ראב"ע דברים פרק ג

[ג, ג]
השאיר לו -
כל אחד מישראל והוא פעל עבר.

[ג, ד]
חבל ארגוב -
דברי המתרגם ארמית ידועים.

ויש אומרים:
שהוא שם אדם היה בחלקו מירושת אביו, זה החבל.

ויש אומרים:
כי האל"ף נוסף והוא מגזרת: ורגבים ידובקו, בדרך רחוקה.

[ג, יא]
באמת איש -
באמת כל אדם והנה הוא כפול.
ולא יתכן להיות באמתו, כי מה בא הכתוב ללמד?!
ועוד: שלא יהיה בצלם אדם כלל.

[ג, יד]
יאיר בן מנשה -
פירשתיו שהוא מבני יהודה.

הגשורי והמעכתי -
שני גויים:

[ג, טו]
ולמכיר -
מפורש.

[ג, טז]
תוך הנחל וגבול -
שלו.
וכן: והירדן וגבול.

[ג, יח]
ואצו אתכם -
עם בני ראובן וגד ידבר, בעבור שהיו בכלל ישראל, אמר: אתכם ולא אותם, והפך זה: ויצו משה את הלוים לקוח את ספר התורה כי אנכי ידעתי את מריך, איננו מדבר עם הלוים, רק עם כל ישראל ובעבור היות הלוים בכלל דבר אליהם.

חסלת פרשת אלה הדברים

ראב"ע לפרשת ואתחנן

[ג, כג]
ואתחנן -
הטעם וכבר התחננתי, כי כאשר הזכיר יהושע ואמר צויתיו, בעבור כי אינני עובר עמכם, כי התחננתי לשם לעבור עמכם, בעבור כי לגדולת השם אין חקר וחדשים לבקרים רבה אמונתך.

[ג, כד]
אתה החלות -
אמר חכם מהחכמים:

אתה החלות להראות את גדלך בשמים ובארץ במעשים שנוהג העולם בם.
ואת ידך החזקה -
באותות שנעשו על ידו, עד שנודע בעולם כי אין אל, כי אם הוא לבדו.
והטעם: תקיף בשמים ששם המלאכים והצבא, ובארץ ששם החיות ובני אדם.

כמעשיך -
שהם כולם בחכמה.

וכגבורתך -
ביכולת.
וטעם זו הפרשה: לחבב את ארץ ישראל ואם הארץ תהיה חביבה, ישמרו מצות השם שלא יגלו ממנה.

[ג, כז]
עלה ראש הפסגה -
הוא הגיא אשר בשדה מואב, ראש הפסגה.

[ג, כט]
ונשב בגיא -
טעמו: וכבר ישבנו בגיא הזה, שהוא ראש הפסגה כי משם נסעו אל ערבות מואב והגיא הוא בהר העברים כי כן מפורש, ועתה החל לדבר על המצות, בעבור שהיו מול בית פעור החל לדבר בעבודת כוכבים.


הפרק הבא    הפרק הקודם