רשי, דברים פרק ו

(ד) ה' אלוהינו ה' אחד -
ה' שהוא אלוהינו עתה ולא אלוהי האומות, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר (צפניה ג, ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ונאמר (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

(ה) ואהבת -
עשה דבריו מאהבה אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה.
העושה אצל רבו מיראה כשהוא מטריח עליו מניחו והולך לו:
בכל לבבך -
בשני יצריך.

דבר אחר:
בכל לבבך, שלא יהיה לבך חלוק על המקום:

ובכל נפשך -
אפילו הוא נוטל את נפשך:
ובכל מאדך -
בכל ממונך יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר ובכל מאדך.

דבר אחר:
ובכל מאדך -
בכל מידה ומידה שמודד לך בין במידה טובה בין במידת פורענות.
וכן דוד הוא אומר (תהילים קטז, יג) כוס ישועות אשא וגו'.
(שם קטז, ג) צרה ויגון אמצא וגו':

(ו) והיו הדברים האלה -
ומהו האהבה?
והיו הדברים האלה, שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה ומדבק בדרכיו:
אשר אנכי מצוך היום -
לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה. דיוטגמא מצוות המלך הבאה במכתב:

(ז) ושננתם -
לשון חידוד הוא, שיהיו מחודדים בפיך, שאם ישאלך אדם דבר לא תהא צריך לגמגם בו, אלא אמור לו מיד:
לבניך -
אלו התלמידים.
מצינו בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלוהיכם, ואומר (מלכים ב' ב, ג) בני הנביאים אשר בבית אל, וכן בחזקיהו שלמד תורה לכל ישראל וקראם בנים שנאמר (ד"ה ב' ב, יב) בני עתה אל תשלו. וכשם שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר בנים אתם לה' אלוהיכם, כך הרב קרוי אב, שנאמר (מלכים ב' כ) אבי אבי רכב ישראל וגו':

ודברת בם -
שלא יהא עיקר דבורך אלא בם. עשם עיקר ואל תעשם טפל:
ובשכבך -
יכול אפילו שכב בחצי היום?
תלמוד לומר: ובקומך.
יכול אפילו עמד בחצי הלילה?
תלמוד לומר: בשבתך בביתך ובלכתך בדרך.
דרך ארץ דברה תורה, זמן שכיבה וזמן קימה:

(ח) וקשרתם לאות על ידך -
אלו תפילין שבזרוע:
והיו לטטפת בין עיניך -
אלו תפילין שבראש ועל שם מנין פרשיותיהם נקראו טטפת.
טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים:

(ט) מזזות ביתך -
מזזות כתיב, שאין צריך אלא אחת:
ובשעריך -
לרבות שערי חצרות ושערי מדינות ושערי עיירות:

(יא) חצובים -
לפי שהיו מקום טרשין וסלעים נופל בו לשון חציבה:

(יב) מבית עבדים -
כתרגומו:
מבית עבדותא.
ממקום שהייתם שם עבדים:

(יג) ובשמו תשבע -
אם יש בך כל המידות הללו, שאתה ירא את שמו ועובד אותו, אז בשמו תשבע, שמתוך שאתה ירא את שמו תהא זהיר בשבועתך, ואם לאו לא תשבע:

(יד) מאלוהי העמים אשר סביבותיכם -
הוא הדין לרחוקים אלא לפי שאתה רואה את סביבותיך תועים אחריהם הוצרך להזהיר עליהם ביותר:

(טז) במסה -
כשיצאו ממצרים שנסוהו במים, שנאמר (שמות יז, ז) היש ה' בקרבנו:

(יח) הישר והטוב -
זו פשרה, לפנים משורת הדין:

(יט) כאשר דבר -
והיכן דבר?
(שמות כג כז) והמותי את כל העם וגו':

(כ) כי ישאלך בנך מחר -
יש מחר שהוא אחר זמן.


הפרק הבא    הפרק הקודם