פרק ד, א
מלמד אתכם לעשות. שהתלמוד מביא לידי מעשה.

פרק ד, ב
ולא תגרעו ממנו לשמור את. סופי תיבות תרי"ג.
אשר אנכי מצוה אתכם. וסמיך ליה עיניכם הראות שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

פרק ד, ד - ה
ואתם הדבקים. תגין על הקו"ף רמז לק' ברכות שצריך לברך בכל יום.
כלכם היום. וסמיך ליה למדתי אתכם דשמעתא בעי צלותא כשמש. וזהו היום למדתי. ועוד כלכם היום למדתי שזכות הרבים מסייעת.
למדתי אתכם. בחנם.
צוני ה'. בגימטריא אלמוד בחנם.
ט"ו פעמים למידות במשנה תורה רמז בן ט"ו שנים למשנה.
באים שמה לרשתה. ושמרתם. כדכתיב ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבור ישמרו חקיו (תהלים קה, מד_מה).

פרק ד, ו
האלה ואמרו רק עם. סופי תיבות מקוה וראשי תיבות ערוה. למה ערות אחות אסורה וערות בת אחיו מותרת, ולמה מקוה מ' סאה מטהר ואם חסר קורטוב אינו מטהר. רק מיעוטא הוא שאינם יודעים טעם כלאים ופרה וכיוצא בהם.

פרק ד, ט
ושמור נפשך. נר ה' נשמת אדם (משלי כ, כז) נרך בידי ונרי בידך אם תשמור נרי אנכי אשמור נרך:
והודעתם לבניך ולבני בניך. ג' נוני"ן הפוכין, לומר שכל מי שהוא ובנו ובן בנו ת"ח שוב אין התורה פוסקת מזרעו.

פרק ד, כ
ויוצא. ד' במסורה. ויוצא אתכם בכור הברזל. ויוצא עמו בששון (תהלים קה, מג). ויוצא נוזלים מסלע (שם עח, טז). ויוצא את בן המלך (מ"ב יא, יב). ויוצא אתכם מכור הברזל ויוצא עמו בששון, שנאמר (שמות יד, ח) ובני ישראל יוצאים ביד רמה. והוציא להם נוזלים מסלע והעמידו להם מלך שנאמר (דברים לג, ה) ויהי בישורון מלך.

פרק ד, כד
כי ה' אלהיך אש אכלה הוא אל קנא. כי תוליד. רמז לאחר כ"י שנה אחרי מותו יעבדו ע"ז פסל מיכה.

פרק ד, כו
העידותי. מלא יו"ד, אייתי ביה יו"ד לפרסומי למילתא.

פרק ד, כז
בעמים. בגימטריא בין הבבליים.
בגוים. בגימטריא ובמדי.
ינהג. בגימטריא ביון.
שמה. בגימטריא מרומיים.
הרי רמוזים כאן ד' גליות.

פרק ד, כח
ועבדתם שם אלהים. ואינו אומר אלהים אחרים כמו בכל מקום, רמז לישראל שבחו"ל עובדי ע"ז בטהרה הם.

פרק ד, לד - לה
או הנסה. בזה הפסוק יש כל האלפא ביתא שרצה הקב"ה ליתן להם התורה במצרים אלא שאמרה מידת הדין נסה אותם תחלה קודם שתשמיעם דברים. לכך הנסה ב' במסורה. הכא. ואידך הנסה דבר אליך תלאה (איוב ד, ב) שאמרה מידת הדין נסה אותם קודם שתשמיעם דבריך. והפסוק מתחיל באל"ף ומסיים בכ"ף, אך טוב לישראל (תהלים עג, א) והוא עולה כשם אהיה אשר נגלה בו למשה להוציאם ממצרים ובו מכה לאומות ואך אותך (שמות ט, טו).
ז' דברים מוזכרים כאן.
במסות, באותות, במופתים, במלחמה, וביד חזקה, ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים, כנגד ז' ימים ששמשה כל מכה ומכה וכנגדן ז' ימים של פסח.
במצרים לעיניך. וסמיך ליה אתה הראת. כשעשיתי שפטים במצרים ובאלהיהם ידעתם כי אני ה'.
הראת. ב' במסורה. אתה הראת לדעת. אשר הראת בהר (שמות כו, ל). מהיכן הראת לדעת?
בהר, שהראה להם שמים וארץ ושמי שמים וראו שאין אלא רשות אחד.

פרק לד, לו
הראך את אשו הגדולה. וסמיך ליה תחת כי אהב את אבותיך. לומר כל מה שהראה למשה הראהו בזכות האבות.
ותחת. ב' במסורה. ותחת כי אהב את אבתיך. ותחת רגליו (שמות כד, י). וזהו שאמרו (ב"ר פב, ז) האבות הן הן המרכבה. וזהו ג"כ מתוך האש ותחת כי אהב לומר שהם תוך האש של שכינה.

פרק ד, לט
אין עוד. ולעיל כתיב ואין עוד וי"ו יתירה. וכן ו' פעמים כתיבי ואין עוד בקרייה. ו' פעמים אדון כל הארץ כנגד ו' קצוות מעלה ומטה וד' רוחות.

פרק ד, מ - מא
סמך ושמרת את חוקיו ואת מצותיו לאז יבדיל לומר שתורה ומצות קולטות בפני הפורענות.

פרק ד, מב
רוצח. מלא וי"ו שרצח האדם שנברא בששי ועבר על לא תרצח שהוא דבור ששי.

פרק ד, מג
ואת גולן בבשן. וסמיך וזאת התורה. רמז הוי גולה למקום תורה.
גלן. חסר וי"ו ששה אינן גולין כגון אב המכה לבנו והרב לתלמידו, כדאיתא במסכת מכות (ח, א).

פרק ד, מה
אלה העדת. בגימטריא תלמוד.