(א) וילך משה וגו'
(ב) אנכי היום -
היום מלאו ימי ושנותי ביום זה נולדתי וביום זה אמות:

לא אוכל עוד לצאת ולבא -
יכול שתשש כחו?
תלמוד לומר (דברים לד, ז) לא כהתה עינו ולא נס לחה.
אלא מהו לא אוכל?
איני רשאי שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע.

דבר אחר:
לצאת ולבא -
בדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה:
וה' אמר אלי -
זהו פירוש לא אוכל עוד לצאת ולבא, לפי שה' אמר אלי:

(ו) לא ירפך -
לא יתן לך רפיון להיות נעזב ממנו:

(ז) כי אתה תבוא את העם הזה -

ארי את תיעול עם עמא הדין.

משה אמר לו ליהושע: זקנים שבדור יהיו עמך הכל לפי דעתן ועצתן, אבל הקדוש ברוך הוא אמר ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם (דברים לא, כג), תביא על כורחם הכל תלוי בך, טול מקל והך על קדקדן. דבר אחד לדור, ולא שני דברים לדור:

(ט) ויכתוב משה וגו' ויתנה -
כשנגמרה כלה, נתנה לבני שבטו:

(י) מקץ שבע שנים -
בשנה ראשונה של שמיטה, שהיא שנה בשמינית.
ולמה קורא אותה שנת השמטה?
שעדיין שביעית נוהגת בה בקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית:

(יא) תקרא את התורה הזאת -

המלך היה קורא מתחילת אלה הדברים, כדאיתא במסכת סוטה (מא א) על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה:

(יב) האנשים -
ללמוד:
והנשים -
לשמוע:
והטף -
למה בא?
לתת שכר למביאיהם:

(יד) ואצונו -
ואזרזנו:

(טז) נכר הארץ -
גויי הארץ:

(יז) והסתרתי פני -
כמו שאיני רואה בצרתם:

(יט) את השירה הזאת -
(לקמן לב, א) האזינו השמים עד (לב, מג) וכפר אדמתו עמו:

(כ) ונאצוני -
והכעיסוני.
וכן כל נאוץ לשון כעס:

(כא) וענתה השירה הזאת לפניו לעד -
שהתריתי בו בתוכה על כל המוצאות אותן:
כי לא תשכח מפי זרעו -
הרי זו הבטחה לישראל, שאין תורה משתכחת מזרעם לגמרי:

(כג) (פסוק יד) ויצו את יהושע בן נון -
מוסב למעלה כלפי שכינה, כמו שמפורש (פסוק כא) אל הארץ אשר נשבעתי להם:

(כו) לקח -
כמו (שמות כ, ח דברים ה, יב) זכור, שמור, (שמואל ב' ג, כד) הלוך:
מצד ארון ברית ה' -
נחלקו בו חכמי ישראל בבבא בתרא (יד ב):

יש מהם אומרים:

דף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מונח.
ויש אומרים: מצד הלוחות היה מונח בתוך הארון:

(כח) הקהילו אלי -
ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל, לפי שנאמר (במדבר י, ב) עשה לך, ולא השליט יהושע עליהם בחייו של משה. ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו, לקיים מה שנאמר (קהלת ח, ח) ואין שלטון ביום המות:
ואעידה בם את השמים ואת הארץ -
ואם תאמר הרי כבר העיד למעלה (לעיל ל, יט) העידותי בכם היום וגו', התם לישראל אמר, אבל לשמים ולארץ לא אמר ועכשיו בא לומר האזינו השמים וגו':

(כט) אחרי מותי כי השחת תשחתון -
והרי כל ימי יהושע לא השחיתו, שנאמר (יהושע כד, לא) ויעבדו בני ישראל את ה' כל ימי יהושע, מכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו, שכל זמן שיהושע חי נראה למשה כאלו הוא חי.