פסוק א
כי הוא בכור. רצה לומר, אף שהוא הבכור והיה אם כן מהראוי לקחת גורלו ראשון, מכל מקום נתאחר מלקחת גורלו עד שלקח אפרים תחלה, ואחר זה היה הגורל למטה מנשה, וזה היה בעבור ברכת יעקב שהקדימו בכל דבר.
למכיר בכור מנשה. רצה לומר, אבל בבני מנשה שלא היתה סיבה מה להקדים הצעיר להבכור, לזה לקח הבכור תחלה
אבי הגלעד. על שם בנו גלעד היה נקרא, או רצה לומר, שר הגלעד, ואמר על שם סופו
איש מלחמה. ובחר לשבת בעבר הירדן על הספר במקום סכנה, להראות הע"ג את גבורתו, ולזה היה לו הגלעד והבשן:

פסוק ב
ויהי. רצה לומר, ואחר זה היה הגורל לבני מנשה הנותרים, לכל משפחה ומשפחה
הזכרים. לפי שנאמר בענין שאף נקבות מבני מנשה לקחו נחלה (פסוק ו) לזה אמר הזכרים שבמשפחותם:

פסוק ד
אחינו. רצה לומר, אחי אבינו
אל פי ה'. על פי ה' במצותו:

פסוק ה
חבלי מנשה עשרה. בארץ ישראל עצמה לקחו עשרה מחוזות:

פסוק ו
כי בנות מנשה וגו'. רצה לומר, לפי שבנות מנשה גם המה לקחו נחלה, ובני מנשה הנותרים לקחו ארץ הגלעד, לזה היה ראוי ונכון שיקחו בארץ ישראל עצמה אלו העשרה מחוזות, לא פחות ולא יותר, כי החשבון הזה היה ראוי להם:

פסוק ז
ויהי גבול מנשה. הרוחב מצפון כלפי הדרום היה מגבול בני אשר, אשר נחלו מצפון מנשה עד מכמתת, שעמדה מול מקצוע דרומית מערבית של נחלת אפרים, לפני שכם שהיתה משל אפרים אשר עמדה במקצוע דרומית מערבית
והלך הגבול. מן המערב כלפי המזרח, בצד הצפון
אל הימין. פונה היה באלכסון אל הדרום, ובא אל יושבי עין תפוח:

פסוק ח
ארץ תפוח. המקומות אשר סביב תפוח, אבל העיר תפוח עצמה עם שעמדה בגבול מנשה, עם כל זה היתה לאפרים:

פסוק ט
וירד הגבול. רצה לומר הגבול אשר ירד מתפוח לנחל קנה, מדרום לנחל האמור למעלה, הערים האלה אשר עמדו בהגבול ההוא המה היו לאפרים, עם שעמדו בתוך ערי מנשה, וכמו שכתוב למעלה
תוצאותיו. סוף גבול מנשה כלה אל הים:

פסוק י
נגבה לאפרים. בהרצועה שלקחו בני יוסף, לקח אפרים בדרומה, ומנשה בצפונה.
גבולו. של מנשה
ובאשר. בגבול אשר
יפגעון. מנשה עם אשר בצפון מנשה
ממזרח. כי נחלת יששכר היתה אצל הירדן, למזרחה של מנשה:

פסוק יא
ויהי למנשה וגו'. ערים היו לו למנשה בתוך נחלת יששכר ואשר, שהיו סמוכים אליו
שלשת הנפת. בשלש מחוזות עמדו הערים האלה:

פסוק יד
נתתה לי. לכל בני יוסף למנשה ולאפרים
נחלה גורל אחד. רצה לומר, נחלה מועטת, כאלו היא גורל אחד ומחוז אחד
עם רב. ואין די לי בהנחלה הזאת
עד כה. עד אשר נתרבה כמו שאתה רואה:

פסוק טו
עלה לך היערה. רצה לומר, אם כן שאתה עם רב, תוכל לעלות ביער של הפרזי והרפאים, לכרות האילנות להיות לך מקום לשבת, כי אלו היית מתי מספר, לא היית יכול לעצור כח לכרות כל כך אילני יער, אבל הואיל ועם רב אתה יכול תוכל
כי אץ לך. אם דחוק וצר לך הר אפרים עם רוב גדלו:

פסוק טז
לא ימצא לנו ההר. אמת הדבר שאין מספיק לנו הר אפרים
ורכב ברזל. רצה לומר, ואם תשיב לומר, הלא נחלתם גם העמק, ועמו הלא יספיק, על זה נשיב אמרים כי יושבי העמק חזקים ביותר, ואנשי הרכב המה כברזל ואי אפשר לכבשם
לאשר בבית שאן וגו'. מפרש לומר שהם אשר בבית שאן וגו' הניתן לנחלת מנשה
בעמק יזרעאל. כי יזרעאל עצמה היתה מנחלת יששכר, ולבד העמק היתה מנחלתם:

פסוק יז
עם רב אתה. ולזה יש לך כח גדול להלחם ולהרחיב את גבולך, שלא יהיה לך נחלה מועטת כאלו הוא גורל אחד:

פסוק יח
כי הר יהיה לך. רצה לומר, היער אשר אמרתי העומד בהר הנה זה יהיה לך מבלי טורח רב, כי יער הוא ולא ימצאו בה הרבה אנשים להלחם עמך
ובראתו. ואתה תכרות האילנות לשבת בה, ובזה יהיה לך תוצאותיו, רצה לומר, הגבול היוצא מההר ההוא ולהלאה
כי תוריש. כי במה שתשב בהר, תוכל בקלות לירש את הכנעני היושב בעמק אשר בבית שאן וגו'
כי רכב. אף שיש לו אנשי רכב כברזל ואף שהוא חזק, כי היושב למעלה בהר מאד יתחזק על היושב מתחת בעמק: