פסוק א
כי תבא. פתוחה.

אשר. בפשט.

וישבת בה. הבי"ת בדגש.

פסוק ח
ויוצאנו. מלא וא"ו וחסר יו"ד כמ"ש בפרשת חקת על פסוק וישלח מלאך ויצאנו וכן הוא בהעתק הללי ובעל מנחת כהן כתב בפרשת ואתחנן שזהו מלא דמלא ואינו אלא טועה ויוצא מדרך האמת והוא עצמו סתר דבריו והודה על האמת שכתב כאן ויוצאנו ג' בתורה ומשניין אתיהון וסימן בפר' ואתחנן ודין מלא וא"ו וחסר יו"ד.

ובמרא. במפתח ובמורא אבל הרמ"ה כתב ובמרא גדל דמקרא בכורים חסר וא"ו כתיב וחד מלא בלישנא (צ"ל באוריתא כי נמצא (בירמיה ל"ב כ"א) ובמורא גדול (ובמלאכי ב' ה') ואתנה לו מורא שניהם מלאים. ד"ה.) וסימן ולכל המורא הגדול.

פסוק יא
ושמחת בכל. הבי"ת רפה.

פסוק יב
כי תכלה לעשר. עיין מ"ש בפרשת חקת על מלת לסבב.

מעשר. בשוא לבדו העי"ן ועוד יתבאר זה הענין בנחמיה יו"ד בע"ה.

פסוק יד
באני. הבי"ת רפה.

פסוק טו
קדשך. הקו"ף בשוא (צ"ל בקמץ) לבדו.