פסוק א
וזאת הברכה. פתוחה.

פסוק ב
אשדת. אש דת ק' ועיין הטעם בבחיי והוא חד מן ט"ו מלין דכתיבין חדא מלה וקריין תרין מלין וסימנם במ"ג ד"ה א' כ"ז והדל"ת בקמץ.

פסוק ה
בישרון. בהעתק הללי בישרון ירושלמי בישורן ע"כ. ובכל הספרים שלנו חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו תניינא וכמ"ש בפרשת האזינו.

עם. בקמץ.

פסוק ח
וללוי אמר. פתוחה.

תמיך ואוריך. בתיקון ס"ת ישן ואוריך במפתח ואריך ע"כ. והרמ"ה כתב תמיך ואוריך מלא וא"ו ומלא יו"ד כתיב.

פסוק ט
ואת בנו. בניו ק'.

פסוק י
יורו. כתב הרמ"ה ז"ל ככל אשר יורו אתכם דכי תצא מלא וא"ו כתיב ודכותא יורו משפטיך ליעקב בנוסחי דיקי.

באפך הבי"ת דגושה.

מזבחך. הבי"ת בשוא לבדו.

פסוק יב
לבנימן אמר. בכל ספרי הדפוס וכ"י חסר וכן במסורת י"ז בנימין מלאים בכל המקרא וסידורן במ"ג פרשת וישלח ובמקומות אחרים ואין זה מכללם וראיתי מסורת כ"י שמנתה י"ז בנימין מלאים כסדר המסורת שלנו וכתוב לבסוף וחד מלא ג' יודי"ן לבנימין אמר ידיד ע"כ. ומסרה זאת היא נפלאת בעינינו ומוציאה לעז על כל הספרים כי אין גם א' שיהיה בהם יותר מיו"ד אחד ובשכבר הימים שמעתי מפי מוהר"ר נתנאל טראבוטו יצ"ו שראה בתשובת זקנו מוהר"ר עזריאל טראבוטו ז"ל שכן נמצא בלמרקא ס"ת אחד נכתב מיד המקובל מוהר"ם ריקאנאטי זצ"ל ולא שלחו בו יד והנני מוסיף להפליא הפלא ופלא ושאלתי על זה אל החכם בעל אור תורה ודבר קשות על סברה זו ואמר שאותם שלא שלחו יד בספר ההוא השכינו עולה באהליהם שאולי האומר הראשון אמר כן דרך חידה ורמז לסוד א' הלא הוא כמוס בג' יודי"ן דריש מלין ידיד ה' ישכן עכ"ל. והנסתרות לה' אלהינו אחר שכתבתי כל זה מצאתי כתוב בס' קבלה הנקרא שער השמים בדברו על ע"ב שמות המצורפים מויסע ויבא ויט בשם העשרים שהוא ג' יודי"ן ז"לש.
ובחשבך חשבון בשם שהוא כ"ו חבר עמו מנין אותיותיו יהיה הכל ל' וסודו כי לה' ושמו יי"י וזהו שאנו כותבים השם בג' יודי"ן והסוד לבינימין אמר והמבין יבין ע"כ. ובסוטה פרק אלו נאמרין במספר אותיו' החושן אמרו כל התור' כלה בנימן כתיב חסר והכא בנימין שלם שנא' ואביו קרא לו בנימין ע"כ. גם בעיני נפלא דבר זה שהרי ז' בנימין הן מלאי' בתור' וכ"כ הרמ"ה ז"ל ושאלתי אל החכם הנ"ל והשיב לי מה שאמרו רז"ל כל התורה בנימן כתיב לאו דוקא אלא ר"ל על הרוב כי רובה ככולה עכ"ל. אבל בירושלמי ניחא טפי דקאמר התם והלא אינן אלא ארבעים ותשעה אמר ר' יוחנן בנימין דתולדותם מלא ע"כ. פי' כיון דהכא כתיב כתולדותם בעינן כשמות אשר קרא להם אביהם והתם כתיב ואביו קרא לו בנימין מלא. ובעל יפה מראה בביאור הירושלמי נקט לישנא דבבלי אע"ג דבכל התורה כולה בנימן חסר וכו' ולא שת לבו לזאת. המפליא לעשות יעשה עמנו לטובה אות ויחוש קץ הפלאות ונביט מתורתו נפלאות אמן.

פסוק טז
ולקדקד. קו"ף ראשונה בקמץ לבד.

פסוק יז
והם רבבות. הבי"ת בשוא לבדו בכל הספרים כמ"ש בפרשת בהעלותך על רבבות אלפי ישראל.

פסוק יט
ושפני. בכל ספרים מדוייקים בסי"ן שמאלית וכן הביאוהו השרשים והמאיר נתיב בשרש ספן ובמסורת לית וחסר וסי"ן כתיב.

פסוק כא
ויתא. חילופים רבים ראיתי במלה זו בנקודת ובטעמים וארבעה המה. הא' בחילופי ב"א וב"נ שבדפוס וכן ראיתי בכ"י לבן אשר וַיֶּתֶא כולו סגול ובשני פשטין ולב"נ וַיֵּתֵא כולו צרי ובפשט אחד לבד. הב' ברוב ספרי הדפוס כלו בצירי ובשני פשטין. הג' במקצת ספרי' כ"י היו"ד בצירי והתי"ו בשגול ובשני פשטין. וכן מסר בספר דקדוק כ"י וכתב ר' אליה בספר הרכבה שצירי היו"ד מורה על אל"ף פ"א הפעל. הד' בס"ס כולו צירי ובפשט האחרון בלבד וכתב עליו בעל א"ת שזהו דעת ב"א. ורד"ק הביא שתי הסברות מענין מלעיל ומלרע בס' מכלול דף קט"ו ולא הכריע זה לשונו.
ומחלוקת בקריאת המלה הזאת ב"א קורא אותה מלעיל בשני פשטין וב"נ מלרע בפשט אחד ויש ספרים בפשט אחד לבד ולא מתחלפים ע"כ. ולא דבר מאומה מהנקודות.

ראשי העם. הרי"ש בגלגל ובלא טעם אחר בשי"ן.

פסוק כב
יזנק. הנו"ן דגושה.

פסוק כג
ולנפתלי אמר. אין בו פיסקא ובס' תגי יש פרשה סתומה ואין אנו נוהגין לעשותה.

פסוק כז
אלהי קדם. חד מן ג' מלעיל ע"פ המסורת כמ"ש בפ' נח.

פסוק כח
דגן ותירוש. בתיקון ס"ת ותירוש בס' מדוייק ותירש ע"כ. והמסורת מוכיח שהוא מלא וא"ו כי לא נמצא בתורה רק ב' מלא יו"ד וחסר וא"ו וסי' ורב דגן ותירש ודגן ותירש תמכתיו ושארא באורייתא מלא דמלא כתיב מלא יו"ד ומלא וא"ו וכ"כ הרמ"ה ז"ל.

פסוק כט
אשריך. בהעתק פירארה האל"ף רבתי וכן ראתי בנוסח כ"י מאותיות רבתות ובתיקון ס"ת ישן. ואין כן בספרים שלנו וכן בספרים מדוייקים נמסר בריש ד"ה על מלת אדם לית אל"ף רבתי.

על במותימו. בתיקון ס"ת ישן במותימו בספר חד במתימו ע"כ. והרמ"ה כתב ואתה על במותימו תדרך מלא וא"ו ומלא יו"ד כתיב.