בשבילי התנ"ך

ספורנו, דברים פרק לא

פרק לא
פסוק א
וַיֵּלֶךְ משֶׁה. הִתְעורֵר לָזֶה, כְּמו "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי" שְׁמות ב, א, "וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבד" (לעיל יז, ג), וְדומֵיהֶם. וְזֶה שֶׁאַחַר שֶׁהִשְׁלִים עִנְיְנֵי כְּרִיתַת הַבְּרִית, הִתְעורֵר לְנַחֵם אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מִיתָתו, כְּדֵי שֶׁלּא יְעַרְבְּבוּ שִׂמְחַת הַבְּרִית הָרְאוּיָה לָהֶם, לְהורות עַל הֱיותָם מְקַבְּלִים הַבְּרִית בְּשִׂמְחָה, עַל דֶּרֶךְ "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעושָׂיו" (תהלים קמט, ב), כְּאָמְרו "וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָׁם, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלהֶיךָ" (לעיל כז, ז).

פסוק ב
בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנכִי הַיּום. וְאֵין לְהִתְעַצֵּב עַל מִיתָתִי, שֶׁלּא הָיִיתִי רָאוּי לִחְיות עוד בַּטֶּבַע.

לא אוּכַל עוד לָצֵאת וְלָבא. וְגַם אִם הָיִיתִי חַי, לא הָיִיתִי יָכול לָצֵאת וְלָבא לִפְנֵיכֶם בְּזִקְנוּתִי.

וַה' אָמַר אֵלַי לא תַעֲבר. וְגַם אִם הָיִיתִי יָכול לָצֵאת וְלָבא, הִנֵּה "ה' אָמַר אֵלַי לא תַעֲבר", וְאִם כֵּן טוב לָכֶם שֶׁאָמוּת כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲבר.

פסוק ג
ה' אֱלהֶיךָ הוּא עובֵר לְפָנֶיךָ. וּכְמו כֵן אֵין לָכֶם לְהִתְעַצֵּב עַל מַה שֶּׁתּאבַד מִכֶּם הַנְהָגָתִי, כִּי אָמְנָם "ה' אֱלהֶיךָ עובֵר לְפָנֶיךָ", וּבְכֵן תִּזְכּוּ לְהַנְהָגָה יותֵר טובָה מֵהַנְהָגָתִי.

יְהושֻׁעַ הוּא עובֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ה'. כִּי אָמְנָם יְהושֻׁעַ אֵינו הַמַּנְהִיג, אֲבָל "הוּא עובֵר לְפָנֶיךָ" בְּמִצְוַת הָאֵל יִתְעַלֶּה שֶׁהוּא הַמַּנְהִיג.

פסוק ו
לא יַרְפְּךָ. כִּי יַחֲזִיק בְּיָדֶיךָ בְּעֵת הַמִּלְחָמָה.

וְלא יַעַזְבֶךָּ. אַחֲרֵי כֵן, שֶׁלּא יִגְרַע מִמְּךָ עֵינֵי הַשְׁגָּחָתו, וְלא יִתְקומְמוּ סְבִיבותֶיךָ.

פסוק ז
כִּי אַתָּה תָבא. אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי לא זָכִיתִי לָזֶה.

פסוק ט
אֶת הַתּורָה הַזּאת. פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ שֶׁצִּוָּה עַתָּה שֶׁיִּקְרָא בְּהַקְהֵל.

וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי. שֶׁמִּיָּדָם יְקַבְּלֶנָה הַמֶּלֶךְ הַקּורֵא, כְּאותָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: הַסְּגָן נותְנו לְכהֵן גָּדול, וְכהֵן גָּדול לְמֶלֶךְ (סוטה פרק ז משנה ח).

הַנּושְׂאִים אֶת אֲרון. שֶׁנָּשְׂאוּ בְּעֵת הִתְחַדֵּשׁ נֵס בּו.

וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁמִּיָּדָם יְקַבְּלוּ הַכּהֲנִים אֶת "הַתּורָה" בְּהַקְהֵל, כְּאותָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: חַזַּן הַכְּנֶסֶת נותֵן לְראשׁ הַכְּנֶסֶת, וְראשׁ הַכְּנֶסֶת לִסְגָן (שם שם).

פסוק יב
לְמַעַן יִשְׁמְעוּ. יָבִינוּ חַכְמֵי הָעָם.

וּלְמַעַן יִלְמְדוּ. וּלְמַעַן יִלְמְדוּ מֵהֶם הַבִּלְתִּי מְבִינִים.

וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלהֵיכֶם.
בַּהֲבִינָם "גָּדְלו" הַבָּא בְּתורָתו בְּמופְתִים שִׂכְלִיִּים.

פסוק יג
וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לא יָדְעוּ. שֶׁלּא הָיוּ יודְעִים לִשְׁאל בִּהְיותָם "טַף" (פסוק יב).

יִשְׁמְעוּ. שְׁמוּעַת אזֶן, או שֶׁיִּשְׁמְעוּ שֶׁנֶּאֶמְרוּ דְּבָרִים בָּהּ.

וְלָמְדוּ. יִשְׁאֲלוּ בְּגָדְלָם וְיִלְמְדוּ מִן הַמְּבִינִים.

פסוק יז
וַעֲזַבְתִּים. בֵּין מַחֲרִיבֵי הַבַּיִת שֶׁיִּגְבְּרוּ עֲלֵיהֶם.

וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם. אַעְלִים עֵינֵי חֶמְלָתִי מֵהֶם כְּבִלְתִּי רואֶה בְּצָרָתָם.

עַל כִּי אֵין אֱלהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעות. בִּשְׁבִיל שֶׁסִּלֵּק שְׁכִינָתו מִתּוכֵנוּ הָיוּ אֵלֶּה לָנוּ, וּבְחָשְׁבָם זֶה לא יִפְנוּ לְהִתְפַּלֵּל וְלא לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

פסוק יח
וְאָנכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי. מֵהֶם, לא כְמו שֶׁחָשְׁבוּ הֵם בְּאָמְרָם שֶׁאֵינִי בְּקִרְבָּם, כִּי אָמְנָם בְּכָל מָקום שֶׁיִּהְיוּ תִּהְיֶה שְׁכִינָתִי מְצוּיָה שָׁם, כְּאָמְרָם זַ"ל: בְּכָל מָקום שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל, שְׁכִינָה עִמָּהֶם. אֲבָל אַסְתִּיר פָּנַי מֵהַצִּילָם

עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה. הוּא לְעַצְמו.

כִּי פָנָה אֶל אֱלהִים אֲחֵרִים. כִּי בַּצָּרות הַמּוצְאות אותָם עַל מַה שֶּׁחָטְאוּ, הֵם אֵינָם פּונִים אֵלַי לְעֶזְרָה בִּתְשׁוּבָה וּבִתְפִלָּה, אֲבָל פּונִים לְהִמָּלֵט בְּאֶמְצָעוּת עובְדֵי אֱלהִים אֲחֵרִים.

פסוק כא
כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרו אֲשֶׁר הוּא עושֶׂה הַיּום. שֶׁאֵינָם מְצַפִּים לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ כְּדֵי לְעָבְדֵנִי בָּהּ, כְּמו שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן מֵאִתִּי, כְּאָמְרו "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצות גּויִם.. בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו" (תהלים קה, מד-מה). אֲבָל מְצַפִּים אותָהּ לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשָׁם הַמִּתְאַוָּה, וְיִמָּשֵׁךְ מִזֶּה כָּל הָרַע שֶׁנִּבָּא בְּאָמְרו
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (להלן לב, טו).

פסוק כג
וַיְצַו אֶת יְהושֻׁעַ. הָאֵל יִתְבָּרַךְ מִנָּה אָז אֶת יְהושֻׁעַ לְנָגִיד, כְּמו "צִוִּיתִי שׁופְטִים" (שמואל-ב ז, יא), "וְצִוְּךָ לְנָגִיד" (שמואל-א כה, ל), וְדומֵיהֶם.

פסוק כד
עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם. עִם פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ וּפָרָשַׁת וְזאת הַבְּרָכָה.

פסוק כו
וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד. יָעִיד שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁתַּעַזְבוּ אֶת תּורַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָצְרַכְתִּי לָשִׂים סֵפֶר תּורָה אֶחָד בְּמָקום שֶׁלּא יִכָּנֵס שָׁם אָדָם זוּלָתִי כּהֵן גָּדול אַחַת בַּשָּׁנָה. וְיָעִיד זֶה הַסֵּפֶר שֶׁכָּל מַה שֶּׁיִּמָּצֵא כָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּורָה, שֶׁיִּמָּצְאוּ בְּיַד צַדִּיקֵי הַדּור, הֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לו לְמשֶׁה מִסִּינַי, בְּלִי תוסֶפֶת וְחִסָּרון, וּבָזֶה לא יוּלַד סָפֵק לָכֶם עֲלֵיהֶם.
אָמְנָם הַסֵּפֶר שֶׁמָּצָא חִלְקִיָּהוּ נִרְאֶה שֶׁהָיָה הַסֵּפֶר שֶׁנָּתַן משֶׁה אֶל "הַכּהֲנִים נושְׂאֵי אֲרון בְּרִית ה'" שֶׁהָזְכַּר לְמַעְלָה (פסוק ט), שֶׁהָיָה פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ בִּלְבַד, וּבו כָּתַב יְהושֻׁעַ הַבְּרִית שֶׁחִדֵּשׁ עִם יִשְׂרָאֵל בִּשְׁכֶם, שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בּו לַעֲבד אֶת הָאֵל יִתְעַלֶּה "בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים", שֶׁהוּא בְּעִיּוּן וּבְמַעֲשֶׂה. וּכְשֶׁקָּרָא בּו יאשִׁיָּהוּ, וְרָאָה שֶׁרָחֲקוּ מִכָּל זֶה, חָרַד וְדָרַשׁ אֶת ה' עַל זאת (מלכים-ב כב, יג).

פסוק כח
וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. דִּבְרֵי שִׁירַת הַאֲזִינוּ.

וְאָעִידָה בָם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. כְּאָמְרו "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" וְכוּ' (לב, א).

פסוק כט
כִּי יָדַעְתִּי. אַגִּיד בְּאותָהּ הַשִּׁירָה וְאָעִיד בָּכֶם שֶׁיָּדַעְתִי שֶׁתַּעֲשׂוּ בְּאפֶן שֶׁתִּקְרֶה לָכֶם הָרָעָה. כְּדֵי שֶׁלּא תְיַחֲסוּ הֶעָתִיד אֶל הַמִּקְרֶה, אֲבָל תְּיַחֲסוּהוּ אֶל מַה שֶּׁהִשְׁחַתֶּם, וְתִתְּנוּ לֵב לָשׁוּב, כְּעֵין "וְאַגִּיד לְךָ מֵאָז, בְּטֶרֶם תָּבוא הִשְׁמַעְתִּיךָ, פֶּן תּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם " ישעיה מח, ה).

פסוק ל
אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזּאת עַד תֻּמָּם. עִם פָּרָשַׁת "כִּי יָדִין" (לב, ו) וְ"כִי אֶשָּׂא" (שם מ), אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מִכְּלַל דִּבְרֵי הַהֲעָדָה.

הפרק הבא הפרק הקודם