פסוק א
כי תצא למלחמה על איבך. חסר וא"ו ויו"ד וכן במסורת כל אורייתא חסר וא"ו ומלא יו"ד בר מן ב' חסר דחסר וסימן כי תצא למלחמה קדמאה דהוא דין ואידך ואכלת פרי דכי תבוא וכן מסר הרמ"ה ז"ל וכל שאר אורייתא איביך כתיב חסר וא"ו ומלא יו"ד ועיין ג"כ במ"ג מזמור פ"ג.

וראית. הוא"ו בגעיא.

פסוק ב
כקרבכם. הרי"ש בקמץ חטוף כמו יען מאסכם הדבר הזה (ישעיה ל'). והנה רוב העולם טועים בקריאת המלה הזאת לא בלבד בנקודתה כי אף קורים אותה בקרבכם בבי"ת וכבר מנו אותה בעלי המסורת באלפ"א ביתא מן המלות אשר כ"ף בראשיהם וכל חד לית דכותיה. ספר הרכבה אות הכ"ף.

פסוק ה
יחנכנו. החי"ת בשוא חזקוני.

פסוק ו
נטע כרם. בא מלרע שלא כמנהג.

יחללנו. היו"ד בשוא והחי"ת בפתח. חזקוני.

פסוק יג
והכית. חד מן ה' והכית בטעם מלרע.

פסוק יד
כל שללה. כך דינו ומטעים ביה דאמרי וכל שללה.

פסוק טו
הגוים האלה. במקצת ספרים כתובי יד מדוייקים הגוים במקף והגימ"ל במאריך וזהו דעת ב"א כפי מה שמצאתי בחילופי ב"א וב"נ כ"י ולב"נ המאריך ביו"ד. ובלא מקף וכן בס"ת כ"י נכתב כאן בגיליון אשר הֵגוִים נפתח הַגוִים (בת"ס להמרש"ד נכתב הגוים בקמ"ץ ולא דעתי מי הכריחו לזה? ותיבת נפתח הניח בטעות ול"נ תיבת נפתח צ"ל במפתח אשר הזכיר פעמים רבות. ד"ה).

פסוק יז
והפריזי. הזי"ן דגושה.

פסוק יט
כי תצור וגו'. להלחם הלמ"ד בגעיא.

לתפשה. התי"ו בקמץ לבד ובלא מאריך בתי"ו.

פסוק כ
עשה. כתב המאירי עושה מלא ובספר מדוייק חסר עכ"ל. ובכל הספרים חסר וכן כתב הרמ"ה ז"ל. ובמסורת עשה ו' קמצין ומצאתי כולם חסרים.