[יא, א]
ויהי -
אחרי שכבשו חמישה המלכים הנ"ל עם איזה ערים שכולם היו במצר הדרומי, התקבצו כל המלכים שבצד צפון, וזה שאמר –

[יא, ב]
ואל המלכים אשר מצפון -
כי בצד דרום כבר נכבשו, ומלת מצפון בא בשו"א שלא בסמיכות ועקרו בקמ"ץ.

[יא, ג]
הכנעני -
רצה לומר והיה בצד פאת מזרח של צד הצפונית הכנעני ממזרח, וכן ממערב וזה שאמר ומים, וכן אשר באמצע וזה שאמר: והאמורי והחתי וכו', והחוי היושב תחת הר חרמון בעמק.

[יא, ד]
ויצאו -
הם לא ערב לבם עוד ללכת יחידים כמו הקודמים, וגם היה עמהם סוס ורכב שלא היו להקודמים, כי הם רצו ללחום על שדה המערכה.

[יא, ה]
ויועדו -
קבעו זמן ומועד לקיבוץ המלכים ויחנו על מי מרום.

[יא, ו]
אל תירא -
כמו שאמרו וראית סוס ורכב וגו' אל תירא מהם.

תעקר -
לבל יבטחו ישראל עליהם במלחמתם וכבר נצטווה המלך בל ירבה לו סוסים.

[יא, יא]
לא נותר -
מבואר אצלי כי נשאר הוא בכוונה ונותר הוא שלא בכוונה, וע"כ למעלה ח' ולקמן י"ד תפס לא השאירו, רצה לומר בכוונה כי קצתם נמלטו שלא מדעת ישראל, ופה שגם לא נמלט איש שלא מדעתם, אמר רבותא שאף לא נותר.

[יא, יב]
ואת כל ערי -
זה לא היה בפעם הזאת רק בשבע שכבשו כמו שיתבאר פסוק יח.

[יא, טו]
כאשר ציווה וכו' כן ציווה משה -
שמסר לו את הכל כמו שאמרו: ומסרה ליהושע (ריש אבות) וגם אעפ"י שאם היה הכבוש ע"י משה היה יותר נסיי ממה שהיה ע"י יהושע, מכל מקום לא נשתנה דבר ממצוות הכבוש והחילוק. לא הסיר דבר, אף מה שלא צוהו בפירוש כיון מדעתו למה שצוה ה' את משה (כ"פ חז"ל במדרש רבה).

[יא, יח]
ימים רבים -
באר שמה שאמר (פס' י"ב) ואת כל ערי המלכים וכו' לא היה בפעם א' כמו בחמשה מלכים הקודמים, רק נמשך ימים רבים.

[יא, יט]
לא הייתה -
באר הטעם שזה היה מאת ה' שאם היה הולך תיכף אחר הנצחון הראשון שנצח את הכלל להלחם עם הערים הפרטיים היו מבקשים שלום, וישראל היו מוכרחים לקבלם אם היו מקבלים עליהם מס ועבדות וז' מצוות ב"נ (כנ"ל ט') וע"י שנלחם ימים רבים על ידי כך הכבידו את לבם ולא השלימו, וזה שאמר על ידי כך לא הייתה עיר אשר השלימה ועל ידי כך את הכל לקחו במלחמה. ומה שאמר השלימה אל ב"י, תחת שראוי השלימה את, רצה לומר שלא לחמו נגדם, כמו: וחית השדה השלמה לך (איוב ה'). כי השלים את, מורה שהיש לומר מלחמה תחלה.

[יא, כ]
כי -
עתה באר מדוע סבב ה' כן שלא ישלימו, אומר זה היה משני טעמים:
א) יען נתמלאה סאתם ורצה ה' להענישם, וזה שאמר: למען החרימם, וזה לבלתי היות להם תחנה, רצה לומר יען לא היו ראוים לחנינה מאת ה'.

ב) שיקיימו מצוות לא תחייה כל נשמה כאשר ציווה ה', ולא ישארו בארץ פן יחטיאו את ישראל, וכן פירש הרד"ק.

[יא, כא]
ויבא יהושע בעת ההיא -
בשבע שכבשו והגם שמן חברון הורישם כלב, יהושע הורישם מן העיר עצמה כנ"ל, או כמו שאמרו למעלה (י' לז) שכלב הוריש הענקים ויחסה ליהושע כנ"ל.

[יא, כב]
לא נותר -
כבר הזכרתי שנשאר הוא בכוונה ונותר הוא שלא בכוונה, והנה בא"י לא נותר כלל אף שלא בכוונה, רק בעזה נשארו בכוונה כי לא לחמו עמם כלל ויהיו לנסות בם את ישראל, כמו שאמרו (שופטים ג', ג' ד'):

[יא, כג]
ויקח יהושע -
בשבע שכבשו ויתנה יהושע לנחלה בשבע שחלקו, והארץ שקטה אחר הכבוש והחילוק.