כי מי גוי גדול וגו'
הלכה:
אדם מישראל, שהיה קורא את שמע, מהו שיהא לו מותר להמתין אחר קריאת שמע ואח"כ יתפלל?

כך שנו חכמים:
שלשה תכיפות הן:
תכף לסמיכה שחיטה.
תכף לנטילת ידים, ברכה.
תכף לגאולה, תפילה.

ומי שהוא עושה כן, מהו מתן שכרו?
אמר רבה בר אבהו:
אם סמך ושחט, יהא מובטח שקרבנו נתקבל.
ואם נטל ידיו ובירך מיד, יהא מובטח שלא יהא שטן מקטרג בסעודתו.
ואם קרא קריאת שמע ונתפלל מיד, יהא מובטח שתפילתו נשמעת.

אמר רבי יהודה ב"ר סימון:
את מוצא עבודת כוכבים קרובה ורחוקה והקב"ה רחוק וקרוב.

כיצד עבודת כוכבים קרובה?
עובד כוכבים עושה עבודת כוכבים ומעמידה בתוך ביתו אצלו, הרי קרוב.

ומנין שהיא רחוקה?
שנאמר: (ישעיה מו) אף יצעק אליו ולא יענה וגו', הרי רחוקה.

והקב"ה רחוק וקרוב.
כיצד?
אמר רבי יהודה בר סימון:
מכאן ועד לרקיע מהלך ת"ק שנה, הרי רחוק.

וקרוב מנין?
שאדם עומד ומתפלל ומהרהר בתוך לבו וקרוב הקב"ה לשמוע את תפילתו, שנאמר: (תהלים פה) שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו.

אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע! כשיהיו אומות העולם באים להתפלל לפניך אל תענה אותן שאין באין אצלך בלב שלם, אלא הולכין אצל עבודת כוכבים שלהן ואינה עונה אותן והן רואין צרתן צרה ובאין להן אצלך, אף אתה לא תענה אותן, שנאמר: (שם יח) ישועו ואין מושיע על ה' ולא ענם.

מהו ישועו?
ישועו לעבודת כוכבים שלהן ולכשיבואו אצלך, על ה' ולא ענם.
אבל כשישראל קוראין אצלך מיד שמע תפילתנו, שנאמר: (שם ד) בקראי ענני אלהי צדקי.
אמר לו הקב"ה: מה אמרת בקראי ענני, חייך! עד שלא תקראני אני אענה אתכם, שנאמר: (ישעיה סה) טרם יקראו ואני אענה, שאין לי אומה אחרת אלא אתם.

מנין?
ממה שקרינן בעניין: כי מי גוי גדול.


(תהילים כ ב) יענך ה' ביום צרה
רבנן אמרי:
למה הדבר דומה?
לבן מלך שיצא לתרבות רעה והיו לו שלשה פדגוגין:
הראשון אמר: יעשה לו כבלים של מאה ליטרין.
והשני אמר: אינו יכול לעמוד בכבלים של ק' ליטרין, אלא יעשה לו כבלים של שנים עשר ליטרין.
בא השלישי ואמר: היאך הוא יכול לעמוד בכבלים של שנים עשר ליטרין, יעשה לו כבלים של ליטרא אחת.
כך אמר משה יעשו לו כבלים של מאה ליטרות, שנאמר: (דברים לא) ומצאוהו רעות רבות וצרות.
דוד אמר: יעשה לו כבלים של י"ב ליטרין, שנאמר: יענך ה' ביום צרה, כשם שהיום י"ב שעות. כיון שעמד ירמיה אמר לפניו: רבש"ע! אין בהם כוח לסבול, כשם שאמר דודביום צרה, אלא יעשה להם כבלים של ליטרא אחת, שנאמר: (ירמיה ל) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע.

דבר אחר:
יענך ה' ביום צרה
מהו ביום צרה?

אמר ריש לקיש:
למה הדבר דומה?
לאשה שישבה על המשבר לילד והייתה מצטערת לילד.
אמרו: מי שענה את אמך הוא יענה אותך.
כך אמר דוד לישראל: מי שענה ליעקב הוא יענה אתכם.

מה התפלל יעקב?
ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי, אף אתה יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב.
אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע! כשתהא רואה בניך בצער ואין מי שיבקש רחמים עליהם, מיד ענה אותן!
אמר לו הקב"ה: משה, חייך! בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם, דכתיב: (דברים ד) כה' אלהינו בכל קראנו אליו.


דבר אחר:
כה' אלהינו
זה שאמר הכתוב: (תהלים סט)ואני תפלתי לך ה' עת רצון.

רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל בר נחמן:
מהו דכתיב: ואני תפלתי לך ה' עת רצון?
אמר לו: שערי תפילה פעמים פתוחים פעמים נעולים, אבל שערי תשובה לעולם פתוחים.
אמר לו: מנין?
דכתיב: (שם סה) נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים.
מה המקווה הזה פעמים פתוח פעמים נעול, אף שערי תפילה פעמים פתוחים פעמים נעולים, אבל הים הזה לעולם פתוח.
כך ידו של הקב"ה לעולם פתוחה לקבל שבים.

אמר רב ענן:
אף שערי תפילה אינן ננעלים לעולם, דכתיב: כה' אלהינו בכל קראנו אליו, ואין קריאה אלא תפילה, כעניין שנאמר: (ישעיה סה)והיה טרם יקראו ואני אענה.

אמר רבי חייא רבה:
כתיב: (תהלים כז)קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה', הוי מתפלל וחוזר ומתפלל ויש שעה שיתנו לך.

דבר אחר:
ואני תפלתי וגו'
דוד בשביל שהיה יחידי אמר עת רצון, אבל תפילתן של ציבור אינה חוזרת לעולם ריקם, הוי כה' אלהינו בכל קראנו אליו.

מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו
שאלו המינים את רבי שמלאי:
כמה רשויות בראו את העולם?
אמר להם: אני ואתם נשאל לששת ימי בראשית.
אמרו לו: מי כתיב בראשית ברא אלוה, בראשית ברא אלהים כתיב.
אמר להן: מי כתיב בראו?! ברא כתיב. ומי כתיב ויאמרו אלהים יהי רקיע, יקוו המים, יהי מאורות?! ויאמר כתיב.
כיון שהגיעו למעשה יום השישי, היו שמחים.
אמרו לו: הרי כתיב: (בראשית ג)נעשה אדם בצלמנו.
אמר להם: מי כתיב ויבראו את האדם בצלמיהם? אין כתיב כאן אלא: ויברא את האדם בצלמו.
אמרו לו: והא כתיב: כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו?!
אמר להם: מי כתיבכה' אלהינובכל קראנו אליהם?! בכל קראנו אליו כתיב.


דבר אחר:
אשר לו אלהים קרובים אליו
אמר רבי יוחנן:
כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר אימתי ראש השנה ואימתי יום הכיפורים.
הקב"ה אומר להם: לי מה אתם שואלים?!
אני ואתם נלך אצל בית דין של מטה.

מנין?
דכתיב: אשר לו אלהים קרובים אליו, אשר לו אומה קרובה אין כתיב כאן, אלא אשר לו אלהים קרובים אליו, הוא וכל פמליא שלו.

אמר רבי יוחנן:
אמר הקב"ה: עד שלא נעשית אומה שלי - מועדי ה'; מכאן ואילך, אשר תקראו אתם.


דבר אחר:
אשר לו אלהים קרובים אליו
אדם אם יהא לו קרוב עשיר הוא מודה בו ואם עני הוא כופר בו ואומר שאינו קרובו, אבל הקב"ה, כביכול ישראל היו נתונים במצרים בשעבוד הקב"ה אומר: קרוביהן אני.

מנין?
שנאמר: (תהלים קמח)לבני ישראל עם קרובו.
ואם קרובו עני הוא עושה עצמו עיקר ואותו טפילה.

מהו אומר?
פלוני מתקרב לי.
אבל הקב"ה, כביכול עושה לישראל עיקר. אשר לו גוי קרוב אין כתיב כאן, אלא אשר לו אלהים קרובים אליו.

דבר אחר:
כי מי גוי גדול
אמר רבי חמא בר ר' חנינא:
איזה אומה שגידלה אלוהיה כאומה זו?!
בנוהג שבעולם אומה מבקשת לעשות מלחמה ואינן יודעין אם נוצחין ואם אין נוצחין וישראל ודאי נוצחין, שנאמר: כי מי גוי גדול וגו'.


דבר אחר:
אמר רבי תנחומא:
מעשה בספינה אחת שהייתה כולה של עובדי כוכבים והיה בתוכה יהודי אחד, הגיעו לנס אחד.
אמרו לאותו יהודי: פלוני טול מעות ועלה לנס הזה וקח לנו משם מאומה.
אמר להם: לא אכסנאי אני?!
מכיר אני להיכן אלך?!
אמרו: ויש אכסנאי יהודי?!
בכל מקום שאתה הולך אלהיך עמך, הרי אשר לו אלהים קרובים אליו.


מהו בכל קראנו אליו?
אמרו רבנן:
יש תפילה שנענית לארבעים יום.

ממי את למד?
ממשה, דכתיב: ואתנפל לפני ה' מ' יום וגו'.

ויש תפילה שנענית לעשרים יום.
ממי את למד?
מדניאל, דכתיב: (דניאל י) לחם חמודות לא אכלתי עד מלאת שלשה שבועים ימים.
ואח"כ אמר: ה' שמעה ה' סלחה וגו'.

ויש תפילה שנענית לשלשה ימים.
ממי את למד?
מיונה, דכתיב: (יונה ב)ויהי יונה במעי הדגה וגו'
ואח"כ: ויתפלל יונה אל ה' אלהיו ממעי הדגה.

ויש תפילה שנענית ליום אחד.
ממי את למד?
מאליהו, דכתיב: (מ"א יח)ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו'.

ויש תפילה שנענית לעונה.
ממי את למד?
מדוד, דכתיב: (תהלים סט)ואני תפלתי לך ה' עת רצון.

ויש תפילה שעד שלא יתפלל אותה מפיו הקב"ה יענה, שנאמר: (ישעיה סה) והיה טרם יקראו ואני אענה.


כי תוליד בנים
הלכה:
אדם מישראל מהו שיהא מותר לו להקיף פאת ראשו?

כך שנו חכמים:

אלו דברים אסורים מפני דרכי האמורי:
המספר קומי
והעושה בלורית.

מהו המספר קומי?
זה המספר פאת ראשו ועושה תפיסות קורצין.

מהו חייב?
סופג את הארבעים.
אבל העושה בלורית אינו מגדלה אלא לשמה של עבודת כוכבים ואין עונש קשה משל עבודת כוכבים שהרי הקב"ה אינו מקנא אלא בה.

מנין?
שנאמר: (שמות כ) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני וגו'.
וכתיב: (דברים ד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא.

רבנן אמרי:
הואיל ואין בעבודת כוכבים ממש, למה קורא אותן אלהות?
אמר ר' פנחס בר חמא:
כדי ליתן שכר לכל מי שפורש ממנה.
אמר הקב"ה: אע"פ שאין בה ממש, כיון שפורש אדם ממנה מעלה אני עליו כאילו הוא עובד למי שיש בו ממש ובא לו אצלי.

אמר ר' יהושע בן לוי:
אמר הקב"ה: הואיל וכך הוא עונשה של עבודת כוכבים קשה צריך אני להזהיר אותם עליה שלא יאמרו: אילו הזהירנו עליה פירשנו ממנה.
אמר לו הקדוש ב"ה לישעיה: לא תהא סבור שמא לא הזהרתי אותם על עבודת כוכבים תחילה, עד שלא באו לסיני לקבל את התורה הזהרתי אותן על עבודת כוכבים.

מנין?
שכך כתיב: ( ישעיה מח)ואגיד לך מאז בטרם תבא השמעתיך, בטרם תבא לסיני השמעתיך ברכות וקללות.

למה?
(שם) פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום, לפיכך הזהרתי אותם עליה.

ועל ידי מי הזהרתי אותן?
ע"י משה עבדי.

מנין?
ממה שקרינו בעניין: כי תוליד בנים ובני בנים.


דבר אחר:
זה שאמר הכתוב: (הושע ד) כרובם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר.

מהו כרובם?
אמר ר' שמואל בר נחמני:
שכל מה שהגדולים עושין הדור עושה.

כיצד?
הנשיא מתיר ואב ב"ד אוסר!
הנשיא מתיר ואני אוסר!
והדיינים אומרים: אב ב"ד מתיר ואנו אוסרים!
ושאר הדור אומרים: הדיינין מתירין ואנו אוסרים!

מי גרם לכל הדור לחטוא?
הנשיא שחטא תחילה.

אמר רבי שמלאי:
כתיב: (שם ב) כי זנתה אמם הובישה הורתם, שהן מביישין דבריהם בפני עמי הארץ.

כיצד?
החכם יושב ודורש בצבור: לא תלוה בריבית והוא מלוה בריבית.
אומר: לא תגזול והוא גוזל.
אומר: לא תגנוב והוא גונב.

אמר רבי ברכיה:
מעשה באדם אחד שנגנבה טליתו והלך לקבול לדיין עליה ומצאה פרושה על מיטתו.

ואמר רבי ברכיה:
מעשה באדם אחד שנגנבה קומקמוס שלו ועלה לקבול עליו לדיין ומצאו על הכירה שלו, הוי, כרובם כן חטאו לי.

דבר אחר:
כרובם כן חטאו לי
אמר רבי תנחומא:
כל שהרביתי להם ארצות כן חטאו לי.

מנין?
שנאמר: (שם יב) גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי.

דבר אחר:
כל שהרביתי להן עושר, כן חטאו לי.

מנין?
שנאמר: (שם ח) כספם וזהבם עשו להם עצבים.

דבר אחר:
כל שהרביתי להן מלכים, כן חטאו לי.

מנין?
שנאמר: (שם ז) כל מלכיהם נפלו אין קורא בהם אלי.

דבר אחר:
כל שהרביתי להן בנים, כן חטאו לי.
שנאמר: כי תוליד בנים וגו'.


דבר אחר:
כי תוליד בנים
זה שאמר הכתוב: (משלי י) פעולת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת.

פעולת צדיק לחיים
אמר רבי תנחום:
זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק.

ותבואת רשע לחטאת, זה עמלק שגדל בחיקו של עשו.

דבר אחר:
פעולת צדיק לחיים
כל מה שפעל דוד ושלמה בנו לחיים של ישראל.

מהו ותבואת רשע לחטאת?
בביאה אחת שנכנס מנשה לבית קדשי הקדשים הייתה חטייה לישראל, שעשה צלם של ארבע פנים והכניסו להיכל.

מנין?
שנאמר: (יחזקאל ח) והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בביאה.

אמר רבי אחא:
הא בייא רבא לעלמא, התושב מפנה לבעל הבית.

ולמה עשה צלם של ד' פנים?
כנגד ד' חיות שהן סובלות כיסאו של הקב"ה.

דבר אחר:
למה ארבע פנים?
כנגד ד' רוחות העולם.
אמר: כל מי שיבוא מד' רוחות העולם יהא משתחווה לצלם זה.

ומה עשה לו הקב"ה?
מסרו ביד שונאיו.

מנין?
שנאמר: ( ד"ה ב לג)ויבא עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור ויאסרוהו בנחשתים, ועשו לו מולין של נחושת והכניסו אותו לתוכו והיו מדליקין תחתיו והוא היה נשרף מבפנים.
אותה שעה קרא מנשה לכל אלוהות שבעולם שהיה מזבח להם ולא ענו אותו אחד מהם, שנאמר: ( ישעיה מו) אף (כי) יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו.

כיון שראה מנשה צרתו צרה שלא ענה אותו אחד מהם התחיל קורא להקב"ה, אמר לפניו: רבש"ע! הרי קראתי לכל אלהות שבעולם וידעתי שאין בהן ממש, רבש"ע! את הוא אלוה על כל אלהים ואם אי אתה עונה אותי אני אומר שמא ח"ו כל הפנים שוות?!
אמר לו הקב"ה: הא רשע! בדין הוא שלא אענה אותך שהכעסת אותי אלא שלא לנעול דלת לפני השבים שלא יהו אומרים הרי מנשה ביקש לעשות תשובה ולא נתקבל, לפיכך הריני עונה אותך.

מנין?
שנאמר: (ד"ה ב לג)ויתפלל אליו ויעתר לו ויחתר לו.
מלמד, שהיו מלאכי השרת מסתמין את חלונות של רקיע שלא תעלה תפלתו לשמים.

מה עשה הקב"ה?
חתר את הרקיע מתחת כסא הכבוד וקיבל את תפילתו וישיבהו ירושלים למלכותו.

אמר רבי שמואל בר אוניא, בשם רבי אחא:
ברוח השיבו, כמה דתימא: משיב הרוח.
באותה שעה ידע מנשה, כי ה' הוא האלהים.

דבר אחר:
(משלי י) פעולת צדיק לחיים, אלו באי הארץ הצדיקים שהיו בימי משה.
ותבואת רשע לחטאת, כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ וגו'.


מהו להכעיסו?
אמר רבי אלעזר:
היו יושבין ומחשבין איזו ערווה חמורה, שנאמר: (יחזקאל כב)ואיש את אשת רעהו וגו' טמא בזימה.

מאי בזימה?
במחשבה היו אומרים: מי שבא על אשת איש בחנק.
ומי שבא על כלתו בסקילה.
הרי הכלה חמורה מאשת איש?!

תני, ר' ישמעאל:
איש ואביו ילכו אל הנערה.
יכול לתאווה?
ת"ל: למען חלל את שם קדשי הוי אומר: להכעיסו.

אמר רבי לוי:
לא גלו ישראל עד שנעשו שבעה בתי אבות רשעים.
בנים תרין,
בני בנים תרין,
ונושנתם,
והשחתם,
ועשיתם,
הרי שבעה.


רבנן אמרי:
יתברך שמו של הקב"ה שיודע מה היה ומה עתיד להיות.
דכתיב: (ישעיה מו) מגיד מראשית אחרית וגו'.
כיצד?
בפרשה זו הראה משה לישראל אם חטאו:
היאך הם עתידים לגלות.
והיאך הן עושין תשובה.
והיאך הם נגאלים.

היאך הם עתידין לחטוא, דכתיב: (דברים לא) ועשיתם הרע בעיני ה'.
ואח"כ והפיץ ה' אתכם בעמים.
ואח"כ בצר לך ומצאוך.

מהו בצר לך?
אמר רבי יוחנן, בשם ר' עקיבא:
כל צרה שהוא של יחיד, צרה.
וכל צרה שאינה של יחיד, אינה צרה.

דבר אחר:
בצר לך
ר' יוחנן דידיה אמר:
כל צרה שישראל ועובדי כוכבים שותפין בה, צרה.
וכל צרה של ישראל עצמן, אינה צרה.

דרש ר' יוחנן:
כגון: צרתן בשושן הבירה שלא הייתה אלא לישראל, שנאמר: (אסתר ד) אבל גדול ליהודים. מיד הצמיח להן הקב"ה ישועה.

מנין?
(שם ו) ליהודים הייתה אורה ושמחה.


דבר אחר:
אמר ר"א:
כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו, אלא מתוך חמשה דברים אלו:
מתוך צרה.
ומתוך תשובה.
ומתוך זכות אבות.
ומתוך רחמים
ומתוך הקץ.

מתוך צרה, דכתיב: (שמות ב)ויאנחו בני ישראל.
מתוך תשובה, דכתיב: (שם)ותעל שועתם.
מתוך זכות אבות, דכתיב: ויזכור אלהים את בריתו.
ומתוך רחמים, דכתיב: וירא אלהים את בני ישראל.
מתוך הקץ, וידע אלהים.

ואף לעתיד לבוא אין נגאלים אלא מתוך חמשה דברים הללו:
מתוך צרה, דכתיב: בצר לך הרי מתוך צרה.
ושבת עד ה' אלהיך, הרי מתוך תשובה.
כי אל רחום ה' אלהיך, הרי מתוך רחמים.
ולא ישכח את ברית אבותיך, הרי מתוך זכות אבות.
ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, הרי מתוך הקץ.

ודוד פירש אותן: (תהלים קו)וירא בצר להם, הרי מתוך צרה.
בשמעו את רנתם, הרי מתוך תשובה.
ויזכור להם בריתו, הרי מתוך זכות אבות.
ויתן אותם לרחמים, הרי מתוך רחמים.
(שם) הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגויים הרי מתוך הקץ.


דבר אחר:
ושבת עד ה' אלהיך
אין לך דבר גדול מן התשובה.

מעשה שהיו רבותינו ברומי, ר' אליעזר ורבי יהושע ורבן גמליאל וגזרו סנקליטין של מלך לומר: מכאן ועד ל' יום לא יהיה בכל העולם יהודי!
והיה סנקליטו של מלך ירא שמים, בא אצל רבן גמליאל וגילה לו את הדבר, והיו רבותינו מצטערים הרבה.
אמר להם אותו ירא שמים: אל תצטערו מכאן ועד שלושים יום אלוהיהן של יהודים עומד להם.
בסוף כ"ה ימים, גילה לאשתו את הדבר.
אמרה לו: והרי שלמו עשרים וחמישה ימים.
אמר לה: עוד חמישה ימים והייתה אשתו צדקת ממנו.
אמרה לו: אין לך טבעת?!
מוץ אותה ומות! וסנקליטין נטל עליך ל' ימים אחרים והגזירה עוברת. שמע לה ומץ את טבעתו ומת.
שמעו רבותינו ועלו אצל אשתו להראות לה פנים.
אמרו רבותינו: חבל לספינה שהלכה לה ולא נתנה המכס, כלומר הצדיק הזה לא מל.
אמרה להן אשתו: יודעת אני מה אתם אומרים, חייכם! לא עברה הספינה עד שנתנה מכס שלה.
מיד נכנסה לתוך הקיטון והוציאה להן קופסא שהייתה המילה בתוכה וסמרטוטים מלאים דם נתונים עליה וקראו עליו רבותינו המקרא הזה: (תהלים מז) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגני ארץ מאד נעלה.

מהו מגני ארץ?
אמר הקב"ה לאברהם: נעשיתי מגן עוז.

מנין?
שנאמר: (בראשית טו) אנכי מגן לך, לזה אני נעשה מגינים הרבה.
כיצד?
אמר הקב"ה לאברהם: (שם יב)ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך, ואח"כ מל וזה לא הבטחתי אותו.

מהו מאד נעלה?
זה נתעלה מאד מאברהם.

דבר אחר:
ושבת עד ה' אלהיך
אמר ר' שמואל פרגריטא, בשם ר' מאיר:
למה הדבר דומה?
לבן מלך, שיצא לתרבות רעה והיה המלך משלח פדגוגו אחריו ואמר לו: חזור בך בני! והיה הבן משלחו.
ואמר לאביו: באלו הפנים אני חוזר בי ואני מתבייש לפניך?!
והיה אביו משלחו ואומר לו: בני! יש בן מתבייש לחזור אצל אביו?!
ואם אתה חוזר לא אצל אביך אתה חוזר?!
כך הקב"ה, משלח ירמיה לישראל בשעה שחטאו ואמר לו: לך אמור לבני: חזרו בכם!

מנין?
שנאמר: (ירמיה ג) הלוך וקראת את הדברים האלה וגו'.
והיו ישראל אומרים לירמיה: באלו הפנים אנו חוזרים להקב"ה?!

מנין?
שנאמר: (שם)נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו וגו'. והיה הקב"ה משלח ואומר להם: בני! אם חוזרים אתם לא אצל אביכם אתם חוזרים?!

מנין?
(שם לא) כי הייתי לישראל לאב וגו'.

אמר רבי עזריה:
א"ל הקב"ה לירמיהו: לך אמור להם לישראל: חייכם! איני כופר בכם, אתם אמרתם לי בסיני:ומעי המו עליו.
אף אני כך אומר לכם.

מנין?
שנאמר: (שם) הבן יקיר לי אפרים וגו'.


אז יבדיל משה
הלכה:
על כמה דברים נצטווה אדם הראשון?

כך שנו חכמים:
על ששה דברים נצטווה אדם הראשון:
על עבודת כוכבים.
ועל חלול השם.
ועל הדינים.
ועל שפיכת דמים.
ועל גילוי עריות.
ועל הגזל.

אמר רבי: כלן בפסוק אחד, שנאמר: (בראשית ב) ויצו ה' אלהים על האדם וגו'.
ויצו, זה עבודת כוכבים, שנאמר: (הושע ה) הואיל הלך אחרי צו.
ה', זה חלול השם, שנאמר: (ויקרא כד) ונוקב שם ה'.
אלהים, אלו הדיינים, שנאמר: (שמות כב)עד האלהים יבא דבר שניהם.
על האדם, זה שפיכות דמים, שנאמר: (בראשית ט) שופך דם האדם.
לאמר, זה גילוי עריות, שנאמר: (ירמיה ג) לאמר הן ישלח איש את אשתו.
מכל עץ הגן אכל תאכל, ולא מן הגזל, מצווה אותו על הגזל.
ועל כלן יש סליחה חוץ משפיכות דמים, שנאמר: (בראשית ט) שופך דם האדם באדם דמו ישפך.

אמר רבי לוי:
והרי כמה בני אדם שהרגו ומתו על מטותיהן?!
השיבו אותו: מהו באדם דמו ישפך?
כשיבואו כל בני אדם לעתיד לבוא, אותה שעה דמו ישפך.
אמרו מעשה בשני אחים שהרג אחד מהן את חברו.

מה עשתה אמן?
נטלה כוס אחת ומלאתו מדמו והניחה אותו במגדל והייתה נכנסת כל יום ויום ומצאה אותה הדם תוסס. פעם אחת נכנסה והביטה אותו ומצאו ששתק. אותה שעה ידעה שנהרג בנה האחר, לקיים מה שנאמר: שופך דם האדם באדם דמו ישפך.

אז יבדיל משה
זה שאמר הכתוב: (קהלת ה) אוהב כסף לא ישבע כסף, אין אנו יודעים שאין אדם ממלא את נפשו.

מהו בכסף?
רבנן אמרי:
אלו תלמידי חכמים שאוהבין דברי תורה שנמשלו בכסף, שנאמר: (משלי טז) וקנות בינה נבחר מכסף.

אמר רבי נחמן:
מי שאוהב תורה אינו שבע תורה.

ומהו?
(קהלת ה) מי אוהב בהמון לא תבואה, מי שהומה ומהמה אחר תורה לא תבואה ואינו מעמיד תלמידים גם זה הבל.

אמר רבי אחא:
מי שהוא לומד תורה ואין מלמד, אין לו הבל גדול מזה.

דבר אחר:
אוהב כסף
אמר רבי יצחק:
מי שהוא אוהב מצות אינו שבע מן המצות.

כיצד?
את מוצא שני גדולי עולם, דוד ומשה ולא שבעו.
דוד, אע"פ שאמר לו הקב"ה: (ד"ה ב ו) רק אתה לא תבנה לי את הבית הזה, היה דוד אומר לעצמו: וכי מפני שאמר לי הקב"ה: אתה לא תבנה לי הבית, אני יושב?!

מה עשה?
זירז את עצמו והתקין כל צרכיו עד שלא מת.

מנין?
שנאמר: (שם א כב)והנה בעניי הכינותי לבית אלהי.

וכן משה, אע"פ שאמר לו הקב"ה: כי לא תעבור את הירדן הזה.
אמר משה: אני עובר מן העולם ואיני מפריש להם ערי מקלט?!
מיד אז יבדיל משה.


מה כתיב למעלה מן העניין?
וידעת היום והשבות אל לבבך.

מהו והשבות אל לבבך?
אמר ר' מאיר:
אמר הקב"ה: את ולבך יודעים מעשים שעשית וייסורין שהבאתי עליך שלא כנגד מעשיך הבאתי עליך.

דבר אחר:
כי ה' הוא האלהים
רבנן אמרי:
יתרו נתן ממש בעבודת כוכבים, שנאמר: (שמות יח) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים.

נעמן הודה במקצת ממנה, שנאמר: (מלכים ב ה) הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל.

רחב שמתהו בשמים ובארץ, שנאמר: (יהושע ב) כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.

משה שמו אף בחללו של עולם, שנאמר: כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.

מהו אין עוד?
אפילו בחללו של עולם.

אמר רבי אושעיא:
אמר הקב"ה: תנו לה מפרי ידיה, אתה העדות עלי: ואין עוד.
ואף אני מעיד עליך: (דברים לד)ולא קם נביא עוד בישראל כמשה.

מה כתיב?
למען ייטב לך והארכת ימים
אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע! זו היא אריכות ימים?!
אדם הורג נפש בשגגה, וגואל הדם רודף אחריו להורגו, והכל מתים שלא בעונתם.
אמר הקב"ה למשה: חייך! יפה הן מדברין לך, ותפרוש להן ערי מקלט, שנאמר: אז יבדיל משה.

כט [משה מסר נפשו על ערי המקלט]

מה ראה משה ליתן נפשו על ערי מקלט?
אמר רבי לוי:
מי שאכל את התבשיל, הוא יודע טעמו.

כיצד?
כשהרג משה את המצרי יצא ביום השני ומצא לדתן ולאבירם מריבין זה עם זה, שנאמר: (שמות ב) ויצא ביום השני וגו'.

רבי איבו אמר:
זה דתן התחיל מבזה אותו.
אמר לו: הלהרגני אתה אומר?!
כיון ששמע פרעה כך אמר כמה דברים שמעתי ושתקתי כיון שהגיע על שפיכת דמים תפסו אותו.

והיאך ברח מלפני פרעה?
דכתיב: (שם) ויברח משה מפני פרעה.

אמר רבי ינאי:
בא הקוסטנר ליתן את החרב על צווארו וקהתה החרב מעל צווארו שנעשה של שיש.
ושלמה מקלס אותו: (שיר ז) צווארך כמגדל השן.

אמר רבי אביתר:
ולא עוד, אלא שקהת החרב מצווארו והיא נהפכת על הקוסטנר.

מנין?
שנאמר: (שמות יח)ויצילני מחרב פרעה.
אמר משה: לי הציל הקב"ה אבל לא לקוסטנר.

אמר בר קפרא:
מלאך ירד בדמות משה והבריחו והיו סבורין במלאך שמשה הוא.

אמר רבי יהושע:
ראה נסים שעשה הקב"ה למשה כל אסכילי פרעה, מהן נעשו אילמים, מהן נעשו חרשים ומהן נעשו סומין וברח משה ולא ראו אותו.
תדע לך בשעה שבקש הקב"ה לשלוח אותו בשליחותו, התחיל מעכב.
א"ל הקב"ה: אי אתה זכור מה שעשיתי לאסכילי פרעה, שנאמר: (שם ד)ויאמר ה' אליו וגו' מי שם פה לאדם וגו'.
ואותה שעה עמדתי לך ועכשיו איני עומד לך?!

אמר רבי יצחק:
בוא וראה שאין מעשיו של הקב"ה כמעשה בשר ודם.
בנוהג שבעולם בשר ודם עושה לו פטרון שהוא מתקיים עליו והוא נתפס באנקליטון, הלכו ומצאו לפטרונו ואמרו לו: נתפס בן ביתך!
אמר להם: אני מתקיים עליו יצא ליהרג היכן הוא והיכן פטרונו?!
אבל הקב"ה אינו כן.
אמרו לפניו מלאכי השרת: נתפס משה בן ביתך!
אמר להם: אני מתקיים עליו.
אמרו לו: הרי הוא עומד לפני פרעה הרי איפומניטא שלו נקרין, הרי הוא יוצא ליהרג!
אמר להם: אני מתקיים עליו! יצא ליהרג והצילו הקב"ה.

מנין?
שנאמר: ויצילני מחרב פרעה.

דבר אחר:
אדם יש לו פטרון והוא נתפס בחטייה שלו והושלך למקום חיות.
היכן הוא והיכן פטרונו?!
דניאל הושלך לגוב אריות והצילו הקב"ה.

מנין?
שנאמר: (דניאל ז) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא.

דבר אחר:
אדם עושה לו פטרון והוא עושה חטייה והדיין גוזר עליו שישרף, היכן הוא והיכן פטרונו?!
אבל הקב"ה אינו כן.
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: נתפס אברהם בן ביתך!
אמר להם: אני מתקיים עליו!
אמרו לו: הרי הוא עומד לפני אמרפל, הרי איפומניטא שלו נקרין, הרי הוא עומד לישרף!
אמר להם: אני מתקיים עליו!
הושלך לכבשן האש ירד הקב"ה והצילו.

מנין?
שנאמר: (בראשית טו) ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים.

דבר אחר:
אדם עושה לו פטרון והוא נתפס בחטייה שלו והדיין גוזר עליו שיושלך בים, היכן הוא והיכן פטרונו?!
אבל הקב"ה אינו כן.
יונה הושלך לים והצילו הקב"ה.
מנין?
שנאמר: (יונה ב)ויאמר ה' לדג ויקיא את יונה.

דבר אחר:
אז יבדיל משה
אמר רבי איבו:
כיון שברח משה התחיל אומר שירה, שנאמר: (שמות ב)וישב בארץ מדין וישב על הבאר.
מה ישראל אמרו שירה על הבאר, אף משה אמר שירה על הבאר.

אמר ר' לוי:
לפי שארעה פרשת רוצח על ידו בערי מקלט.


אז יבדיל משה שלש ערים מזרחה שמש
מהו מזרחה שמש?
אמר ר' יוסי ברבי חנינא:
א"ל הקב"ה למשה: הזרח שמש לרוצח ונתת לו מקלט שיגלה לשם שלא יאבד בעוון הרציחה כשם שהשמש הזה מאיר לעולם.

דבר אחר:
לנוס שמה רוצח
רבנן אמרין:
למה הדבר דומה?
לחרש שהיה עושה איקונין של מלך מתוך שהוא עושה בה, נשברה לתוך ידיו.
אמר המלך: אלו בטובתו שיברה היה נהרג, עכשיו ששיברה שלא בטובתו יטרד למטלין.
כך גזר הקב"ה: שופך דם האדם באדם דמו ישפך אבל מי שהורג נפש בשגגה שלא בטובתו גולה ממקומו, שנאמר: ונס אל אחת הערים האל וחי.
אמר הקב"ה: בעולם הזה על ידי שהיה יצר הרע מצוי, היו הורגים אלו את אלו ומתים, אבל לעתיד לבא אני עוקר יצר הרע מכם ואין מיתה בעולם: (ישעיה כה) בלע המות לנצח.