[יז, א]
כי הוא בכור יוסף -
מבאר מדוע נתחלק מנשה לשני חצאין, כי מצד היותו בכור יוסף היה חשוב ושם לו בגבורים ומרובה באוכלסין ע"כ מכיר בכרו (והוא אשר היה איש מלחמה) היו לו הגלעד והבשן. (וגם חז"ל קבלו שמה שנקרע מטה מנשה לשנים היה בסבת יוסף שגרם לשבטים לקרוע, ולמה לא נקרע שבט אפרים רק מנשה מבאר כי הוא בכור יוסף):

[יז, ב]
ויהי -
א"כ הנחלה הנחשבת פה היה להנותרים והיה בהם שישה בתי אבות זכרים, וזה שאמר הזכרים למשפחתם. ועוד נקבות יורשות כמו שמפרש ולצלפחד וכו'.

[יז, ד]
בתוך אחי אביהן -
בארו חז"ל:

שחוץ ממה שלקחו נחלת צלפחד שהיה מיוצאי מצרים לקחו עם אחי צלפחד חלק בנחלת חפר וזה שאמר בתוך אחי אביהן.

[יז, ה]
עשרה -
שישה לששה בתי אבות ובנות צלפחד לקחו ד' חלקים כמש"פ חז"ל. ועל פי הפשט,
א) מהמכמתת עד עין תפוח
ב) ארץ תפוח עד נחל קנה,
ג) מנחל קנה צפונה לנחל עד הים,
ד) בית שאן ובנותי',
ה) יבלעם ובנותיה,
ו) דאר ובנותיה,
ז) עין דור ובנותיה,
ח) תענך ובנותיה,
ט) מגידו ובנותיה,
י) שלשת הנפת הרי עשרה מחוזות שכ"א היה חבל ומדה מיוחדת.

[יז, ו]
כי בנות -
לפ' חז"ל מבאר שהיו עשרה עם חלקי בנות צלפחד. ולמה שפרשתי באר שהוצרכו חבלים רבים כי גם בנות ירשו בתוך הבנים.

הנותרים -
מוגדר אצלי כי הנותר הוא הטפל, ולמעלה (פ"ב) קרא כל בני מנשה נותרים בבחינת שמכיר בגבורתו הקדים לקחת חלקו ופה קרא בני מכיר נותרים בבחינת שהיו מועטים נגד שישה בתי אבות.

[יז, ז]
מאשר -
כי אשר היה בצפונו של מנשה והנה גבול אפרים שהקו הרוחב המגביל בינו לבין מנשה היה מעטרות אדר עד בית חורון. לבד אצל בית חורון יצא עוד רצועה למערב עד מכמתת והיתה לאפרים (כנ"ל טז ה ו), הנה ממכמתת בצפון הלך הקו מצפון לדרום עד עין תפוח, וכל הארץ ההיא שהיא מן עטרות אדר עד תפוח בדרום והנלכד בתוך שטח הקו שהלך ממכמתת לתפוח כולו היה של מנשה ובזה נפסק גבול אפרים מן הערים המבדלות.

[יז, ח]
למנשה -
הנה הרוחב הצפוני מחלק מנשה שהוא ממכמתת עד הים היה כולו למנשה, אבל ברוחב הדרומי שהוא מתפוח עד הים נתחלק והיה חציו הצפוני למנשה והדרומי לאפרים (שם היו ערים המבדלות).

ארץ תפוח -
שהיא המדינה בצפון היה למנשה, ותפוח, העיר עצמה שהיתה בצד דרום אל גבול מנשה הייתה לבני אפרים.

[יז, ט]
וירד -
וכן ירד גבול הדרומי מחולק בין מנשה ואפרים עד נחל קנה. ששם. נגבה לנחל, ערים האלה. אשר שמה היו לאפרים בתוך ערי מנשה. רצה לומר הם היו הערים המבדלות שהזכירם כבר (טז ח) ומצפון לנחל היה למנשה עד הים הגדול.

[יז, י]
נגבה -
רצה לומר ועד הים היה הגבול מחולק שנגבה היה לאפרים וצפונה היה למנשה והים היה גבול שניהם מצד מערב.

ובאשר -
אחר שבאר מצר דרומו של מנשה שהיה תחלה בפני עצמו מעטרות אדר עד תפוח ומתפוח עד הים היה משותף עם אפרים, ומצר הכללי המשותף לבני יוסף בצד דרומו כבר הורה בריש ס' טז. ולא הודיענו עד עתה מצר צפוני של מנשה, אומר כי בצפונו פגע עם אשר שהיה שכן בצפונו של מנשה (כמש"ל יט יד) ובמזרחו שהקו מן הצפון לדרום במזרח מנשה התחיל להמשך ממכמתת שהיה בולט מגבול אפרים לצפונו וא"כ למעלה ממכמתת היה גבול יששכר שהיה שכן לאפרים בצד מזרח (כמש"ל שם יז).

[יז, יא]
ויהי -
וחוץ מזה היו לו עוד חבלים ביששכר ובאשר שכניו.

שלשת הנפת -
פירש ושלשת הנפות מחוזות מחוברות כמחוז א' שנקראו על ידי כן שלשת הנפת.

[יז, יב]
ולא יכלו -
הנה מה שהיה למנשה ביששכר ובאשר זה היה אחר כך שאמר לו יהושע והיה לך תוצאותיו. כמו שיספר בכתובים הבאים, ובכ"ז לא יכלו בני מנשה להוריש וגו'.

[יז, יד]
מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד -
כבר בארתי שהגם שהפילו לאפרים ומנשה שני גורלות בכ"ז נפל להם חבל אחד ותחום א' רק שתחום זה נתחלק לשני חלקים, וכבר בארנו (ריש סי' יד) כי הגורל לא הראה רק באיזה מקום יהיה תחומו של השבט ואח"כ היה ביד יהושע להרבות או למעט כפי מספר אנשי השבט. ובני יוסף היו מרובים כמספר אנשים משני שבטים (שבזה נתקיים אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי) ובכ"ז לא נתן לשניהם (טרם הוסיף להם מיששכר ומאשר) רק חבל א' וגורל אחד, רצה לומר שלא היה כמותו רק ככמות גורל א' מן השבטים:

ואני עם רב -
ולפי מספר הגלגולת היה צריך לכפול החבלים.

[יז, טו]
ויאמר -
השיב להם, להוסיף וליתן לך חוץ מתחומך א"א, כי לא יכול יהושע לתת רק במקום התחום לא בגבול אחר, רק אחר שאתה עם רב הלא בקרדומות תבואו לקצץ את היער ותחת מקום עצי יער יהיו שדי תבואה. וזה שאמר עלה לך היערה ובראת לך שם, רצה לומר שם תברא ארץ חדשה מלאה שדות וכרמים ע"י שתכרות העצים ותשרשם משם, כי אץ לך הר אפרים. הוא ממהר לך (כמו: ולא אץ לבא כיום תמים) מצפה אליך כי תבראנו להיות ארץ נושבת.

[יז טז]
ויאמרו בני יוסף -
השיבו לו, מה שאתה אומר שנברא את ההר לעשות מן היער שבו ערי מושב, זה לא יועיל כי לא ימצא לנו ההר, לא יספיק לצרכינו כי אנו מרובים יותר, זאת שנית, ורכב ברזל בכל הכנעני היושב בעמק, אחרי ההר ההוא, וטוב יהיה היער מחיצה בינינו ובינם בל יעלו וישחיתו את הארץ בכלי משחיתם.

[יז, יז]
ויאמר יהושע -
אז ראה יהושע כי מוכרח להוסיף על גבול ארצם, והם הערים מאשר ומיששכר שהוסיף למנשה את בית שאן וכו' (כנ"ל פסוק יא) אמר להם אחר שיש לך שני מעלות:
א) עם רב אתה בכמות,
ב) כח גדול לך באיכות ובחוזק. לכן לא יהיה לך גורל אחד. רצה לומר אוכל להוסיף על גורלך.

[יז, יח]
כי הר -
א) ע"י שעם רב אתה יהיה ההר לך לצרכך, כי יער הוא ובראתו ותבנה שם ערי מושב.
ב) ע"י שכח גדול לך והיה לך תוצאתיו. אני מוותר לך גם גבולי ההר אחריו שהוא העמק. הערים אשר בחלק אשר ויששכר (שחשב למעלה יא) והם לא יקפידו על זה במה שאני מגרע מנחלתם.

כי רכב ברזל לו וגם חזק הוא. מצד עצמו, ולא יוכלו הם להורישו וישמחו על זה כי אתה תורישנו משם, וזה הודעה עמה שאמר למעלה ויהי למנשה באשר וביששכר ושבכ"ז גם הם לא הורישוהו.