בשבילי התנ"ך

ספורנו, דברים פרק כ

פסוק א
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה. לְחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁבְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה לא הָיוּ שָׁבִים מֵעורְכֵי הַמִּלְחָמָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ "חָתָן מֵחַדְרו וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ" (יואל ב, טז, סוטה ח, ז).

פסוק ה
פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ. שֶׁמָּא יֵשׁ עָלָיו עֲבֵרָה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ יֵעָנֵשׁ בְּזֶה הָענֶשׁ הַמְבאָר בַּתּוכָחות, וְיַזִּיק לְאֶחָיו שֶׁיָּנִיא אֶת לִבָּם וְזוּלָתו.

פסוק ט
וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאות. אַחֲרֵי חֲזָרַת הַחוזְרִים, שֶׁמָּא יִפְקְדוּ לְשַׂר צָבָא אֶחָד מֵהַחוזְרִים, וְיִמַס לֵבַב כָּל צְבָאו, כְּאָמְרו "הַךְ הַכַּפְתּור וַיִּרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים" (עמוס ט, א).

פסוק טו
הָרְחוקות מִמְּךָ מְאד. הָרְחוקות מִן הַמָּקום אֲשֶׁר בּו מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל עַתָּה, כִּי גְּבוּל יִשְׂרָאֵל שָׁם רָחוק מִכָּל צַד.

פסוק יט
לא תַשְׁחִית עֵצָהּ לִנְדּחַ עָלָיו גַּרְזֶן. לא תַשְׁחִית אֶת הָעֵץ כְּדֵי לִנְדּחַ עָלָיו גַּרְזֶן מַשְׁחִית בִּלְבַד, לא לְצרֶךְ אֶלָּא לְהַזִּיק לִבְנֵי הָעִיר.

כִּי מִמֶּנּוּ תאכַל. כִּי אָמְנָם כְּרִיַּת הָעֵצִים דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה בִּלְבַד, יַעֲשֵׂהוּ הַצָּבָא לְהַזִּיק, כַּאֲשֶׁר לא יִהְיֶה בָּטוּחַ לְנַצֵּחַ, וְלָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ. אֲבָל אַתָּה הַבָּטוּחַ לִכְבּשׁ אֶת הָאָרֶץ וְלָשֶׁבֶת בָּהּ, אֵין לְךָ לְהַשְׁחִית עֵץ מַאֲכָל "כִּי מִמֶּנּוּ תאכַל", שֶׁתִּכְבּשׁ הָאָרֶץ בְּלִי סָפֵק, וְתאכַל מִמֶּנּוּ כְּשֶׁלּא תַשְׁחִיתֵהוּ.

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. כִּי הַאֻמְנָם עֵץ הַשָּׂדֶה הוּא אָדָם, רָאוּי "לָבא מִפָּנֶיךָ" בִּגְלָלו הָעִיר "בְּמָצור", וְלִמְסר אֶת עַצְמָהּ בְּיָדְךָ מִכּחַ מָצור. וְכֵיוָן שֶׁאֵינו כֵן, גַּם שֶׁרָאוּי לְהַזִּיק לְיושְׁבֵי הָעִיר בִּכְלֵי מִלְחָמָה כְּמו בְּסולְלות וְזוּלָתָם לְהָבִיא הָעִיר בְּמָצור, הִנֵּה בִּהְיות שֶׁלּא תַשִּׂיג זֶה בְּהַשְׁחָתַת הָאִילָנות, אֵין רָאוּי לְהַשְׁחִיתָם כְּמו שֶׁרָאוּי שֶׁתַּשְׁחִית הָאָדָם יושְׁבֵי הָעִיר.

לָבא מִפָּנֶיךָ בְּמָצור. כְּדֵי שֶׁתָּבא בִּשְׁבִיל זֶה הָעִיר מִפָּנֶיךָ בְּמָצור בְּאפֶן שֶׁיִּמְסְרוּ אֶת עַצְמָם בְּיָדְךָ.

פסוק כ
רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לא עֵץ מַאֲכָל הוּא. אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה מִמִּין עֲצֵי מַאֲכָל, כְּשֶׁ"תֵּדַע" שֶׁהוּא זָקֵן או מְקֻלְקָל, בְּאפֶן שֶׁאֵינו עושֶׂה פְּרִי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי שֶׁיִּטְרַח הָאָדָם בְּעִנְיָנו "אותו תַשְׁחִית".

הפרק הבא הפרק הקודם