[רש"י (ג) ושב ה' אלוהיך את שבותך - היה לו לכתוב והשיב את שבותך.
רבותינו למדו מכאן:
שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עימהם.
ועוד יש לומר, שגדול יום קבוץ גליות ובקושי, כאלו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו, כענין שנאמר (ישעיה כז, יב) ואתם תלקטו [ג] לאחד אחד בני ישראל, ואף בגליות שאר האומות מצינו כן (ירמיהו מח מז) ושבתי שבות מואב:]

אות ג
על גלות בבל נאמרה נבואה זו.

[רש"י (יא) לא נפלאת היא ממך - לא מכוסה [ד] היא ממך.
כמו שנאמר (דברים יז, ח) כי יפלא ארי יתכסי.
(איכה א, ט) ותרד פלאים.
(איוב מ, יג) ותרד במטמוניות, מכוסה חבוש בטמון:]

אות ד
ואם תאמר והא בפרשת וארא פירש רש"י בפסוק והפלתי שהוא לשון הפרשה, וכן לא נפלאת היא ממך וגו', וכאן פירש שהוא לשון מכוסה כו'. כבר תירץ הרא"ם קושיא זו בפרשת שופטים בפסוק כי יפלא פרש"י לשון הבדלה ופרישה וכו' עיין שם.

[רש"י (יב) לא בשמים היא - שאלו הייתה בשמים היית צריך לעלות [ה] אחריה וללומידה :]

אות ה
דקשה ליה הרי רישא דקרא וסיפא דקרא סתרי אהדדי שמתחלה כתיב לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו משמע אלא קרובה היא ויכול לשלוח שליח אחריה, אם כן משמע שאינה כל כך קרובה עד שלא יצטרך לשלוח שליח אחריה. ואחר כך כתיב: כי קרוב אליך הדבר וגומר, דמשמע דלא נצרך לשליח כלל. לכך פירש לא בשמים היא, שאלו היתה בשמים אי אפשר לשלוח אחריה, ואם בקשת ללמדה, בעל כרחך אתה בעצמך היית צריך לעלות אחריה. ואם כן אתי שפיר הא דכתיב כי קרוב אליך. והא דכתיב ויקחה לנו דמשמע להביאה לנו רבותא קאמר. כלומר לאו דוקא לעבור או לעלות שם, ודאי לא תוכלו, אלא אפילו אם נמצא שום איש עולה או עובר כדי להביאה ללמדה, לא ימצא. (רא"ם).

[רש"י (יד) כי קרוב אליך - התורה נתנה לכם [ו] בכתב ובעל פה:]

אות ו
דקשה לרש"י, והא אף כי היא לפנינו קשה הבנת התורה מצד עומק המושג וקוצר המשיג ועל זה פירש התורה נתנה בכתב ובעל פה ואם כן מתוך תורה שבעל פה, הבנת התורה קרובה מאד וקל להבין.

[רש"י (טו) את החיים ואת הטוב - זה תלוי בזה אם תעשה טוב הרי לך חיים [ז].
ואם תעשה רע הרי לך המות. והכתוב מפרש והולך היאך:]

אות ז
קשה לרש"י הוה ליה למימר דבר וחילופו: את החיים ואת המות ואת הטוב ואת הרע, כדבסמוך. ועוד קשה ראה נתתי וגומר, דמשמע דביד הקדוש ברוך הוא הוא מעשה האדם. וזה אינו שהרי אמרו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים לכך פירש זה תלוי בזה שאם תעשה וכו' פירוש שאם תעשה מעצמך טוב - אתן לך אני את החיים, ואם תעשה אתה רעה אתן לך את המות, כי בידך לבחור מהטוב ומהרע, ואי זה שתרצה תבחר.

[רש"י (יט) העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ - שהם קיימים לעולם וכאשר תקרה אתכם הרעה [ח] יהיו עדים שאני התרתי בכם בכל זאת.
דבר אחר:
העידתי בכם היום את השמים וגו' - אמר להם הקב"ה לישראל:
הסתכלו [ט] בשמים שבראתי לשמש אתכם, שמא שנו את מדתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם, כענין שנאמר (קהלת א, ה) וזרח השמש ובא השמש?
הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם, שמא שנתה מדתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה, או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים?
ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פורענות, לא שנו את מדתם, אתם שאם זכיתם תקבלו שכר ואם חטאתם תקבלו פורענות על אחת כמה וכמה!
ובחרת בחיים - אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לחברו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך, ועל זה נאמר (תהילים טז, ה) ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך:]

אות ח
רצונו בזה והרי עדיין לא עשו כלום ואמה יעידו לכך פירש: וכאשר תקרה וכו' כלומר עדי התרה הם.

אות ט
דלטעם ראשון קשה, הוה ליה למימר העדותי בכם בפני השמים והארץ, מפני שהם יהיו עדי התראה, לכן אמר דבר אחר וכו' ולפירוש של דבר אחר קשה למה אמר לשון העדותי שהוא לשון עדות או התראה לכך פירש גם הטעם הראשון.