פרק לב
פסוק ב
יַעֲרף כַּמָּטָר לִקְחִי. הִנֵּה תורָתִי הִיא תַעֲרף וְתָבא בְּשֶׁטֶף כְּמָטָר לִמְבִינִים הַמּוּכָנִים לְקַבֵּל מַבּוּעַ מְקור חָכְמָה.

תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי. וְנותֶנֶת גַּם כֵּן כְּפִי הַנִּגְלֶה מִמֶּנָּה אֵיזו יְדִיעָה לַהֶדְיוטות, שֶׁעִם הֱיותָהּ מוּעֶטֶת, הִיא טובָה מְאד כְּטַל. בְּאפֶן שֶׁהִיא כִּשְׂעִירִים עֲלֵי דֶּשֶׁא. שֶׁהַמַּשְׂכִּילִים יַבִּיטוּ נִפְלָאות מִמֶּנָּה.

וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב. שֶׁגַּם הַהֶדְיוטות יִקְנוּ בָהּ אֵיזֶה מַדָּע, לְהַכִּיר בּו בּורְאָם בְּאפֶן מָה. אִם כֵּן, אַתֶּם יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבַּלְתֶּם אותָהּ.

פסוק ג
כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא. הִנֵּה 'קורֵא שֵׁם ה'' הוּא הַמִּתְפַּלֵּל, כְּאָמְרו "קָרָאתִי שִׁמְךָ ה' מִבּור תַּחְתִּיּות" (איכה ג, נה), וְכֵן "(משֶׁה וְאַהֲרן בְּכהֲנָיו)וּשְׁמוּאֵל בְּקורְאֵי שְׁמו, קורְאִים אֶל ה' וְהוּא יַעֲנֵם" (תהלים צט, ו), אָמַר אִם כֵּן: כַּאֲשֶׁר אֶתְפַּלֵּל עַל קִבּוּץ גָּלֻיּות, בְּאָמְרִי "כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּו" (פסוק יא), וְעַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, בְּאָמְרִי "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ" (פסוק יב), וּבְסוף הַשִּׁירָה בְּאָמְרִי "הַרְנִינוּ גויִם עַמּו" (פסוק מג), אַתֶּם שֶׁיְּדַעְתֶּם גָּדְלו בְּמופְתִים שִׂכְלִיִּים מְבאָרִים בְּתורָתו הָבוּ גדֶל לֵאלהֵינוּ. אַל תְּיַחֵס אֵלָיו הִשְׁתַּנּוּת עַל מַה שֶּׁיְּסֻפַּר בַּשִּׁירָה מֵהָעֲתִידות לְיִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאויֵב. כִּי יְדַעְתֶּם בְּמופְתֵי תּורָתו שֶׁהוּא,

פסוק ד
הַצּוּר. בִּלְתִּי מִשְׁתַּנֶּה, לא קָצְרָה יָדו מֵהושִׁיעַ, וְלא כָּבְדָה אָזְנו מִשְּׁמעַ. וְגַם כֵּן לא תְיַחֲסוּ אֵלָיו עָוֶל, אַחֲרֵי שֶׁיְּדַעְתֶּם בְּמופְתִים כִּי תָּמִים פָּעֳלו. בַּמְּצִיאוּת, עָלָיו אֵין לְהוסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרעַ. וּבָזֶה נודַע כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט. דַּרְכֵי טוּבו וּמִדַּת דִּינו, כֻּלָּם מִשְׁפָּט בְּלִי סָפֵק.

אֵל אֱמוּנָה. נֶאֱמָן בַּמֶּה שֶׁנִּשְׁבַּע לָאָבות לְהֵיטִיב לַבָּנִים בִּזְכוּתָם שֶׁל אָבות.

וְאֵין עָוֶל. בַּהֲבִיאו פֻּרְעָנוּת.

צַדִּיק. צְדָקות אָהֵב, וּבְצִדְקָתו לא יִטּשׁ אֶת עַמּו בַּגָּלוּת.

וְיָשָׁר הוּא. שֶׁלּא לְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה, וּמְשַׁלֵּם לְשׂונְאָיו אֶל פָּנָיו, וּלְפִיכָךְ מַאֲרִיךְ וּמֵיטִיב לָאֻמּות בָּעולָם הַזֶּה.

פסוק ה
שִׁחֵת לו, לא בָּנָיו מוּמָם, דּור עִקֵּשׁ וּפְתַלְתּל. אֲבָל "דּור עִקֵּשׁ וּפְתַלְתּל" "לא בָּנָיו" בִּתְמִימוּת. הִנֵּה "מוּמָם" בָּעֵגֶל "שִׁחֵת" לָאֵל יִתְעַלֶּה אֶת הַמְכֻוָּן, כְּאָמְרו "כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב, ז). כִּי הוּא אָמְנָם כִּוֵּן לְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, וּלְקַדֵּשׁ שְׁמו בְּעולָמו עַל יָדָם, שֶׁיִּהְיוּ לִמְאורות בַּמִּין הָאֱנושִׁי, לְהָבִין וּלְהורות, כְּאָמְרו "כִּי לִי כָל הָאָרֶץ, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים" (שם יט, ה-ו). וְהֵם הִשְׁחִיתוּ כָּל זֶה בַּעֲבודָה זָרָה.

פסוק ו
הַלְה' תִּגְמְלוּ זאת. אַחַר שֶׁכִּוֵּן לְתִתְּכֶם עֶלְיונִים עַל כָּל הַגּויִים, הַאֻמְנָם רָאוּי שֶׁתִּגְמְלוּ לו שֶׁתְּקַלְקְלוּ מְכֻוָּנו לְחַלֵּל שֵׁם קָדְשׁו, וְלִמְנעַ שֶׁלּא יַשִּׂיג אֶת הַתַּכְלִית שֶׁכִּוֵּן בְּאָמְרו "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו).

עַם נָבָל. בָּזוּי בִּהְיותְךָ כְּפוּי טובָה, וּמְשַׁלֵּם גְּמוּל רַע לַמֵּיטִיב עַל הֵפֶךְ הַנָּדִיב הַנִּכְבָּד בְּהֵיטִיבו לְמִי שֶׁלּא הֵיטִיב עִמּו מֵעולָם.

וְלא חָכָם. בִּמְדִינִיּוּת, לְהָבִין אַחֲרִית דָּבָר, מַה יִּהְיֶה הַמֻּשָּׂג.

הֲלא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ. לא אָב טִבְעִי הַנּותֵן מְצִיאוּת מָה בְּמִקְרֶה, אֲבָל הוּא אָב רְצונִי, שֶׁנָּתַן לְךָ מְצִיאוּת לְמַעַן תִּהְיֶה קִנְיָנו, מוּכָן לְהַשִּׂיג בְּךָ חֶפְצו וּסְגֻלָּתו. וְזֶה כִּי "הוּא עָשְׂךָ" לְגוי, כִּי לא הָיִיתָ גוי נֶחְשָׁב כְּלָל.

וַיְכנְנֶךָ. נָתַן לְךָ הֲכָנות שֶׁתִּהְיֶה מוּכָן בָּהֶם לִהְיות לו לְעַם סְגֻלָּה.

פסוק ז
זְכר יְמות עולָם. אַחַר שֶׁהִשְׁלִים הַקְדָּמַת הַשִּׁירָה, אֲשֶׁר בָּהּ הודִיעַ שֶׁהַמְכֻוָּן מִמֶּנּוּ הוּא לְהַגִּיד צִדְקַת הָאֵל יִתְעַלֶּה, שֶׁהוּא "אֵל אֱמוּנָה" לְהֵיטִיב לְיִשְׂרָאֵל, וּבֵרֵךְ וְלא יְשִׁיבֶנָּה, וְאֵין עָוֶל בְּמִדַּת דִּינו נֶגְדָּם, הואִיל משֶׁה בֵּאֵר (ע"פ דברים א, ה) זֶה בְּהַגָּדַת הֶעָבָר וְהֶעָתִיד, לְהודִיעַ:
רִאשׁונָה, כַּמָּה הָיְתָה כַּוָּנַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְהַשִּׂיג זֶה הַתַּכְלִית בְּכָל הַמִּין הָאֱנושִׁי בִּ"יְמות עולָם" וּ"בִשְׁנות דּור וָדור", וְאֵיךְ כְּשֶׁלּא עָלָה זֶה, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂות לְהַעֲלות אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלות, כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים עִם הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יִקְרָא (ע"פ יואל ג, ה).

שֵׁנִית, שֶׁנָּתַן לָהֶם מָקום נָכון לְעָבְדּו בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרב כּל, וְהֵמָּה מָרוּ וְשִׁלְּמוּ רָעָה תַּחַת טובָה. וּמִי שֶׁהֶחְטִיא כַּוָּנָתו עִם כָּל אֵלֶּה אֵין סָפֵק שֶׁהוּא רָאוּי לְענֶשׁ נִמְרָץ.

שְׁלִישִׁית, שֶׁבְּגדֶל עֲונָם נָפְלוּ בְּמַכְמורֵי רְשָׁעִים, וְהָיוּ רְאוּיִים לְכִלָּיון חָרוּץ, לוּלֵי חִלּוּל ה' שֶׁמָּנַע מִזֶּה.

רְבִיעִית, הודִיעַ סִבָּה אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ תִּהְיֶה לָהֶם גְּאֻלָּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

חֲמִישִׁית, הודִיעַ אפֶן הַגְּאֻלָּה וְנִקְמַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ נֶגֶד צָרֵי עַמּו. וְהֵם חֶלְקֵי פָּרָשַׁת "הַאֲזִינוּ" שֶׁזָּכְרוּ זַ"ל וְנָתְנוּ בָּהֶם סִימָנִים: הַזִּי"ו לָ"ךְ. אָמַר אִם כֵּן: "זְכר יְמות עולָם", וְתָבִין דַּרְכֵי טוּבו, וְכַמָּה כִּוֵּן לְהֵיטִיב לַמִּין הָאֱנושִׁי בִּכְלָל, כְּשֶׁתִּזְכּר רִאשׁונָה מַה שֶּׁהֵיטִיב לְאָדָם הָרִאשׁון בִּתְחִלַּת יְמֵי עולָם, "וַיַּנִּיחֵהוּ בְּגַן עֵדֶן", וְהוּא קִלְקֵל עִנְיָנו. בִּינוּ שְׁנות דּור וָדור, וְתָבִין שֵׁנִית כַּמָּה הֵיטִיב לַדּורות, וְהֵם הִשְׁחִיתוּ עַד הַמַּבּוּל, וְכֵן שְׁלִישִׁית מִן הַמַּבּוּל עַד הַפַּלָּגָה, וְהֵם קִלְקְלוּ.

פסוק ח
יַצֵּב גְּבֻלת עַמִּים. וְהִצִּיב גְּבוּלות עַמִּים בַּפַּלָּגָה, וְלא אִבְּדָם לְגַמְרֵי כְּמו שֶׁהָיוּ חַיָּבִים.

לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁבִיל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְתֵי מִסְפָּר, וְהָיוּ עֲתִידִים אָז לָצֵאת מֵאותָם הָעַמִּים. וְהָרְאָיָה עַל זֶה,

פסוק ט
כִּי חֵלֶק ה' עַמּו. כִּי אֵין לָאֵל יִתְבָּרַךְ חֵלֶק בַּמִּין הָאֱנושִׁי אֶלָּא עַמּו. כִּי כָל שְׁאָר הָאֻמּות הֵם "בְּנֵי אֵל נֵכָר". וּבְכֵן הִתְבָּאֵר שֶׁלּוּלֵא עַמּו שֶׁהָיָה עָתִיד אָז לָצֵאת מֵאותָן הָאֻמּות, הָיָה לו לְאַבְּדָם בְּעִנְיַן הַפַּלָּגָה.

יַעֲקב חֶבֶל נַחֲלָתו. שֶׁהוּא וּבָנָיו עֲבָדִים לָאֵל יִתְעַלֶּה, אֲבָל בְּאֻמּות הָעולָם אִם יִמָּצֵא בֵּינֵיהֶם אֵיזֶה חָסִיד, לא יִמָּשֵׁךְ זֶה לְבָנָיו.

פסוק י
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר. מָצָא לְבָבו שֶׁל עַמּו שֶׁהוּא חֶלְקו זֶה נֶאֱמָן לְפָנָיו בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, כְּאָמְרו "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר" (ירמיה ב, ב).

יְסובְבֶנְהוּ. לְהַר סִינַי, כְּאָמְרו "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב" (שמות יט, יב).

יְבונְנֵהוּ. כְּאָמְרו "וְהַתּורָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהורותָם" (שם כד, יב).

יִצְּרֶנְהוּ. מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּות וּמִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּאָמְרָם זַ"ל: "חָרוּת עַל הַלֻּחת" (שמות לב, טז) חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּות (עירובין נד, א).

כְּאִישׁון עֵינו. כְּמו שֶׁנָּצַר אֶת אִישׁון עֵינו שֶׁל אָדָם כְּשֶׁיְצָרו, שֶׁסִּבֵּב אֶת הָעַיִן בְּכָתְנות עור כְּדֵי שֶׁלּא יִפָּסֵד עִם הֱיותו מוּכָן לְכָךְ.

פסוק יא
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּו. יְהִי רָצון שֶׁכְּמו שֶׁחָשַׁב לַעֲשׂות בְּסִינַי לוּלֵא חָטְאוּ בָּעֵגֶל יַעֲשֶׂה לֶעָתִיד. וְקִבֵּל הָאֵל יִתְבָּרַךְ תְּפִלָּתו אָז, כְּאָמְרו "אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים" (זכריה י, ח).

עַל גּוזָלָיו יְרַחֵף. כְּאָמְרו "הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל גּויִם יָדִי, וְאֶל עַמִּים אָרִים נִסִּי, וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחצֶן" (ישעיה מט, כב).

יִפְרשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ. כְּאָמְרו "וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאֶחָד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם כז, יב).

יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתו. כְּאָמְרו "מִי אֵלֶּה כְּעָב תְּעוּפֶנָה" (שם ס, ח).

פסוק יב
ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ. כְּאָמְרו "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּויִם.. וְאתְךָ לא אֶעֱשֶׂה כָלָה" (ירמיה מו, כח).

וְאֵין עִמּו אֵל נֵכָר. כְּאָמְרו "כִּי אָז אֶהְפךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרא כֻלָּם בְּשֵׁם ה'" (צפניה ג, ט), וּכְאָמְרו "אֱלהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא" (ישעיה נד, ה).

פסוק יג
יַרְכִּיבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. וְזֶה יַעֲשֶׂה מֵאַחַר שֶׁלּא הִשִּׂיג חֶפְצו בְּמַתַּן תּורָה הַנִּזְכַּר, וִיבַקֵּשׁ זֶה שֵׁנִית בְּתֵת לָהֶם הָאָרֶץ "בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו" (תהלים קד, מה), לְהַשְׁלִימָם בְּהַרְכִּיבָם עַל חֵלֶק מֵהָאָרֶץ, נִשָּׂא בְּמָקום וּבְמַעֲלָה עַל שְׁאָר אֲרָצות, כְּאָמְרו "צְבִי הוּא לְכָל הָאֲרָצות" (יחזקאל כ, ו), וְזֶה בְּהִכָּנְסָם לָאָרֶץ עַתָּה.

וַיּאכַל תְּנוּבת שָׂדָי. שֶׁלּא טָרְחוּ בָּם, כְּאָמְרו "כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אוכְלִים" (יהושע כד, יג).

פסוק יד
וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. מִיץ הָעֲנָבִים הָיָה רָאוּי לִשְׁתִיָּה בִּלְתִּי רב מְלָאכָה בו, וּבְכֵן הָיוּ מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלּא בְּצַעַר. וְכָל זֶה עָשָׂה לָהֶם הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פְּנַאי לַעֲסק בַּתּורָה וּבַמִּצְות.

פסוק טו
וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט. וְהִנֵּה גַּם בַּעֲלֵי הָעִיּוּן שֶׁבָּהֶם הַנִּקְרָאִים "יְשֻׁרוּן", מִן "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלא קָרוב" (במדבר כד, יז), עָשׂוּ כְּמו הַבְּהֵמות הַבּועֲטות בִּבְנֵי אָדָם שֶׁנּותְנִים לָהֶם מָזון.

שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ. הִנֵּה אַתָּה יְשֻׁרוּן, קְהַל תּופְשֵׂי הַתּורָה וּבַעֲלֵי הָעִיּוּן, פָּנִיתָ אֶל הַתַּעֲנוּגִים הַגַּשְׁמִיִּים, וּבָזֶה "עָבִיתָ" מֵהָבִין דַּקּוּת הָאֱמֶת, כְּאָמְרו "וְגַם אֵלֶּה בְיַיִן שָׁגוּ וּבְשֵׁכָר תָּעוּ, כּהֵן וְנָבִיא" (ישעיה כח, ז).

כָּשִׂיתָ. כְּאָמְרו "כִּי טָח מֵרְאות עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבּותָם" (שם מד, יח)

וַיִּטּשׁ אֱלוהַּ עָשָׂהוּ. וּלְפִיכָךְ נָטַשׁ הֶהָמון "אֱלוקַ עָשָׂהוּ".

וַיְנַבֵּל צוּר יְשׁוּעָתו. בִּזָּהוּ, כִּי "מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ" (ע"פ ירמיה ט, ב).

פסוק טז
בְּתועֵבת יַכְעִיסֻהוּ. לִגְרם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל לִהְיות כְּגויֵי הָאָרֶץ.

פסוק יז
לַשֵּׁדִים לא אֱלהַּ. שֶׁאֵינָם נִצְחִיִּים, כְּמו שֶׁאָמְרוּ זַ"ל עַל הַשֵּׁדִים, שֶׁהֵם 'מֵתִים כִּבְנֵי אָדָם' (חגיגה טז, א).

אֱלהִים לא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרוב בָּאוּ. כְּשֶׁהָיוּ רואִים אֵיזֶה מִין מִן הַנִּמְצָאות שֶׁלּא יָדְעוּ מְצִיאוּתָן קדֶם לָכֵן, הָיוּ חושְׁבִים שֶׁיִּהְיֶה לו אֵיזֶה מְסַבֵּב קַדְמון מְיֻחָד אֵלָיו, וְהָיוּ עובְדִים אותו.

פסוק יח
צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי. וְגַם אַתָּה יְשֻׁרוּן, הַמְעַיֵּן, בִּפְנותְךָ אֶל הַתַּעֲנוּגִים, תִּנָּשֶׁה חָכְמָתְךָ וִידִיעָתְךָ בְּגָדְלו.

וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחלֲלֶךָ. שֶׁהֵיטִיב עִמְּךָ, כְּאָמְרו "אָנכִי הוּא מְנַחַמְכֶם.. וַתִּשְׁכַּח ה' עושֶׂךָ, נוטֶה שָׁמַיִם" כוּ' (ישעיה נא, יב-יג).

פסוק יט
וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנתָיו. וְאַחַר שֶׁלּא הִשִּׂיג שְׁלֵמוּתָם בָּאָרֶץ, בָּחַר שְׁלִישִׁית לְצָרְפָם בַּגָּלוּת. וּבָזָה וּמָאַס בְּכַעֲסו אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנותָיו, לא רִחֵם עַל הַקְּטַנִּים וְלא עַל כְּבוד הַבָּנות.

פסוק כ
אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם. מִן הַבָּנִים וְהַבָּנות.

אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם. רואֶה אֲנִי שֶׁאֵין בָּהֶם תִּקְוַת תְּשׁוּבָה בְּאַחֲרִית.

כִּי דּור תַהְפֻּכת הֵמָּה. הָפְכוּ לָהֶם לֵב אַחֵר, נוטֶה מִדַּרְכֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ.

בָּנִים לא אֵמוּן בָּם. שֶׁלּא לָמְדוּ מֵאֲבותָם דָּבָר אֲמִתִּי.

פסוק כא
הֵם קִנְאוּנִי בְלא אֵל. הָאָבות "קִנְאוּנִי בְלא אֵל" בְּבַיִת רִאשׁון.

כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם. בְּבַיִת שֵׁנִי.

וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלא עָם. בְּבַיִת רִאשׁון שֶׁהֶחֱרִיבוּהוּ כַּשְׂדִּים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, זֶה הָעָם לא הָיָה" (ישעיה כג, יג).

בְּגוי נָבָל אַכְעִיסֵם. בְּבַיִת שֵׁנִי שֶׁהֶחֱרִיבָה אותו מַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ הוגֶנֶת, שֶׁאֵין לָהֶם לא כְּתָב וְלא לָשׁון.

פסוק כב
כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי. כְּשֶׁיִּסַּרְתִּים כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ.

וַתִּיקַד עַד שְׁאול תַּחְתִּית. הוסִיפוּ עַל חַטָּאתָם פֶּשַׁע, בְּאפֶן שֶׁהִבְעִירוּ אֶת חֲמָתִי עַד שֶׁאורִידֵם לִשְׁאול תַּחְתִּית, כְּעִנְיַן אָחָז כְּאָמְרו "וּבְעֵת הַצַּר לו וַיּוסֵף לִמְעל מַעַל בַּה'" (דברי הימים-ב כח, כב).

וַתְּלַהֵט מוסְדֵי הָרִים. הֵסִירָה מֵהֶם כָּל רָאשֵׁי הָעָם, כְּאָמְרו "מֵסִיר מִירוּשָׁלַיִם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה.. גִּבּור וְאִישׁ מִלְחָמָה.. וְנָבִיא.. וְיועֵץ" (ישעיה ג, א-ג).

פסוק כה
וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה. וּמֵחֲדָרִים "תְּשַׁכֵּל" הָ"אֵימָה" אֶת הַבָּחוּרִים וְהַבְּתוּלות.

פסוק כו
אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם. אַשְׁאִיר אֵיזו פֵּאָה מֵהֶם, וְהַמּותָר אֲכַלֶּה, כְּמו שֶׁאֶעֱשֶׂה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, אַחֲרֵי שֶׁלּא הִשַּׂגְתִּי שְׁלֵמוּתָם לא בְּמַתַּן תּורָה, וְלא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלא בַּגָּלוּת, כְּאָמְרו "כִּי בְהַר צִיּון וּבִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה פְּלֵטָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר ה', וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קרֵא" (יואל ג, ה).

פסוק כז
לוּלֵי כַּעַס אויֵב אָגוּר. שֶׁמִּתּוךְ כַּעַס שֶׁיִּכְעֲסוּ הָאֻמּות עַל אותָם הַשְּׂרִידִים, יֵשׁ לָחשׁ

פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימו. פֶּן יִמְשְׁכוּ אֶת לֵב הַשְּׂרִידִים לִהְיות בְּנֵי נֵכָר כְּמותָם.

פֶּן יאמְרוּ. לְאותָם הַשְּׂרִידִים.

יָדֵנוּ רָמָה. לְהַכְחִיד אֶת יִשְׂרָאֵל מִגּוי, וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר.

וְלא ה' פָּעַל כָּל זאת. שֶׁתַּחְשְׁבוּ לְהִמָּלֵט עַל יָדו. אֲבָל בִּהְיות יִשְׂרָאֵל רַבִּים וּנְפוצִים בְּאֻמּות רַבּות לא יַעֲלֶה עַל לֵב כֻּלָּם לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה, כְּאָמְרָם: מַאי דִּכְתִיב "צִדְקַת פֵּרְזונו בְיִשְׂרָאֵל" (שׁופְטִים ה, יא), צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁפִּזְּרָם לְבֵין הָאֻמּות (פסחים סז, ב).

פסוק כח
כִּי גּוי אבַד עֵצות הֵמָּה. אֻמּות הָעולָם.

פסוק כט
לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זאת. אֵיךְ נָפְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם נֶגֶד הַטֶּבַע, בַּעֲונָם.

יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם. וּבָזֶה הָיוּ מְבִינִים הָאֻמּות מַה יִּהְיֶה בְּאַחֲרִיתָם בְּרב פִּשְׁעֵיהֶם.

פסוק ל
אֵיכָה יִרְדּף אֶחָד אֶלֶף. הָיָה לָהֶם לְהָבִין שֶׁאֵין זֶה בַּטֶּבַע שֶׁאֶחָד יִרְדּף אֶלֶף.

אִם לא כִּי צוּרָם מְכָרָם. הוּא נִלְחַם בָּם וְהֵסִיר תָּקְפָּם, וּבְכֵן: נָשְׁתָה גְבוּרָתָם וְהָיוּ לְנָשִׁים (ע"פ ירמיה נא, ל).

פסוק לא
כִּי לא כְצוּרֵנוּ צוּרָם. וְזֶה קָרָה בְּלִי סָפֵק מִפְּנֵי שֶׁאֵין צוּרָם כְּמו צוּרֵנוּ. כִּי אָמְנָם כָּל אֻמָּה מַצְלַחַת כָּל יְמֵי מַמְשֶׁלֶת הַשַּׂר שֶׁלָּהּ או מַזָּלָהּ. וְלא יִהְיֶה הַשַּׂר לְעולָם נֶהְפַּךְ לְאויֵב עַמּו. אֲבָל יִפְּלוּ בְּסוּר מֶמְשֶׁלֶת הַשַּׂר, וּבִמְשׁל שַׂר אֻמָּה אַחֶרֶת, כְּפִי הַסֵּדֶר שֶׁנָּתַן בָּהֶם הָאֵל יִתְבָּרַךְ. וּלְפִיכָךְ לא יאבְדוּ בְּאפֶן בִּלְתִּי טִבְעִי עַד שֶׁאֶחָד יִרְדּף אֶלֶף.

וְאיְבֵינוּ. אַף עַל פִּי שֶׁאותָם הָעַמִּים שֶׁהֵם אויְבֵי ה' וְאויְבֵי עַמּו, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "לוּלֵי כַּעַס אויֵב אָגוּר" (פסוק כז), וּבְאָמְרו "מֵראשׁ פְּרָעות אויֵב" (פסוק מב).

פְּלִילִים. הֵם בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבות שִׂכְלִיּות בִּמְדִינות, כְּאָמְרו "וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדום" (עובדיה ח) מִכְּלַל דְּאִיכָּא.

פסוק לב
כִּי מִגֶּפֶן סְדום גַּפְנָם א. וְהַטַּעַם שֶׁ"אֵין בָּהֶם תְּבוּנָה" בְּזֶה הָעִנְיָן, הוּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִתְגָּאִים בְּרב שַׁלְוָתָם א, וְנותְנִים כָּל מַחֲשַׁבְתָּם לְהַשִּׂיג תַּעֲנוּגֵי גּוּפָם בִּלְבַד, כְּמו שֶׁהָיוּ עושִׂים אַנְשֵׁי סְדום. וּלְהַשִּׂיג זֶה הָיוּ מואֲסִים כָּל מִינֵי גְּמִילוּת חֲסָדִים א, כְּמו שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרו "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲון סְדום אֲחותֵךְ, גָּאון שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנותֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיון לא הֶחֱזִיקָה" (יחזקאל טז, מט).

עֲנָבֵמו עִנְּבֵי רושׁ. וּמִזֶּה הַגֶּפֶן יִצְמְחוּ אֶצְלָם "עִנְּבֵי רושׁ", שֶׁהֵם מַעֲשִׂים רָעִים וּמַזִּיקִים לַבְּרִיּות א. וְזֶה בְּהִשְׁתַּדְּלָם לָשִׂים עֵינֵיהֶם וְלִבָּם אֶל בִּצְעָם, וְעַל דַּם הַנָּקִי לִשְׁפּךְ, כְּדֵי לְהִשְׂתָּרֵר וּלְהִתְגָּאות.

אַשְׁכְּלת מְררת לָמו. וּבָזֶה יִקְנוּ דֵּעות רָעות וְכוזְבות א, לְדַבֵּר אֶל ה' תּועָה, וְיאמְרוּ "לא יִרְאֶה יָהּ" (תהלים צד, ז).

פסוק לג
חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם. וְהִנֵּה בְּאותָם אֶשְׁכּולות נִמְצָא יַיִן שֶׁהוּא "חֲמַת תַּנִּינִם" מְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו, וְהוּא פֻּרְעָנוּת רָאוּי לָהֶם בְּמִדַּת הַדִּין, וְנִשְׁמָר עַד שֶׁיּוצִיאֵהוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ מֵאותָם הָעֲנָבִים לְהַשְׁקותָם, כְּאָמְרו "פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי" (ישעיה סג, ג).

פסוק לד
הֲלא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי. כְּאָמְרו "כִּי יום נָקָם בְּלִבִּי" (שם שם ד).

חָתוּם בְּאוצְרתָי. כְּאָמְרו "כִּי סְתוּמִים וַחֲתוּמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ " (דניאל יב, ט).

פסוק לה
לִי נָקָם. עָלַי מֻטָּל לְהָשִׁיב נָקָם לְצָרַי.

וְשִׁלֵּם. וְגַם כֵּן תַּשְׁלוּם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם. כְּשֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם, וְנָפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ.

פסוק לו
כִּי קָרוב יום אֵידָם, וְחָשׁ עֲתִדת לָמו, כִּי יָדִין ה' עַמּו. כִּי אָמְנָם יִהְיֶה "קָרוב יום" אֵיד הָאֻמּות כַּאֲשֶׁר "יָדִין ה' עַמּו", כְּאָמְרו "וּבָרותִי מִכֶּם הַמּורְדִים וְהַפּושְׁעִים" (יחזקאל כ, לח), כִּי אָז יאבְדוּ מְהֵרָה שְׁאָר הָאֻמּות.

וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. יִתְנַחֵם עַל הָרָעָה הָרְאוּיָה לְעַמּו, וִירַחֵם עֲלֵיהֶם בִּשְׁבִיל עֲבָדָיו שֶׁבְּתוכָם, כְּאָמְרו "כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי, לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכּל" (ישעיה סה, ח).

כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד. וְהַטַּעַם שֶׁיִּתְנַחֵם אָז עַל הָרָעָה הָרְאוּיָה לְעַמּו, וְזֶה יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל עֲבָדָיו, וְלא כֵן עָשָׂה כָּל יְמֵי הַגָּלוּת, הוּא כִּי אָז יִרְאֶה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתַחְתִית הָענִי וְלַחַץ הַגָּלוּת, בְּאפֶן שֶׁאֵינָם יְכולִים לִחְיות עוד בּו, כְּמו שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּמִצְרַיִם, כְּאָמְרו "וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ" (לעיל כו, ז).

וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וְיִרְאֶה שֶׁאֵין לָהֶם עוד מָמון "עָצוּר" בַּבַּיִת וְלא "עָזוּב" בַּשָּׂדֶה.

פסוק לז
וְאָמַר. הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל.

אֵי אֱלהֵימו. שֶׁל אֻמּות הָעולָם. כִּי אָז אָמְנָם יָסִיר שִׁלְטון כָּל שָׂרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, כְּאָמְרו "יִפְקד ה' עַל צְבָא הַמָּרום בַּמָּרום, וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל אֲדָמָה" (ישעיה כד, כא).

יָקוּמוּ וְיַעַזְרוּכֶם. וּכְמו כֵן יאמַר הָאֵל לְיִשְׂרָאֵל: אַיֵּה הָאֻמּות וּמַלְכֵיהֶם שֶׁיָּקוּמוּ וְיַעַזְרוּכֶם מִן הַדִּין שֶׁלִּי, כְּמו שֶׁהֱיִיתֶם חושְׁבִים לְהִתְגּונֵן בָּהֶם בַּגָּלוּת.

פסוק לט
רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי הוּא. שֶׁהָיִיתִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם פֻּרְעָנוּת בַּגָּלוּת.

וְאֵין אֱלהִים עִמָּדִי. וְלא הָיָה זֶה מִכּחַ שָׂרֵי מַעְלָה וּצְבָא הַשָּׁמַיִם.

אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה. כְּאָמְרו "וְהֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרותֵיכֶם" (יחזקאל לז, יב).

מָחַצְתִּי. בְּמַכַּת נָע וָנָד, כְּאָמְרו "וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם" (מלכים-א יד, טו).

וַאֲנִי אֶרְפָּא. כְּאָמְרו "בְּיום חֲבשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּו, וּמַחַץ מַכָּתו יִרְפָּא" (ישעיה ל, כו).

פסוק מ
כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי. לְהִשָּׁבַע, כְּעִנְיַן "וַיָּרֶם יְמִינו וּשְׂמאלו אֶל הַשָּׁמַיִם" (דניאל יב, ז).

וְאָמַרְתִּי חַי אָנכִי לְעלָם. אֶשָּׁבַע שֶׁכְּמו שֶׁאֲנִי חַי לְעולָם, כְּעִנְיַן אָמְרו "וַיִּשָּׁבַע בְּחַיֵּי עולָם" (שם).

פסוק מא
אִם שַׁנּותִי. אַף עַל פִּי שֶׁחִדַּדְתִּי נֶגֶד יִשְׂרָאֵל בִּימֵי הַגָּלוּת אֶת בְּרַק חַרְבִּי. לא פִּי חַרְבִּי.

וְתאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ תּאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי נֶגְדָּם, "כִּי יָדִין ה' עַמּו". מִכָּל מָקום
אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי. הַנָּקָם שֶׁעָשׂוּ בְּיִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרו "יַעַן עֲשׂות אֱדום בִּנְקום נָקָם לְבֵית יְהוּדָה" (יחזקאל כה, יב), אָשִׁיב לָהֶם אותו הַנָּקָם, כְּאָמְרו "וְנָתַתִּי נִקְמָתִי בֶּאֱדום בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל" (שם שם יד).

וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. תַּשְׁלוּמֵי מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כְּאָמְרו "כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ כֵּן יֵעָשֶׂה לָּךְ, גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּראשֶׁךָ" (עובדיה טו).

פסוק מב
אַשְׂכִּיר חִצַּי מִדָּם, וְחַרְבִּי תּאכַל בָּשָׂר. כְּאָמְרו "כִּי בָאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט וּבְחַרְבּו אֶת כָּל בָּשָׂר" (ישעיה סו, טז).

מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה. כְּאָמְרו "וְרַבּוּ חַלְלֵי ה'" (שם).

פסוק מג
הַרְנִינוּ גויִם. אַתֶּם חִצֵּי ה' וְחַרְבּו, הַרְנִינוּ גּויִים א, שֶׁיַּכִּירוּ כֻּלָּם כִּי יָשָׁר ה' וְלא עַוְלָתָה בּו (ע"פ תהלים צב, טז), כְּאָמְרו "יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפּט עַמִּים מִישׁור" (תהלים סז, ה).

עַמּו. וְ"הַרְנִינוּ" עַמּו א, שֶׁיִּתְּנוּ תּודָה וְקול זִמְרָה עַל כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּום וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו. וּרְנָנַת עַמּו תִּהְיֶה עַל נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו, וְעַל נָקָם שֶׁיָּשִׁיב לְצָרָיו, בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁעָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ נְקָמָה.

וְכִפֶּר אַדְמָתו בַּהֲשַׁמָּה מֵהֶם, מִמַּה שֶּׁנַּעֲשָׂה בָּהּ.

עַמּו. וִיכַפֵּר גַּם כֵּן עַמּו מִכָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּגָלוּתָם מֵחִלּוּל ה' וְזוּלָתו, בְּמַה שֶּׁסָּבְלוּ בַּגָּלוּת, בְּאפֶן שֶׁיָּשִׁיב שְׁכִינָתו בְּתוכָם, כְּאָמְרו "יַחְדָּו יְרַנְּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּון" (ישעיה נב, ח).

פסוק מו
אֲשֶׁר אָנכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּום. בְּשִׁירַת "הַאֲזִינוּ" שֶׁאֲנִי מֵעִיד וּמַתְרֶה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּמו שֶׁנָּתַן לָהֶם הָאֵל יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָה שֶׁלּא בְּצַעַר כְּדֵי שֶׁיַּעַבְדוּהוּ, כֵּן יַשְׁחִיתֵם בְּהַחְטִיאָם כַּוָּנָתו (פסוקים יח-כה).

אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם. בְּסוף יְמֵיכֶם הַזְכִּירוּ בְּצַוָּאַתְכֶם לִבְנֵיכֶם כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים, וּתְצַוּוּ שֶׁיִּשְׁמְרוּ מְאד לְנַפְשָׁם פֶּן יַשְׁחִיתוּן, כְּמו שֶׁצִּוָּה דָּוִד לִשְׁלמה בְּנו.

לִשְׁמר לַעֲשׂות. כְּדֵי שֶׁהַבָּנִים יִשְׁמְרוּ וְיַעֲשׂוּ.

פסוק מט
וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ. לָתֵת שָׁם בִּרְכָתְךָ.

פסוק נ
וּמֻת בָּהָר. קַבֵּל עָלֶיךָ הַמִּיתָה לְכַפָּרָה "עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם" (פסוק נא).

וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ. וּבָזֶה תֵּאָסֵף בִּצְרור הַחַיִּים עִם הַכְּשֵׁרִים כָּמוךָ.