פסוק ב
את הדברים. בס"ס הקדמא באל"ף לא בה"א.

פסוק ח
בעת ההוא הבדיל ה' וגו'. תנן בסוף הוריות לוי קודם לישראל וילפי' לה בגמ' מדכתיב בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי מתוך וגו'. ובפי' רבינו עובדיה מברטנורה כתוב את שבט הלוי מתוך בני ישראל ואי גרסינן הכי בגמר' צ"ל שהוא פסוק מורכב משני פסוקים כאורחיה דגמר' בכמה דוכתי כתיב הכא בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי וכתיב בפרשת במדבר ובפרשת בהעלתך ובפרשת קרח מתוך בני ישראל והוא כאלו נכתב הכל בפסוק אחד. וכבר הרווחתי בענין זה בד"ה א' ה'. ואולם בילקוט משלי רמז תתקל"ד ליכא מלת מתוך ועיין בספר באר שבע דף כ"ג ע"ג.

פסוק יב
ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך. כתב בעל הטורים שיש בפסוק ק' אותיות כנגד מאה ברכות וכן בערוך ערך מאה. גם הרב אבן ירחי בספר המנהיג כתב בשם רבינו יעקב מ"כ כי מצא במסורת פסוק זה כוליה בר מאה אתין ושואל מלא ע"כ. וכן כתב הרמב"ן בפירוש ס' יצירה דף כ"ג שכן כתב המקובל הרב ר' י"ט ז"ל בספר הנקרא כתם פז בשם הרב ר' אליהו המקובל דמלת שואל מלא וחשבון מאה יש בפסוק זה עכ"ל. אמנם בספרים שלנו חסר וכן כתב הרמ"ה ז"ל שאל מעמך חסר ודכותא ושאל אוב וידעוני וכן כתב הרב רבינו בחיי בספר כד הקמח אות בי"ת ברכה זה לשונו.
ועוד תמצא בפסוק צ"ט אותיות ועם תוספת א' שאמרו ז"ל אל תקרי מה אלא מאה יעלו מאה. עוד ראיתי מי שרצה להוסיף וא"ו על מלת ללכת שבפסוק כדי להשלים המנין וכתב שכן הוא בספר ר' יוסף טוב עלם ואין לסמוך על זה כלל ועיקר.

פסוק טז
ערלת. העי"ן בקמץ לבד.

פסוק יז
הוא אלהי האלהים. הראשון קדש והשני חול וכן ואדני האדנים הראשון קדש והשני חול מס' סופרים פ' ד'.

ואדני. חד מן ז' מפקין א' בלישנא וסימן נמסר במ"ג סוף סדר וישב ועיין מה שאכתוב בתילים סימן קל"ה.