פסוק ו
ונחרם אותם. אין מאריך בוא"ו ולא בנו"ן.

פסוק ח
ונקח בעת ההוא. ההוא כתיב בוא"ו וקרי בחירק וכן בעת ההוא שבסמוך כמ"ש למעלה.

פסוק ט
צידנים. בתיקון ס"ת ישן צדנים בספר חדא צידנים וכן במפתח ע"כ והרמ"ה כתב בהדיא צידנים יקראו לחרמון מלא תרין יודי"ן וחסר וא"ו כתיב.

שרין. בסי"ן שמאלית וכן לבנון ושריון (תילים כ"ט) כ"כ בהגהת ר' אליה האשכנזי בשרשים שרש שרה אף על פי שכתב במתורגמן וביש ספרים בשי"ן שמאלית. ובספרים מדוייקים כתיבת יד בשי"ן שמאלית וכן תרגם אנקלוס סריון בסמ"ך. ומה שתרגם יונתן בן עוזיאל טורא דמסרי פירוי וכן בתרגום ירושלמי אם נפרש כלשון המדרש שפירותיו נושרין יהיה בשי"ן ימנית אך אפשר לפרש שפירותיו מסריחין מחמת רוב פירות הגדילים באילנות כי תרגום ולא הבאיש ולא סרי. וכן מלת שניר שבפסוק ודשיר השירים מראש שניר וחרמון וביחזקאל כ"ז ברושים משניר ובדברי הימים א' ה' ושניר והר חרמון כולם בשין שמאלית וכן במדרש שניר שהוא שונא הניר ועיין עוד מ"ש בתילים כ"ט.

יקראו לו. מקף באמצע לא מירכא.

פסוק יא
ערש ברזל. בנוסח א' כ"י מאלפ"א בית"א רבתא שי"ן ערש רבתי וכן הוא בהעתק פירארה ובתיקון ס"ת ישן כ"י ולא ראיתי כן בספרי הדפוס ולא בכתובי יד.

הלה הוא. דין לחוד כתיב ה' ובפסיקתא המיוחסת לר' טוביהו הלה היא ה"א תחת אל"ף משמש ולמה כתיב בה"א להודיעך כי חצי שבחו לא ספר שאין מספרין בכבוד הרשע כל כך וכן הוא אומר וחץ חניתו ועץ חניתו קרי ואמרו רבותינו ז"ל חצי שבחו אין כתוב כאן וכן הלה היא ה"א במקום אל"ף. עיין מ"ש בירמיה סימן כ"ב.

פסוק יב
אשר. במקף לא בשופר ופסק.

אשר על נחל ארנן. בהעתק הללי ארנון מלא וכן מצאתי בס"א כ"י אך בשאר ספרים חסר וכן עיקר כי לא נמנה במסורת רק ג' מלא בתורה בפ' חקת כמ"ש שם.

לראובני ולגדי. וכן ולראובני ולגדי שבסמוך ובפ' ואתחנן ובפ' כי תבוא וביהושע וד"ה כולם השורק ברי"ש והאל"ף נחה כמ"ש בפרשת פינחס.

פסוק יט
ומקנכם. בטעם סגולתא.

פסוק כ
להם בעבר הירדן. בתיקון ס"ת ישן להם בעבר ס"א לכם ע"כ. וזה פשוט מהמסורת שכתוב להם כי הוא אחד מן חמשה להם דסבירין לכם ומטעין בהו ספרי וסימן נמסר במ"ג פ' בהעלתך סי' י"א ועיין מ"ש ביהושע סימן א'.

פסוק כא
ואת יהושוע צויתי. דין לחוד באורייתא מלא דמלא בתרין ווין וכל שאר באורייתא מלא וא"ו קדמאה חסר וא"ו תניינא.



פסוק כד
וכגבורתך. הטעיות גברו מאד במקרא גדולה בפסוק ובמסורת. והמדפיס לא ידע להזהר ובכל ספרים כ"י מדוייקים ודפוסים קדמונים מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תניין וחסר יו"ד. גם הרמ"ה ז"ל כתב דהכי כתיב בנוסחי דיקי ועיין מ"ש בישעיה ס"ג.

פסוק כו
ויתעבר ה' בי. הבי"ת דגושה מדין מפיק כמ"ש בתילים סי' ב'.

למענכם. המ"ם רפה.

אל תוסף. כתוב במסורת הדפוס ב' מלאים בלישנא דין וחברו לא תוסף עליו דראה. וזה שיבוש דהאי דראה חסר בכולהו ספרי ונראה שצ"ל אל תוסף על דבריו דמשלי וכ"כ הרמ"ה ז"ל ותסף ללדת חסר וא"ו כתיב ודכותא לא תסף תת כחה לך וכל אורייתא בלישנא דכותא חסר במ"א מלא וסי' אל תוסף דבר אלי עוד וכל שאר אורייתא חסר וא"ו בלישנא ומסיר עליה תרין מלאים בלישנא דין ואל תוסף על דבריו פן יוכיח ונכזבת מכלל דשארא חסר וא"ו בלישנא ואית מסורת דמסרא גבי אל תסף ראות פני לית כותיה חסר מכלל דבתראה מלא כדאמרן והאי מסורת בלשון זכר קא מסרא דאי בכל לישנא הא איכא אחרינא וחסר לא תסף תת כחה לך ואית מסורת דמסרא בהון תלתא מלא וחשבא אל תוסף ראות פני בהדאי ושבושא הוא דכולהו נוסחי דיקי פליגי עליה.

פסוק כז
ימה וצפנה. במס"ג כתוב וצפונה מלא וא"ו ונמסר עליו ג' מלא וב' חסרים. והמדפיס נשתבש לפרש החסרים והמלאים ובא לכלל טעות גם בפסוק. ובכל ספרים מדוייקים כתוב וצפנה חסר וכן מוכח במסורת ריש פרש' ויצא וכ"כ הכהן כל לישנא צפנה וצפנה חסר כל אורייתא עכ"ל. ומסורת שלפנינו כך צריך להגיה והיה זרעך כעפר. עלה ראש הפסגה שניהם חסרים. וצפונה פנה אל הגלגל (יהושע ט"ו). נגבה לאפרים וצפונה (שם י"ז) ראיתי את האיל (דניאל ח') שלשתם מלאים.