(א) גדולים ועצומים ממך -
אתה עצום, והם עצומים ממך:

(ד) אל תאמר בלבבך -
צדקתי ורשעת הגויים גרמו:

(ה) לא בצדקתך וגו' אתה בא לרשת וגו' כי ברשעת הגויים -
הרי כי משמש בלשון אלא:

(ט) ואשב בהר -
אין ישיבה אלא לשון עכבה:

(יא) לחת -
לחת כתיב, ששתיהם שוות:

(יח) ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום -
שנאמר (שמות לב, ל) ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה. באותה עלייה נתעכבתי ארבעים יום. נמצאו כלים בכ"ט באב. שהוא עלה בשמונה עשר בתמוז, בו ביום נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל ואמר לו למשה (דברים י, א) פסל לך שני לוחות, עשה עוד ארבעים יום, נמצאו כלים ביום הכיפורים. בו ביום נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ואמר לו למשה (במדבר יד, כ) סלחתי כדברך. לכך הוקבע למחילה ולסליחה.
ומנין שנתרצה ברצון שלם?
שנאמר בארבעים של לוחות אחרונות (דברים י, י) ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים.
מה הראשונים ברצון אף אחרונים ברצון, אמור מעתה אמצעיים היו בכעס:

(כ) ובאהרן התאנף ה' -
לפי ששמע לכם:
להשמידו -
זה כלוי בנים. וכן הוא אומר (עמוס ב, ט) ואשמיד פריו ממעל:
ואתפלל גם בעד אהרן -
והועילה תפלתי לכפר מחצה, ומתו שנים ונשארו השנים:

(כא) טחון -
לשון הווה כמו (בראשית כו, יג) הלוך וגדל מולאנ"ט בלע"ז [בטחנו]:

(כה) ואתנפל וגו' -
אלו הן עצמם האמורים למעלה (פסוק יח) וכפלן כאן, לפי שכתוב כאן סדר תפלתו, שנאמר (פסוק כו) ה' אלוהים אל תשחת עמך וגו'.