פסוק א
אלה. בגלגל והלמ"ד בדגש.

פסוק ג
אלהם. חסר יו"ד כי אינו מהי"ז מלאים בתורה.

פסוק ד
את. בשופר יתיב.

בעשתרת. במפתח בעשתרות והרמ"ה כתב בעשתרת קרנים פרשת לך לך חסר וא"ו כתיב ודכותא אשר יושב בעשתרת באדרעי.

פסוק ז
ובנגב. כ"כ לא ובנגף (צ"ל לא בנגב בלא וא"ו).

פסוק י
ככוכבי השמים לרב. חסר וא"ו וכל רב באורייתא דכותיה וכל לרב בלישנא דכותיה הרמ"ה ז"ל. ויש בזה דרש בדברים רבה. אמר להן היום הזה כככבים אבל לעתיד לבא לרב אתכם עתידים להיות דומין לרבכן כיצד כתיב כאן כי ה' אלהיך אש אוכלה וכתיב בישראל לעתיד לבא והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה.

פסוק יא
אבותכם. מלא וא"ו וחסר יו"ד בכל ספרים כ"י מדוייקים וכן כתוב בהעתק הללי לית כתיב כן וגם במסורת כ"י לית חסר יו"ד וכן במסורת פרשת שמות ובספר מנחת כהן הכא והתם. ואמרתי להם אלהי אבותיכם לית מלא דמלא בתורה. אלהי אבותכם יוסף אליכם לחוד מלא וא"ו וחסר יו"ד. ושארא אבתיכם כתיב חסר וא"ו ומלא יו"ד ע"כ. וכן מסר הרמ"ה ז"ל ובמקצת ספרי הדפוס דין חסר דחסר ובמקצתם חסר וא"ו ומלא יו"ד וכולם שגו ברואה.

פסוק יג
ואשימם. במדרש דברים רבה ואשמם כתיב. אמר ריב"ל אמר להן משה אם אי אתם נשמעים להם אשמה תלוי בראשיכם וכו' ודרשו גם כן בספרי מלמד שאשמותיהן של ישראל תלוים בראשי דייניהם. ורש"י הביא מדרש זה דספרי וכתב בפירוש שהוא חסר יו"ד וכן נראה מהמזרחי והחזקוני שהביאו דברי רש"י ולא כתבו מזה מאומה. גם בעל הטורים אמר שהוא חסר יו"ד וכן ראיתי בשם ספר הללי. אמנם העיד בעל אור תורה כי בכל ס"ס ואשכנז ומצריים וירושלמיים מלא יו"ד ושהמסורת עליו לית ומלא ולזה הסכים המאירי ושמן ששון וכן כתב הרמ"ה ז"ל לפום דרשא חסר יו"ד כתיב ובכולהו נסחי מלא יו"ד כתיב וכן העידו חכמי בורגוש על הרמ"ה שכן עשה מעשה וכן עיקר. והמפרשים שכתבו שהוא חסר הלכו בזה אחר הדרש ואנן כמציאות הספרים והמסרות נקטינן עכ"ל. עוד מצאתי מסורת כ"י שאומרת לית וא' ואני אשימם (מלכים א' ה') והוא חד מן מלין דמשמשין חד א' וחד וא' (צ"ל וא"ו ואלף). ולית דכוותיהון ומשם קצת ראיה שגם זה מלא (צ"ל כי גם היה חסר היה להזכיר ההבדל הגדול בין מלא וחסר). ואולי לזה נתכוון בעל מ"כ באמרו ואשימם מלא בהכרח המסרה ועיין בש"ת הרמב"ן ז"ל סי' רל"ב.

פסוק יד
טוב הדבר. במקצת מדוייקים אין הטי"ת במאריך וכן נראה בחילופים.

פסוק טו
אנשים. האל"ף בחטף פתח.

פסוק טז
שמע בין אחיכם. סנהדרין פ"ק אזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חברו קרי ביה נמי שמע בין אחיכם פי' שמע כתיב חסר וא"ו כלומר שמע דבריך בין אחיכם כשתהיו שניכם יחד.

פסוק יז
לא תכירו. מקף באמצע.

אשר יקשה. בלא תרין חוטרין במלת אשר.

מכם. בזקף קטן.

פסוק יח
בעת ההוא. ההוא כתיב בוא"ו בכל ספרים כתיבת יד מדוייקים וקרי בחירק ומאי דאמרינן במסורת. בעת. בפעם. בשנה. הבאר. כלהון ההיא ולית חד מנהון ההוא לענין הקריאה בלחוד אתמ' ועיין מ"ש בשם הרמ"ה על מלה זו בפרשת תולדות יצחק.

פסוק כא
אלהיך. הה"א בסגול.

פסוק כג
שנים עשר. בלא תרין חוטרין במלת שנים.

פסוק כה
ויורדו אלינו. בהעתק הללי וירדו ירושלמי ויורדי ע"כ. ובספרים שלנו מלא וא"ו ונמסר עליו ב' חסר יו"ד וכן נמסר על וימהרו ויורדו דסוף מקץ ומכללא משמע דמלא וא"ו כתיב ובמסורת כתיבת יד ויורדו ב' כתיב כן ובפירוש איתמר מבעל מנחת כהן ויורדו אלינו ב' מלא וא"ו וחסר יו"ד וסי' ויורדו איש אמתחתו ודין והכי נמי איתמסר מהרמ"ה ז"ל בהדיא והוסיף עוד וחד בלישנא מלא דמלא וסימן ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים מלא וא"ו ויו"ד כתיב.

דבר ויאמרו. הדל"ת רפה.

פסוק כז
ביד האמרי להשמידנו. ב' פסוקים דמטעים באורייתא ביד האמרי להשמידנו. דיהושע ז' ביד האמרי להאבידנו ואחד פסוק סימן להשמדה ולהובדה עד סופא (דניאל ז').

פסוק כח
אנה אנחנו. מלרע וכן אנא אלך מרוחך (תילים קל"ט) והשאר כלם מלעיל מכלול דף רס"א ומסורת ועיין מה שאכתוב בתילים סימן קי"ו.

פסוק כט
לא תערצון ולא תראון. הוא"ו בגעיא.

פסוק לג
לתור לכם. תביר בכ"ף.

פסוק לה
הרע. הרי"ש בקמץ.

פסוק לו
דרך. הדל"ת במאריך.

פסוק לח
יבא. הגלגל ביו"ד בדפוס ישן ובספרים כתיבת יד מדוייקים. ובאחד מהם מסור לית מלעיל.

חזק. הזי"ן בדגש.

הוא ינחלנה. דין לחוד חסר יו"ד בלישנא בחירק בלישנא נחלה באורייתא ושארא מלאים יו"ד וכן במסורת שמואל ב'.

פסוק מא
ותחגרו. הגימ"ל דגושה.

פסוק מב
תנגפו. התי"ו דגושה.

פסוק מד
ויכתו. בדפוס ישן ובמקצת ספרים כתיבת יד אין בוא"ו מאריך וכן נראה בחילופים.