(א) מערבות מואב אל הר נבו -
כמה מעלות היו ופסען משה בפסיעה אחת:
את כל הארץ -
הראהו את כל ארץ ישראל בשלותה והמציקין העתידים להיות מציקין לה:
עד דן -
הראהו בני דן עובדים עבודה זרה שנאמר (שופטים יח, ל) ויקימו להם בני דן את הפסל, והראהו שמשון שעתיד לצאת ממנו למושיע:

(ב) ואת כל נפתלי -
הראהו ארצו בשלותה וחורבנה, והראהו דבורה וברק מקדש נפתלי נלחמים עם סיסרא וחיילותיו:
ואת ארץ אפרים ומנשה -
הראהו ארצם בשלותה ובחורבנה והראהו יהושע נלחם עם מלכי כנען שבא מאפרים, וגדעון שבא ממנשה נלחם עם מדין ועמלק:
ואת כל ארץ יהודה -
בשלותה ובחורבנה והראהו מלכות בית דוד וניצחונם:
עד הים האחרון -
ארץ המערב בשלותה ובחורבנה.

דבר אחר:
אל תקרי הים האחרון אלא היום האחרון, הראהו הקב"ה כל המאורעות שעתידין לארע לישראל עד שיחיו המתים:

(ג) ואת הנגב -
ארץ הדרום.

דבר אחר:
מערת המכפלה, שנאמר (במדבר יג, כב) ויעלו בנגב ויבא עד חברון:

ואת הככר -
הראהו שלמה יוצק כלי בית המקדש, שנאמר (מ"א א' ז, מו) בכיכר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה:

(ד) לאמר לזרעך אתננה הראיתיך -
כדי שתלך ותאמר לאברהם ליצחק וליעקב שבועה שנשבע לכם הקב"ה קיימה, וזהו לאמר, לכך הראיתיה לך, אבל גזרה היא מלפני ששמה לא תעבור, שאילולי כך הייתי מקיימך עד שתראה אותם נטועים וקבועים בה ותלך ותגיד להם:

(ה) וימת שם משה -
אפשר משה מת וכתב וימת שם משה?!
אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע.

ר' מאיר אומר: אפשר ספר התורה חסר כלום, והוא אומר (לעיל לא, כו) לקוח את ספר התורה הזה?!
אלא הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע:

על פי ה' -
בנשיקה:

(ו) ויקבר אותו -
הקב"ה בכבודו.

רבי ישמעאל אומר: הוא קבר את עצמו, וזהו אחד משלשה אתין שהיה רבי ישמעאל דורש כן.
כיוצא בו (במדבר ו, יג) ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו, הוא מביא את עצמו.
כיוצא בו (ויקרא כב, טז) והשיאו אותם עון אשמה, וכי אחרים משיאים אותם, אלא הם משיאים את עצמם:

מול בית פעור -
קברו היה מוכן שם מששת ימי בראשית לכפר על מעשה פעור, וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות:

(ז) לא כהתה עינו -
אף משמת:
ולא נס לחה -
לחלוחית שבו לא שלט בו ריקבון ולא נהפך תואר פניו:

(ח) בני ישראל -
הזכרים, אבל באהרן מתוך שהיה רודף שלום ונותן שלום בין איש לרעהו ובין אשה לבעלה נאמר (במדבר כ, כט) כל בית ישראל, זכרים ונקבות:

(י) אשר ידעו ה' פנים אל פנים -
שהיה לבו גס בו ומדבר אליו בכל עת שרוצה, כענין שנאמר (שמות לב, ל) ועתה אעלה אל ה', (במדבר ט, ח) עמדו ואשמעה מה יצווה ה' לכם:

(יב) ולכל היד החזקה -
שקבל את התורה בלוחות בידיו:
ולכל המורא הגדול -
נסים וגבורות שבמדבר הגדול והנורא:
לעיני כל ישראל -
שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר (לעיל ט, יז) ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר (שמות לד, א) אשר שברת, יישר כחך ששברת.