פסוק ג
אבֹתינו. כן הוא.
עשרת הדברות
פסוק ו
אנכי ה' אלהיך. סתומה.

הוצאתיך. בתביר בלבד.

מארץ מצרים. במרכא טפחא לבד.

עבדים. באתנח לא ברביע.

פסוק ז
יהיה. בלא גלגל.

על פני. הנו"ן נקודה בקמץ ופתח כמו שכתבתי בדברות ראשונות.

פסוק ח
תעשה. במאריך ובלא גלגל.

לך. בלא פסק.

פסל. בפסק והפ"א רפה.

כל תמונה. ואלה שמות וכל תמונה. משנה תורה כל תמונה. וכן במסורת פרשת וארא חשיב כל תמונה דואלה הדברים עם ד' כל בלא וא"ו דסבירין וכל.

בשמים. בפסק.

מתחת. הראשון התי"ו בקמץ ופתח כמו שכתבתי בפ' יתרו.

פסוק ט
לא. אין בו טפחא רק מאריך.

ועל שלשים. ואלה שמות על שלשים משנה תורה ועל שלשים.

פסוק י
לאהבי. במדוייקים הבי"ת בפתח.

ולשמרי מצותו. המדפיסים חטאו בשגגה בעשותם מצותיו ק' ונעלם מהם מה שנמסר בסוף הפרשה ג' מצותו חסר יו"ד כלומר דכתיבי מצותו וקריין מצותיו ואין זה מהם רק ק' מצותי ביו"ד בלבד וכן כתב החזקוני מצותו כתיב מצותי ק' ע"כ. וזהו חד מן מלין דכתיבין וא"ו בסוף תיבותא וקריא יו"ד ונמסר בסימן בריש שמואל ובריש ירמיה. וכן כתב הרמ"ה ז"ל מצותי דעקב אשר שמע אברהם חסר וא"ו כתיב וחסר וא"ו תניין כתיב וכל אורייתא דכותיה חד וא"ו בלחוד קדים לתי"ו וכתוב יו"ד בתר תי"ו בר מן חד דכתיב וא"ו בתר תי"ו חלופי יו"ד וסימן ולשמרי מצותו דדברות אחרונות ומסר עליה. תו כתיב. תי קרי. גם בעל מנחת כהן נמשך אחרי המדפיסים ונפל ברשת זו טמנו ולא שם אל לבו מה שכתב לקמן בסוף האי סדרא ולשמרי מצותו כתיב וקריא מצותיו ג' בתורה כי האי גוונא וסימן האל הנאמן התשמר מצותו אם לא דעקב ועשית את מצותו דכי תבוא עכ"ל. והיינו כמסרה דילן.

פסוק יב
שמור ואלה שמות זכור. מ"ת שמור והוא חד מן ג' זוגים מתחלפין קדמאה זין תניינ' שי"ן.

צוך. בפסק והוא"ו דגושה.

פסוק יג
תעבד. העי"ן בחטף פתח.

פסוק יד
ועבדך. במקף.

ועבדך ואמתך. ואלה שמות עבדך ואמתך משנה תורה ועבדך ואמתך.

פסוק טו
אלהיך. בשני פשטין רוצה לומר אין בה"א גריש אלא פשט.

פסוק יז
לא תרצח. הצד"י נקודה בפתח וקמץ כמו שכתבתי בפרשת יתרו.

ולא תנאף. ואלה שמות לא תנאף משנה תורה ולא תנאף.

ולא תגנב. ואלה שמות לא תגנב משנה תורה ולא תגנב.

ולא תגנב. סתומה וטעה המדפיס שלא עשה פיסקא.

תגנב. בלא אזלא.

ולא תענה. ואלא שמות לא תענה. משנה תורה ולא תענה.

פסוק יח
ולא תחמד אשת רעך. ואלה שמות לא תחמוד אשת רעך משנה תורה ולא תחמד אשת רעך. בפסיקתא דרבי טוביה ארבעה ווין ולא תנאף ולא תגנב ולא תענה ולא תחמד כנגד כ"ד ספרים שהיו עתידים לעמוד לישראל. ד"א למה ולא ולא לפי שכשנאמרו מפי הגבורה נאמרו שהפסקות זה מזה לעשרה פרקים לכך נאמרו בלא ווי"ן אבל משה אמרם ביחד כקורא בספר לכך נאמר ולא תנאף ולא תגנב. ותו איתא התם כל אל"ף בי"ת כתיב בעשרת הדברות האחרונים אבל בראשונים אין כתיב טי"ת שאילו כתב בהם טי"ת לא היתה תקנה לישראל במעשה העגל כלומר לא נתקנה הכתובה כתקנה ואינה נידונית כאשת איש אלא כפנויה בא בלוחות האחרונות שני טיתי"ן ובזרע נטויה ולמען ייטב לך להשלים הראשונים ע"כ. ובב"ק פרק שור שנגח את הפרה מפני מה בדברות הראשוני' לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונים נאמר בהם טוב למען ייטב לך. הואיל וסופן להשתבר ח"ו פסקה טובה מישראל.

ולא תתאוה בית רעך. ואלה שמות לא תחמד בית רעך משנה תורה ולא תתאוה בית רעך.

שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו. ואלה שמות ועבדו ואמתו ושורו וחמרו משנה תורה שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו.

שורו וחמרו. בפסוק זה נמסר במסורת ש"ש קרחין פירוש
שדהו
שורו הם בלי וא"ו בתחלת המלה ושארא נסבין וא"ו ומפני שיש טעות במסרה קטנה שבדפוס הוצרכתי לכתבה אף על פי שהיא פשוטה. ואגב ארחין למדנו פירוש קרחין והוא ההפך ממלת נסבין שפירושה לוקחין.

פסוק יט
את הדברים. במאריך ובמקף.

פסוק כג
אשר שמע. גלגל במ"ם.

פסוק כד
קרב אתה ושמע. עיין מ"ש בפרשת בלק על פסוק קום בלק ושמע.

את דכל אשר יאמר. בתביר לא במקף והאל"ף בצירי.

ואת תדבר אלינו. חד מן ג' את בלשון זכר וסימן במסור' פרשת צו בהעלתך ויחזקאל כ"ח.

פסוק כט
תסרו. מסור עליו לית חסר והוא גם כן חד מן ח' חסרים בלישנא וסימן במלכים ב' סימן ד' וכן כתב הרמב"ם ז"ל ודלא כמאירי שכתבו מלא.