פרק טז, ב
וזבחת פסח. וסמיך ליה לא תאכל עליו חמץ. לומר לך שאין שוחטין הפסח על החמץ.

פרק טז, ט
שבעה שבעת תספר לך. שתי ספירות בפסוק לומר לך דמצוה לממני יומי ומצוה לממני שבועי.
מהחל. ב' במסורה. מהחל חרמש. ואידך מהחל התרומה (דה"י ב' לא, י) דהיינו העומר שהיא ראשית למנחות כתרומה שהיא ראשית.
בקמה תחל לספור. קרי ביה בקומה שצריך לברך על העומר מעומד.

פרק טז, יא
ושמחת. לא נאמר שמחה בפסח שהתבואה עדיין בשדה, ובעצרת שהתבואה כבר נקצרת ועדיין היין בגפנים, נאמר שמחה אחת, ובסוכות שהכל בבית נאמרו בו ב' שמחות.

פרק טז, יב
החקים האלה. כתיב בעצרת לפי שניתנה בו התורה.

פרק טז, יג
הסכות תעשה לך וגו' באספך מגרנך. רמז לנוי סוכה לעטרה בשבולים.

פרק טז, טז
כל זכורך. בגימטריא גדלים וקטנים.
את פני. פ"א כפולה. לומר פנים בפנים, וכשם שבא לראות כך בא ליראות.




פרק טז, יח
סמך שופטים ושוטרים לרגלים לומר שהרגלים על פי השופטים. ועוד כי הם מעשים להביא הנדרים ברגלים כדאמרינן (ראש השנה ו, א) אזהרה לבית דין שיעשוך. ועוד כי השופטים מזהירים העם שלא לחטוא ברגלים כדאמרינן (קידושין פא, א) סקבא דשתא רגילא.
כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך (פסוק יז) שופטים. שהשופטים היו מצווין לתת למי שהיה עני.

דבר אחר:
אשר נתן לך. שופטים. כלומר ליתן לשופטים כענין שנאמר (דה"י ב' לא, ד) לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה'.
איש כמתנת ידו. שופטים. רמז שממשכנין על הצדקה.
שלש פעמים (לעיל פסוק טז) וסמיך ליה שופטים שבג' מקומות סנהדרין יושבים, בהר הבית ובעזרה ובלשכת הגזית. וכן ג' שורות של תלמידים יושבין לפני הסנהדרין.
יראה כל זכורך (שם) וסמיך ליה שופטים שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל.
שפטים. בגימטריא ע' סנהדרין.
שפטים בגימטריא מכשף. שמעמידין מכשף בעלי כשפים שיודעים לבטל הכשפים.
שפטים. תגין למעלה ולמטה, יראה הדיין כאלו חרב מלמעלה וגיהנם פתוחה מלמטה.
תתן לך. ולא לגויים, מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל (תהלים קמז, יט) חקיו ומשפטיו בגימטריא דיוקי משפטיו.
בכל שעריך. בכל מה שאתה משער ממון חבירך, הן למסים הן להטיל צדקה.
לשבטיך ושפטו. לומר שמצוה לשבט לשפוט שבטו.
ושפטו. אותיות ופשוט. יהי חביב עליך דין של פשוט לדקדק בו כדין של מאה מנה. שפטים. ושפטו. משפט. הרי ג' שדיני ממונות בג'.

פרק טז, כא
אשרה. בגימטריא דיין שאינו הגון. שכל המעמיד דיין שאינו הגון שהוא כאילו נוטע אשרה אצל המזבח.
אשרה כל עץ אצל מזבח. בגימטריא רשע אצל צדיק.

פרק טז, כב
אשר שנא ה' אלהיך. וסמיך ליה לא תזבח. לרבות רובע ונרבע מוקצה ונעבד.