצן,
ואחד לא היה נוטע כל עיקר ולא מקצצן.
על מי המלך כועס, לא על אותו שהיה נוטע ומקצצן!
כך, כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים אותה עונשו חמור, ממי שלא למד כל עיקר.

מנין?
שנאמר: (ישעיה כו) יוחן רשע בל למד צדק.
אבל אם למד ולא קיים, אינו נחנן.
הוי, לשמור ולעשות את כל מצותי.


ברוך אתה בעיר
אמר רבי יצחק:
בעיר
בשכר המצות שאתה עושה בעיר:
חלה,
וציצית,
וסוכה,
ונר שבת.

וברוך אתה בשדה
בשכר מצות שאתה עושה בשדה.
לקט,
שכחה,
ופאה.

רבנן אמרי:
שתהא ברוך בעיר על ידי שנתברכת מן השדה, שנתנה הארץ את פרותיה.

ברוך אתה בבואך
אמר ר' יהודה בר סימון:
המקרא הזה מדבר במשה.
בבואך, זה משה, בביאתו לעולם קירב רחוקים, זו בתיה בת פרעה.

וברוך אתה בצאתך
זה משה, ביציאתו מן העולם קירב רחוקים, זה ראובן.
מנין?
שנאמר: (דברים לג) יחי ראובן ואל ימות.

דבר אחר:
ברוך אתה בבואך
בפרקמטיא שלך.

וברוך אתה בצאתך
בפרקמטיא שלך.
ודוד מפרשה: (תהלים קכא) ה' ישמר צאתך ובואך.

דבר אחר:
ברוך אתה בבואך
בביאתך לעולם.

וברוך אתה בצאתך
ביציאתך מן העולם.

אמר רבי ברכיה:
כתיב: (קהלת ג) עת ללדת ועת למות וכי אין אנו יודעין שעת הוא שאדם נולד, ועת הוא שאדם מת?!
אלא אשרי אדם שעת מיתתו כעת לידתו.
מה בשעת לידתו נקי, אף בשעת מיתתו נקי. הוי, ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך.


יפתח ה' לך את אוצרו הטוב
מהו יפתח?

אמר רבי יונתן:
ג' מפתחות בידו של הקב"ה ואין בריה שולטת עליהן, לא מלאך ולא שרף, ואלו הן:
מפתח של תחיית המתים,
ומפתח של עקרות,
ומפתח של גשמים.

מפתח של תחיית המתים, מנין?
שנאמר: (יחזקאל לז) וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם.

מפתח של עקרות,
שנאמר: (בראשית כט) ויפתח את רחמה.

ומפתח של גשמים,
שנאמר: יפתח ה' לך את אוצרו הטוב.

דבר אחר:
יפתח ה' לך
רבנן אמרי:
גדולה ירידת גשמים שהיא שקולה כתחיית המתים.

מנין?
שנאמר: (הושע ו) ויבא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ.

מה כתיב (אחריו)?
(שם) יחיינו מיומים.
לפיכך קבעוה בתחיית המתים שהיא שקולה כנגדה.

דבר אחר:
יפתח ה' לך
אמר רבי אליעזר בן יעקב:
בשעה שהגשמים יורדין אף משא ומתן מתברך, שנאמר: לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך.

רבנין אמרי:
אף הדגים מתברכים.

אמרו רבותינו:
מעשה שתפשו דג א' בעכו, עד שלא ירדה הרביעה והיו שמין אותו ג' מאות ליטרין, ולא מצאו בו אלא ר'.
אמר להן זקן אחד: אילו ירדה הרביעה היו מוצאין בו יותר.
משירדה הרביעה תפשו דג אחד והיו שמין אותו ר' ליטרין ומצאו בו ש'.
הרי אף הדגים מתברכים.

דבר אחר:
יפתח ה' לך
ראה כמה גדול ירידת גשמים.

רב יהודה בר יחזקאל:
בשעה שהיה רואה את הגשמים יורדים, היה מברך:

יתפאר ויתגדל ויתברך שמו של מי שאמר והיה העולם שהוא ממנה אלף אלפים ורבי רבבות של מלאכים על כל טיפה וטיפה שיורדת.

למה?
מכאן ועד הרקיע מהלך ת"ק שנה והגשמים יורדין ואין טיפה מתערבת בחברתה.

דבר אחר:
גדולה היא ירידת גשמים, ששקולה כתחיית המתים.

כיצד?
בזו כתיב: פתיחה,
ובזו כתיב: פתיחה.

בזו כתיב: יד.
ובזו כתיב: יד.

בזו כתיב: שירה.
ובזו כתיב: שירה.

בתחיית המתים, כתיב: (יחזקאל לז) בפתחי את קברותיכם.
ובירידת גשמים כתיב: יפתח ה' לך.

בתחיית המתים כתיב: (שם) היתה עלי יד ה'.
ובירידת גשמים כתיב: (תהלים קמה) פותח את ידך.

בתחיית המתים כתיב: (ישעיה מב) ירונו יושבי סלע.
ובירידת גשמים כתיב: (תהלים סה) יתרועעו אף ישירו.


דבר אחר:
יפתח ה' לך
רבנן אמרי:
אמר הקב"ה לישראל: בני! כל הטובות שבאות בעולם, בזכותכם הן באות.

כיצד?
הטל אינו יורד, אלא בזכותכם.

מניין?
שנאמר: (בראשית כז) ויתן לך האלהים מטל השמים.
המטר אינו יורד אלא בזכותכם.
מנין?
שנאמר: יפתח ה' לך את אוצרו הטוב.
אף השלום אינו בא לעולם אלא בזכותכם.
מנין?
שנאמר: (במדבר ו) וישם לך שלום, בזכותך.

מעשה בעובד כוכבים אחד, ששאל את ר' יוחנן בן זכאי, א"ל:
אנו יש לנו מועדות, אתם יש לכם מועדות.
אנו יש לנו קלנדה סטרגלים וקרטיסים, ואתם יש לכם פסח עצרת וסוכות.

אי זה יום שאנו ואתם שמחים?
א"ל ר' יוחנן בן זכאי: זה יום ירידת גשמים.

מנין?
שנאמר: (תהלים סה) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו.

מה כתיב אחריו?
(שם ק) מזמור הריעו לה' כל הארץ.

ח [השכינה שורה במקום שכל עם ישראל מצוי]

ויקרא משה אל כל ישראל
הלכה:
אדם מישראל שעמד לקרות בתורה מהו שיהא מותר לו לקרות פחות מג' פסוקים?

כך שנו חכמים:

הקורא בתורה לא יפחות משלושה פסוקים.

לימדונו רבותינו:
למה התקינו שלא יפחות משלשה פסוקים?
כנגד אברהם יצחק ויעקב.

דבר אחר:
כנגד משה אהרן ומרים שניתנה תורה על ידיהן.

אמר רבי הושעיא:
ראה הפחות בימי משה מה שלא ראה יחזקאל גדול בנביאים.
בני אדם שדברה עימהם שכינה פנים בפנים, שנאמר: (דברים ה) פנים בפנים דבר ה' עמכם וגו'.

אמר רבי שמעון בן יוחאי:
מנין אתה אומר?
אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד, לא הייתה השכינה נגלית עליהן, דכתיב: (שמות יט) כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני.

מעשה ברבי, שהיה דורש בבית המדרש הגדול וכשהיה מבקש ליכנס לדרוש היה אומר: ראו אם נתכנסו כל הקהל.

ומהיכן אתה למד?
ממתן תורה.

מנין?
שנאמר: (דברים ד) באמור ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי.

דבר אחר:
רבנן אמרי:
את מוצא כשנתן הקב"ה למשה את התורה, בקריאה נתנה לו.

מנין?
שנאמר: (שמות יט) ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה.
אף משה רבנו כשבא לשנות את התורה לישראל אמר להם: כשם שקיבלתי את התורה בקריאה, כך אני מוסר לבניו בקריאה.

מנין?
ממה שכתוב בעניין: (דברים כט) ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם.