פרק ו
פרק ו, ג
כאשר דבר ה' אלהי אבתיך לך. וסמיך ליה
שמע ישראל. שהזכיר אלו השמות כנגד האבות.
ה' כנגד
אברהם כדכתיב ביה (בראשית טו, ז) אני ה' אשר הוצאתיך וגו'.
אלהינו כנגד
יצחק דכתיב ביה (שם כו, כד) אנכי אלהי אברהם אביך.
ה' אחד כנגד
יעקב שנאמר בו (שם כח, יג) אני ה'.
פרק ו, ד
עי"ן דשמע גדולה שע' שמות יש לישראל ונתן להם תורה שיש לה ע' שמות ונדרשת בע' פנים להבדיל בין ע' אומות. ויש פסק בין ה' לאלהינו לומר אע"פ שראיתם כמה דמיונות ואע"פ שאני בא עם זה במדת הדין ועם זה במדת הרחמים אעפ"כ הכל אחד.
אחד. דל"ת גדולה לומר לך שתמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם, וגם שלא תטעה ברי"ש, וכן רי"ש דלא תשתחוה לאל אחר (שמות לד, יד) הרי"ש גדולה שלא תטעה בדל"ת.
דבר אחר:
עי"ן ודל"ת גדולה הרי
עד וזהו אתם עדי נאם ה' (ישעיה מג, י) וגם הקב"ה הוא עד לישראל כדכתיב (מלאכי ג, ה) והייתי עד ממהר.
שמע. בגימטריא
ת"י שת"י שנה עמד בית ראשון. הפסוק מתחיל בשי"ן ומסיים בדל"ת הרי
שד שהשדים בורחים מהקורא שמע בכוונה.
פרק ו, ה
ואהבת. אותיות האבות.
בכל לבבך כאברהם שנאמר בו: ומצאת את לבבו (נחמיה ט, ח).
בכל נפשך כיצחק שמסר נפשו להקב"ה.
ובכל מאדך כיעקב
דכתיב ביה (בראשית כח, כב): וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך.
פרק ו, ז
ובקומך. תגין על הקו"ף. לומר כשיעמוד בבקר יתפלל ק' ברכות וינצל מצ"ח קללות ועוד שתים גם כל חלי וכל מכה (להלן כח, סא).
פרק ו, ח
ידך. בגימטריא
גובה היד.
לטטפת. ט' תגין כנגד ט' אברים שבראש. סמך
והיה כי יביאך לפרשת
שמע לומר לך שבזכות תורה תפלין ומזוזה יכנסו לארץ.
פרק ו, יג
תירא. בגימטריא
תלמידי חכמים.
פרק ו, יט
להדף. חסר וי"ו כי הגרגשי עמד ופנה.
פרק ו, כה
המצוה הזאת לפני ה' אלהינו. מלמד שהמצות באות ומעידות לפני ה', ופ"א דלפני כפולה לומר שנכנסות לפני ולפנים.
כאשר צונו. כי יביאך. בשכר המצות.