פסוק א
בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל-לְךָ. וְהִנֵּה עִם כָּל תְּפִלָּתִי (ט, כו-כט) הָיָה הַתִּקּוּן בִּלְתִּי שָׁלֵם, כִּי תְּמוּרַת הַלֻּחות "מַעֲשֵׂה אֱלהִים" (שמות לב, טז) אָמַר אֵלַי "פְּסָל לְךָ".

פסוק ו
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ. אַף-עַל-פִּי שֶׁרָאוּ שֶׁתְּפִלַּת הַצַּדִּיק מְגִנָּה עַל דּורו, וְשֶׁרָאוּי לְהִתְאונֵן עַל מִיתָתו, הִנֵּה קְצָתָם או רֻבָּם שֶׁהָיוּ רועִים בַּמִּדְבָּר נָסְעוּ לְמוסֵרָה, לִמְצא מַיִם וּמִרְעֶה לַצּאן. וּבְעודָם שָׁם, מֵת אַהֲרן וַיִּקָּבֵר.. וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר, וְלא בָּאוּ לְהִתְאונֵן עַל הַמִּיתָה וְלא לְהִתְאַבֵּל עַל הַקְּבוּרָה, וְלא חָשְׁשׁוּ לְכַבֵּד אֶלְעָזָר שֶׁכִּהֵן תַּחְתָּיו. אֲבָל,

פסוק ז
מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגּדָה. לִרְעות צאן.

וּמִן-הַגֻּדְגּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי-מָיִם. שֶׁכָּל אותָם הַמְּקומות הַנִּזְכָּרִים עַתָּה הָיוּ אֶרֶץ נְחָלִים, נְכונִים לְמִרְעֵה הַצּאן, וְלא שָׁתוּ לִבָּם לַהֶזֵּק שֶׁקָּרָה בְּמות הַצַּדִּיק וְלא לִכְבודו וְלִכְבוד בְּנו.

פסוק ח
בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל. וּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִבְדִּיל הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֵׁבֶט מְיֻחָד לַעֲבד הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵין אַתֶּם רְאוּיִים לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, וְעִם כָּל זֶה לא הִשַּׂגְתִּי בִּתְפִלָּתִי רַק שֶׁלּא יַשְׁחִית, וְאָמַר לִי,

פסוק יא
קוּם לֵךְ לְמַסַּע. לְמַסִּיעַ, כְּמו "וּלְמַסַּע אֶת-הַמַּחֲנות" (במדבר י, ב).

וְיָבאוּ וְיִירְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי. כִּי לוּלֵא הַשְּׁבוּעָה לא הֱיִיתֶם זוכִים לָהּ לְרב מֶרְיֵיכֶם.

פסוק יב
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל. אִם כֵּן אַתָּה יִשְׂרָאֵל, הִשְׁתַּדֵּל עַתָּה לְתַקֵּן מְעֻוָּתְךָ מִכָּאן וָהָלְאָה, וְהִתְבּונֵן מָה ה' אֱלהֶיךָ שׁאֵל מֵעִמָּךְ. שֶׁאֵינו שׁואֵל דָּבָר לְצָרְכו.

כִּי אִם-לְיִרְאָה. וְזֶה תַּעֲשֶׂה בְּהִתְבּונֵנְךָ בְּאפֶן שֶׁתֵּדַע גָּדְלו.

וּלְאַהֲבָה אתו. וְזֶה תַּשִּׂיג בְּהִתְבּונֵנְךָ אֶל דַּרְכֵי טוּבו, וְכָל זֶה שׁואֵל

פסוק יג
לְטוב לָךְ. כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה לְחַיֵּי עולָם.

פסוק יד
הֵן לַה' אֱלהֶיךָ הַשָּׁמַיִם. וְיָעִיד עַל זֶה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְטוב לְךָ, כִּי אָמְנָם הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הֵם שֶׁלּו, וְעִם הֱיותָם נִכְבָּדִים בִּלְתִּי נִפְסָדִים.

פסוק טו
רַק בַּאֲבתֶיךָ חָשַׁק. שֶׁשִּׁנָּה אֶת טֶבַע אותָם הַנִּכְבָּדִים בִּגְלַלְכֶם בִּזְכוּת אָבות, וְאֵין זֶה בְּלִי סָפֵק אֶלָּא כְּדֵי לְהַשִּׂיג דָּבָר יותֵר נִכְבָּד מִן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְהוּא הָאָדָם הַשָּׁלֵם בִּהְיותו דּומֶה לְבורְאו כְּפִי הָאֶפְשָׁר, כְּאָמְרו "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו).

פסוק טז
וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם. אִם כֵּן רָאוּי שֶׁתָּסִירוּ אֶת עָרְלַת שִׂכְלְכֶם, וְהוּא שֶׁתִּתְבּונְנוּ לְהָסִיר כָּל טָעוּת מולִיד דֵּעות כּוזְבות.

וְעָרְפְּכֶם לא תַקְשׁוּ עוד. וּבְסוּר קְשִׁי הָערֶף הַמּונֵעַ מִלִּפְנות אֶל הָרָאוּי, תִּפְנוּ לְהַכִּיר בּורְאֲכֶם, וְתִרְאוּ כִּי רַע וָמַר לְעָזְבו, וְזֶה שֶׁתִּתְבּונְנוּ

פסוק יז
כִּי ה' אֱלהֵיכֶם הוּא אֱלהֵי הָאֱלהִים. הַנִּצְחִי עַל כָּל הַנִּצְחִיִּים הַנִּבְדָּלִים מֵחמֶר, וְזֶה שֶׁנִּצְחִיּוּת כֻּלָּם הווָה מִנִּצְחִיּוּתו.

וַאֲדנֵי הָאֲדנִים. מַנְהִיג הַמַּנְהִיגִים, וְהֵם הַגַּלְגַּלִּים וּמְנִיעֵיהֶם, שֶׁהַנְהָגַת כֻּלָּם מְכֻוֶּנֶת לְהַשִּׂיג תַּכְלִית כַּוָּנָתו, כְּעִנְיַן הַמְּלָאכות הַפְּרָטִיּות בְּיַחַס אֶת הָרָאשִׁיּות.

הָאֵל הַגָּדל. שֶׁאֵין נִמְצָא שָׁוֶה לו בְּמַדְרֵגַת מִין מְצִיאוּתו.

הַגִּבּר. הַמְקַיֵּם כָּל מְצִיאוּת בִּמְצִיאוּתו, כְּאָמְרו "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" (נחמיה ט, ו).

וְהַנּורָא. מַשְׁגִּיחַ לְשַׁלֵּם וְלַעֲנשׁ, בְּאפֶן שֶׁרָאוּי לִירָא מִפָּנָיו.

אֲשֶׁר לא-יִשָּׂא פָנִים. לְבֵן פָּרִיץ מִפְּנֵי הָאָב הַצַּדִּיק, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ בִּזְכוּתו שֶׁל אָב.

וְלא יִקַּח שׁחַד. לא יָסִיר כְּלָל מֵענֶשׁ הָעֲבֵרָה בִּשְׁבִיל זְכוּת מִצְוָה שֶׁעָשָׂה הַחוטֵא, כְּאָמְרָם זַ"ל (סוטה כא, א) שֶׁאֵין מִצְוָה מְכַבָּה עֲבֵרָה. וְכָל זֶה יורֶה שֶׁלּא תִּבְטְחוּ, אִם תֶּחֶטְאוּ, לְהִנָּצֵל בְּשׁוּם זְכוּת מִן הָענֶשׁ כְּלָל, זוּלָתִי בַּתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה.

פסוק כא
הוּא תְהִלָּתְךָ. תִּתְהַלֵּל שֶׁתִּהְיֶה עֶבֶד לְמִי שֶׁמּולֵךְ עַל כָּל הַמְּצִיאוּת.