פסוק ב
בן. במירכא לא תביר.

פסוק ז
השערה. השי"ן בפתח והעין בשוא לבדו ומלעיל מכלול דף ר"ו וכן הוא בספרים כ"י מדוייקים וכ"כ א"ת ועיין מ"ש לעיל בפסוק אל זקני העיר השערה.

הזקנים. הזי"ן דגושה.

לא אבה יבמי. סוף פ' מצות חליצה רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקא מצטער ומקרי לה ולא אבה יבמי וגו' וכתבו התוספות לא אבה כתיב בספרים ישנים וכן מוכח במסורת לא אבה ג' דסמיכי לא אבה ה' השחיתך. לא אבה יבמי. וישראל לא אבה לי. ויש ב' ראשי פסוקים במשנה תורה. ולא אבה סיחן. ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם. ויש פסוקים אחרים דלא שייכי לאותו מסורת. ולא אבה נושא כליו דשאול. וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה דיפתח. עד כן לשונו. וכוונתם לומר דאותם שנים דמשנה תורה אינה במסורת החסרים לפי שהם בוא"ו אבל הן במסורת שכולן ריש פסוק והתוספות לא הביאו אלא השנים שהן במשנה תורה וכתבו עוד ויש פסוקים אחרים דלא שייכי לאותו מסורת וכו' ר"ל שאעפ"י שאין בוא"ו לא שייכי לאותו מסורת לפי שאינו בריש פסוק ועיין עוד בחכמת שלמה ואין להאריך יותר.

פסוק ט
הזקנים. הזי"ן דגושה.

פסוק יא
יחדו. הדלת דגושה.

פסוק יב
עינך. חד מן ו' חסר יו"ד בתראה בלישנא כמ"ש בפרשת שופטים.

פסוק יז
זכור. פתוחה.

פסוק יט
והיה בהניח. ברוב ספרים אין בבי"ת געיא.

תמחה את זֵכֶר עמלק. כתוב במלכים א' י"א כי ששת חדשים ישב שם מואב וכל ישראל עד הכרית כל זָכָר באדום ואמרו בב"ב פרק לא יחפור דכי אתא יואב לגבי דוד א"ל מאי טעמא עבדת הכי א"ל דכתיב תמחה את זָכָר עמלק. א"ל והא אנן זֵכֶר קרינן א"ל לדידי זָכָר אקריון שיוליה לרביה א"ל היכי אקריתון א"ל תמחה את זֵכֶר עמלק שקל ספסיר' ובעא למיקטלי' וכו' עיין בפי' הרשב"א והר"ן ז"ל שם ושמעינן מהכא דמיבעי ליה למיקריה דרדקי לאשגוחי בהון דלא לישתבשו בקריאתהון דלא ליקו' בארור ומאן דגרי' ודייק ליקו' בברוך.