פסוק ב
כִּי יִמָּצֵא בְּקִרְבְּךָ. אַחַר שֶׁצִּוָּה לְמַנּות דַּיָּנִים בְּכָל עִיר וָעִיר לִשְׁפּט כָּל בֵּית דִּין אֶת בְּנֵי עִירו, הִזְכִּיר מִשְׁפַּט עובֵד עֲבודָה זָרָה, שֶׁאֵינו נִדּון בְּעִירו, אֲבָל נִדּון בְּאותָהּ הָעִיר שֶׁעָבַד בָּהּ. וְאַחֲרָיו הִזְכִּיר עִנְיַן מַחְלקֶת בָּתֵּי דִּינִים, שֶׁזֶּה גַּם כֵּן נִשְׁפַּט בְּעִיר אַחֶרֶת, הַיְנוּ בַּמָּקום "אֲשֶׁר יִבְחַר ה'" (להלן פסוק ח), וְכֵן עִנְיַן זָקֵן מַמְרֵא.

לַעֲבר בְּרִיתו. הַבְּרִית שֶׁכָּרַת עַל כָּל הַמִּצְות, כִּי אָמְנָם הָעובֵד עֲבודָה זָרָה כּופֵר אֶת כָּל הַמִּצְות וּמְבַטְּלָן.

פסוק ג
אֱלהִים אֲחֵרִים. עֲצָמִים נִבְדָּלִים זוּלַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.

וְלַשֶּׁמֶשׁ או לַיָּרֵחַ. שֶׁהֵם גַּשְׁמִיִּים.

אֲשֶׁר לא צִוִּיתִי. אֲשֶׁר לא מִנִּיתִי בְּשׁוּם מִנּוּי בְּחִירִיִּי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲשׂות כִּרְצונָם, אֲבָל נָתַתִּי לָהֶם חק וְלא יַעֲבר (על-פי תהלים קמח, ו), עַל הֵפֶךְ מַחְשֶׁבֶת עובְדֵי עֲבודָה זָרָה שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁלְּכָל עִיר וָעִיר יֵשׁ שַׂר יָכול כִּרְצונו לְהֵיטִיב וּלְהָרַע, וְשֶׁהוּא מֵטִיב כְּשֶׁיַּעַבְדוּהוּ.

פסוק ה
אֶת הָאִישׁ הַהוּא או אֶת הָאִשָּׁה הַהִיא. וְלא נֶאֱמַר שֶׁהָיָה זֶה פְּתָיוּת, וּבַל יָדְעָה מָה, וְשֶׁאֵין צָרִיךְ לְדוּנָהּ בַּשַּׁעַר שֶׁעָבְדָה בּו לְהורות הֵפֶךְ דֵּעותֶיהָ.

אֶל שְׁעָרֶיךָ. אֶל שַׁעַר שֶׁעָבַד בָּהּ, לְהַרְאות שֶׁלּא יושִׁיעֵהוּ הָאֵל הַנֵּכָר הַנֶּעֱבָד שָׁם, אֲשֶׁר חָשַׁב הָעובֵד לִהְיות נושָׁע בּו.

פסוק ו
עַל פִּי שְׁנַיִּים עֵדִים או שְׁלושָׁה. אֲפִילוּ בַּעֲבודָה זָרָה תְּבַטֵל כָּל הָעֵדוּת אִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם פָּסוּל, וְלא נאמַר תִּתְקַּיֵם הָעֵדוּת בַּשְׁאָר.

פסוק ח
כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ. אַף עַל פִּי שֶׁמִּנִּיתֶם הַשּׁופְטִים בְּכָל עִיר וָעִיר, כְּדֵי שֶׁכָּל בֵּית דִּין יִשְׁפּט אֶת עִירו, הִנֵּה בְּהִוָּלֵד סָפֵק אֵיךְ הָיָה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, לא יִשְׁפְּטוּהוּ בֵּית דִּין שֶׁל אותָהּ הָעִיר כְּפִי מַחֲשַׁבְתָּם, אֲבָל יִהְיֶה פְּסַק דִּין כְּפִי מַחֲשֶׁבֶת רב בֵּית דִּין הַגָּדול. וְכֵן כְּשֶׁלּא יִרְבּוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ.

פסוק יב
וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּזָדון. שֶׁיּורֶה הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה נֶגֶד הורָאַת בֵּית דִּין הַגָּדול.

וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא. עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדול וּבָזֶה כָּל הָעָם "יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ" (פסוק יג).

פסוק יד
אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּויִם. שֶׁתִּהְיֶה הַמַּלְכוּת לו וּלְזַרְעו. לא כְּעִנְיַן הַשּׁופְטִים שֶׁהָיָה הַשּׁופֵט מולֵךְ הוּא בִּלְבַד, אֲבָל לא זַרְעו אַחֲרָיו. וְעַל מִנּוּי שׁופֵט לְמֶלֶךְ בְּזֶה הָאפֶן נִצְטַוּוּ בְּבִיאָתָם לָאָרֶץ, כְּאָמְרו "וְלא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רועֶה" (במדבר כז, יז). אָמְנָם שֶׁיִּהְיֶה הַמֶּלֶךְ כְּמַלְכֵי הַגּויִים מַחֲזִיק בַּמַּלְכוּת הוּא וְזַרְעו נִמְאָס אֵצֶל הָאֵל יִתְבָּרַךְ. אֲבָל צִוָּה שֶׁכַּאֲשֶׁר יַקְשׁוּ עָרְפָּם לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ בָּזֶה הָאפֶן, לא יִבְחֲרוּ אֶלָּא אָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִּבְחַר בּו ה' (פסוק טו), וְלא יַעֲבִיר יִשְׂרָאֵל עַל דָּת, וְשֶׁלּא יִהְיֶה אִישׁ נָכְרִי (שם), אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם כָּשֵׁר, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה גִּבּור וְאִישׁ מִלְחָמָה. וְכַאֲשֶׁר חָטְאוּ בִּשְׁאֵלַת הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּמְלךְ הוּא וְזַרְעו "כְּכָל הַגּויִם" (שמואל-א ח, ה), הָיָה הָענֶשׁ עֲלֵיהֶם בְּתַקָּלות הַקּורות לֶהָמון בִּשְׁבִיל הַמֶּלֶךְ, כְּאָמְרו "וּצְעַקְתֶּם בַּיּום הַהוּא מִפְּנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם, וְלא יַעֲנֶה ה' אֶתְכֶם בַּיּום הַהוּא" (שם שם פסוק יח), וּכְאָמְרו "אֶתֵּן לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי, וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי" (הושע יג, יא). וְהָיָה הָרְשׁוּת בְּמִנּוּי הַמֶּלֶךְ כְּמו שֶׁהָיָה הָרְשׁוּת בִּיפַת תּאַר, אֲשֶׁר רָמַז שֶׁסּופו לִשְׂנאתָהּ וּלְהולִיד מִמֶּנָּה בֵּן סורֵר וּמורֶה, כְּמו שֶׁקָּרָה לְדָוִד בִּדְבַר אַבְשָׁלום.

פסוק יט
לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה. בַּחֵלֶק הָעִיּוּנִי מִמֶּנָּה, הַמּורֶה בְּמופֵת אֶת גּדֶל וְהַשְׁגָּחַת הָאֵל יִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר בִּידִיעַת זֶה תִּתְחַיֵּב מורָא.