פסוק ג
וְלא-נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת. אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה הִשְׁתַּדֵּל בְּתורותָיו וּמופְתָיו לָתֵת "לָכֶם לֵב לָדַעַת", כְּאָמְרו "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר.. וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה'" (שמות י, ב), לא הֻשַּׂג זֶה הַמְכֻוָּן מֵרב מֶרְיְכֶם.

פסוק ד-ו
וָאולֵךְ אֶתְכֶם. אָמְנָם עַתָּה אַחֲרֵי שֶׁרְאִיתֶם רב חֲסָדָיו עִמָּכֶם בַּמִּדְבָּר לְמַעַן תֵּדְעוּ, וֶהֱבִיאֲכֶם עַתָּה אֶל אֶרֶץ סִיחון וְעוג שֶׁיֵּשׁ לָכֶם אֲחֻזַּת אֶרֶץ, שֶׁתּוכְלוּ לְקַיֵּם בָּהֶם הַמְכֻוָּן, רָאוּי לָכֶם שֶׁמִּכָּאן וָהָלְאָה תִּתְּנוּ "לֵב לָדַעַת".

פסוק ח
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזּאת. שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם בְּהַר גְּרִזִּים וּבְהַר עֵיבָל.

לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֶת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. שֶׁתַּשִּׂיגוּ הַמְכֻוָּן בְּכָל מַעֲשֵׂיכֶם לְחַיֵּי עולָם וּלְחַיֵּי שָׁעָה.

פרשת נצבים

פסוק ט
אַתֶּם נִצָּבִים.. לִפְנֵי ה' אֱלהֵיכֶם. וּמִי שֶׁיַּטְעֶה אותִי לא יוּכַל לְהַטְעות אותו, וְעַל דַּעְתּו תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם.

רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשׁוטְרֵיכֶם. "רָאשֵׁיכֶם" שֶׁהֵם "שִׁבְטֵיכֶם" שִׁבְטֵי הַמּושְׁלִים, וְהֵם הַנְּשִׂיאִים וְהַשָּׂרִים אֲשֶׁר בְּיָדָם שֵׁבֶט הַמּושֵׁל. וְ"זִקְנֵיכֶם", וְהֵם הַשּׁופְטִים, "וְשׁוטְרֵיכֶם", אֲשֶׁר לָהֶם כּחַ לְהַכְרִיחַ בַּעֲלֵי דִּין. וְעַל כָּל אֵלּוּ הָרָאשִׁים מֻטָּל לְהורות לֶהָמון מַה טּוב לָהֶם שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם או יְמָאֲנוּ.

פסוק י
טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם. שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בְּהַסְכָּמַת הָאָבות וְהַבְּעָלִים.

מֵחטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁאֵב מֵימֶיךָ. מִן הָרִאשׁון שֶׁבַּחוטְבִים עַד הָאַחֲרון שֶׁבַּשּׁואֲבִים, כְּמו "מֵעולֵל וְעַד יונֵק, מִשּׁור וְעַד שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד חֲמור" (שמואל-א טו, ג).

פסוק יא
לְעָבְרְךָ בִּבְרִית. "אַתֶּם נִצָּבִים" עִם כָּל זֶה הַסֵּדֶר וְהַהַסְכָּמָה, מוּכָנִים לִהְיות עובְרִים בִּבְרִית, וּמִזֶּה נִרְאֶה שֶׁכֻּלְּכֶם חֲפֵצִים לְקַבֵּל עֲלֵיכֶם בְּלֵב שָׁלֵם.

פסוק יב
אֲשֶׁר ה' אֱלהֶיךָ כּרֵת עִמְּךָ הַיּום לְמַעַן הָקִים-אתְךָ וְכוּ'. וְהִנֵּה הָאֵל יִתְבָּרַךְ מְכַוֵּן בְּזֶה הַבְּרִית לְהָקִים אותְךָ לו לְעַם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הוּא לְךָ לֵאלהִים, וּבָזֶה תִקְנֶה חַיֵּי עולָם. וּבִהְיות תַּכְלִית זֶה הַבְּרִית כָּל כָּךְ נִכְבָּד, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה קַבָּלָתו בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת.

פסוק יד
וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פּה עִמָּנוּ הַיּום. וְהֵם הַדּורות הַבָּאִים, וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁתּודִיעֵם שֶׁמַּתְּנַת הָאָרֶץ וְזוּלָתָהּ הָיְתָה לָכֶם עַל תְּנַאי קִיּוּם הַבְּרִית, וּבְאותו הַתְּנַאי בְּעַצְמו יִירְשׁוּ מִכֶּם.

פסוק טו
כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר-יָשַׁבְנוּ. וּלְפִיכָךְ יֵשׁ לָחשׁ

פסוק יז
פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ או-אִשָּׁה. פֶּן נִפְתָּה לִבָּם לְהֶבְלֵי הַגּויִים בְּשִׁבְתָּם עִמָּהֶם וְיַחְשְׁבוּ לְבַטֵּל קַבָּלַת הַבְּרִית בְּלִבְּכֶם. וְלָכֵן אָמַרְתִּי שֶׁ"כֻּלְּכֶם נִצָּבִים לִפְנֵי ה'", בּוחֵן כְּלָיות וָלֵב, שֶׁלּא תּוּכְלוּ לְהַטְעותו.

פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם שׁרֶשׁ פּרֶה ראשׁ וְלַעֲנָה. חושֵׁב לְהַדִּיחַ רַבִּים אֶל דֵּעותָיו הַנִּפְסָדות.

פסוק יח
וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבו. יְקַבֵּל הָאָלָה בְּפִיו וְיִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבו לְבַטֵּל אותָהּ.

לֵאמר שָׁלום יִהְיֶה-לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ. וְעִנְיַן הַ"הִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבו" הוּא שֶׁיּאמַר גַּם שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל הָאָלָה בְּפִי, אֲנִי מְבַטְּלָהּ בְּלִבִּי, וְאומֵר "שָׁלום יִהְיֶה לִי".

לְמַעַן סְפות הָרָוָה אֶת-הַצְּמֵאָה. וְהַטַּעַם שֶׁיְּקַבֵּל הָאָלָה בְּפִיו הוּא, כְּדֵי לְהוסִיף אֶת נַפְשׁו "הָרָוָה" וּשְׂבֵעָה בְּכָל תַּאֲותֶיהָ, עִם עֲדַת אֵ-ל "הַצְּמֵאָה וְנִבְדֶּלֶת מִן הַתַּאֲוות הַגַּשְׁמִיּות, כְּדֵי לִשְׂמחַ עִמָּהֶם בְּבִרְכותָם.

פסוק יט
לא-יאבֶה ה' סְלחַ לו. בְּחַלְּלו שְׁבוּעַת הָאָלָה שֶׁקִּבֵּל בְּפִיו, אַף-עַל-פִּי שֶׁבִּטְּלָהּ בְּלִבּו.

פסוק כב
גָּפְרִית וָמֶלַח.. כְּמַהְפֵּכַת סְדם אֲשֶׁר הָפַךְ ה'. יַכִּירוּ שֶׁאֵין זֶה מִקְרֶה אֲבָל "אֶצְבַּע אֱלהִים", שֶׁהֲרֵי עָשָׂה בָּהּ כְּמו שֶׁעָשָׂה בִּסְדום, שֶׁנּודַע שֶׁהוּא הָפַךְ אותָהּ.

פסוק כג
וְאָמְרוּ כָּל-הַגּויִם. כַּאֲשֶׁר יִגְלוּ בֵּינֵיהֶם.

פסוק כה
אֱלהִים אֲשֶׁר לא-יְדָעוּם. שֶׁלּא יָדְעוּ מְצִיאוּתָם בְּשׁוּם פָּנִים, וְעָזְבוּ אֶת אֱלהֵיהֶם שֶׁהוּא אֱלהֵי אֱמֶת שֶׁבָּא מופֵת עַל מְצִיאוּתו וִיכָלְתּו וְהַשְׁגָּחָתו.

וְלא חָלַק לָהֶם. שֶׁיִּרְאוּ שֶׁאֵין שׁוּם מַזָּל מְתַקֵּן עִנְיָנָם, כְּאָמְרו "אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלהֶיךָ לְכל הָעַמִּים.. וְאֶתְכֶם לָקַח ה'" (לעיל ד, יט-כ).

פסוק כח
הַנִּסְתָּרת לַה' אֱלהֵינוּ. אַף-עַל-פִּי שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁ"אַתֶּם נִצָּבִים כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה'", שֶׁלּא יוּכַל אָדָם לְהַטְעותו, וְהוּא יִפְרַע מִן הַבּוגֵד, הִנֵּה זֶה בַּנִּסְתָּרות בִּלְבַד.

וְהַנִּגְלת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד-עולָם. אֲבָל בַּנִּגְלות, הַדָּבָר מֻטָּל עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ. וְרָאוּי לָנוּ

לַעֲשׂות אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּורָה הַזּאת. לַעֲנשׁ הַחוטְאִים, וְלַעֲשׂות בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב.