[כי הגויים האלה אשר אתה וגו'.
זה שאמר הכתוב: ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה (דב' כח יג), שלא יהיו בכם שופטים כחשים, ותהיו כולכם ראשים לתורה, כשם שאתה אומר: ונביא מורה שקר הוא הזנב (ישע' ט יד). והיית רק למעלה, מעט תהיה, רק בעולם הזה לא כל הימים.

דבר אחר:
והיית רק למעלה. כשאתה מבקש לשאול דבר, שלא תהא שואל מה למעלן, ולא תהא שואל מה למטן כשם שאומות העולם שואלין, שנאמר: והיה כאוב מארץ קולך (שם כט ד), כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם וגו', שתהא שואל בו. זה שאמר הכתוב: וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים (שם ח יט).
אמרו להם: הלא עם אל אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתים (שם). צרכי המתים עושין בחיים. שמא עושין צרכי החיים במתים.
המהגים, שאין עושין להם צרכי ראשיהם.
כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעונננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן.

מעשה בגר אחד שהיה מבצרה, אמר: כשהייתי נכרי, הייתי שואל בעבודה זרה. עכשיו נעשיתי ישראל ואסור לי.

מה עשה?
חבש את חמורו והלך במדינה ולא שאל בעבודה זרה. נכנס במדינה והיה הפינסור שלה עומד בפתח המדינה. עם שהוא נכנס, ראה אותם, מיד נתיירא.
ירד מן החמור וברח החמור. ירדו אותן שהיו עומדין שם והוא מתיירא מהם, וזקפו אותו ומסמכין אותו. היו אומרים הזקן הזה נפל. מיד הוליכו אותו אצל חמורו. ונכנס בשלום ויצא בשלום.

מי גרם לו?
על שתפס את התורה. הוי, כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך.

מעשה היה ברבי ינאי ורבי יוחנן שהיו יושבין על פיילי של טבריה, והיו שם שני אסטרולוגין. ראו שם שני יהודים יוצאין למלאכתן.
אמרו אותן שני אסטרולוגין: אותן שני האנשים יוצאין ואינן נכנסין, אלא הנחש שורפן.
שמעו רבי ינאי ורבי יוחנן.

מה עשו?
ישבו על פתח המדינה לידע אם נכנסין הן אותן שני האנשים למלאכתן, ונכנסו. וראו אותן רבי ינאי ורבי יוחנן.
אמרו לאיצטורולוגין, לא אמרתם ששני האנשים הללו יוצאין ואינן נכנסין, שהנחש שורפן אמרו להן: הן.
אמרו להן: הרי יצאו בשלום ונכנסו בשלום.
היו האיסטרולוגין מביטין בהם.
אמרו להן: אמרו לנו, מה עשיתם ביום הזה?
אמרו להם: לא עשינו דבר, אלא כשם שהיינו למודין לעשות, קרינו את השמע והתפללנו.
אמרו להם: יהודים אתם, אין דברי האיצטורולגין מתקיימים בכם, שאתם יהודים. הוי, ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך:


דבר אחר:
כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם וגו', ואתה לא כן
מדבר באברהם, שהיה רואה באיצטורולוגין, שהיה המזל אומר לו, שאין אברם ולא שרי מולידין.

מה עשה להם הקדוש ברוך הוא?
אמר רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי חנין:
כתיב: ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמיימה (בר' טו ה), העלה אותו למעלה מכפת הרקיע. ואין חוצה אלא רקיע, שנאמר: עד לא עשה ארץ וחוצות (משלי ח כו).
וכן הוא אומר: הן אראלים צעקו חוצה (ישע' לג ז).
אמר לו הקדוש ברוך הוא: מה שאמרת, [ו]הנה בן ביתי יורש אותי (ברא' טו ג), לא כן הדבר, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך (שם שם ד).
אמר לו: אתה אומר לי, שאני מוליד?!
אמר לו הקדוש ברוך הוא: צא מן המידה, אברם אינו מוליד, אברהם מוליד.
שרי אינה מולדת, שרה מולדת.

ויוצא אותו החוצה, אמר לו: הרי אתה למעלה מן המזל. מי גדול ממי. לא אתה, שאתה למעלה ממנו. הבט נא השמימה. שא נא עיניך השמימה אין כתיב כאן, אלא הבט, כאדם שהוא מביט מלמעלה למטה.

וכן הוא אומר: הביטה ענני ה' אלהי (תהלי' יג ד). ויאמר לו כה יהיה זרעך (ברא' טו ה). מיד, והאמין בה' (שם שם ו).
אמר להם משה: מה אברהם הניח את המזל ולא היה עוסק בו, אף אתה, לא כן נתן לך ה' אלהיך:


דבר אחר:
כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו

אמר ירמיהו הנביא:
כדנא תימרון להון וגו' (ירמיה י יא).

אמר רבי אליעזר:
כדנא תימרון, אם יאמרו לכם אומות העולם לעבוד עבודה זרה, אמרו להם: אם יכולה היא להעביר השמים והארץ, נעבדנה. ואם לאו, יאבדו מארעא (שם).

רבי יהושע אמר:
אמרו להם: אם יכולין לעשות שמים וארץ, נעבדנה. ואם לאו, יאבדו מארעא.

רבי עקיבא אומר:
אמרו להם: אם יכולים להעביר את השמים ואת הארץ, ולעשות אחרים מצבע אחר, נעבדנה. ואם לאו, יאבדו מארעא.

שלשה פילוסופין היו לאדריאנוס, ולא היה עושה דבר עד שהיה נמלך עימהם.
אמר להם: מבקש אני לעשות עצמי אלוה.
אמרו לו שלשתן, אחד מדברי רבי אליעזר, ואחד מדברי רבי יהושע, ואחד מדברי רבי עקיבא. הלך לביתו והיה מיצר.
נכנסה אשתו אצלו, אמרה לו: על מה אתה מיצר?
אמר לה: שבקשתי לעשות עצמי אלוה, והם לא הניחו אותי.
אמרה לו: הם לא אמרו לך כראוי. אני אומר לך דבר אחר, פיקדון אחד יש לו אצלך, תן לו פיקדונו ועשה עצמך אלוה.

אמר לה: ומה פיקדונו?
אמרה לו: הנפש.
אמר לה: ואם תצא נפשי מה אעשה?
אמרה לו: הנפש שבך אין אתה שולט בה, שכן כתיב: אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח (קהלת ח ח). והיאך תוכל לעשות עצמך אלוה?!

ארבעה בני אדם עשו עצמן אלוהות, ונבעלו כנשים:
פרעה
ויואש
וחירם
ונבוכדנצר (כדאיתא לעיל סדר וארא סימן ט'):