פסוק ב
לתת לנו וגו'. רצה לומר, ולזאת תנו לנו:

פסוק ג
אל פי ה'. על פי מצותו
האלה. האמורות למטה:

פסוק ד
מן הלוים. שהיו מן הלוים, מבני לוי
ממטה יהודה. הגורל בא להם ממטה יהודה וגו':

פסוק ה
הנותרים. כי בני אהרן שהיו מבני קהת לקחו ממטה יהודה וגו', והנותרים מבני קהת שהם בני משה ובני יצהר וחברון ועזיאל לקחו ממטה אפרים וגו':

פסוק ו
בבשן. רצה לומר, החצי שלקחו נחלתם בעבר הירדן המזרחי בארץ הבשן:

פסוק ז
למשפחותם. הנחלק לשבת בהן משפחה משפחה לבד, ופירש באחד, וכמו כן בכולן:

פסוק ח
בגורל. מי מהשבטים יתן למי מן הלוים:

פסוק ט
אשר יקרא. רצה לומר, אשר למטה בענין יפרש השמות:

פסוק י
ממשפחות. אשר היו ממשפחות הקהתי
כי להם וגו' ראשונה. רצה לומר, לפי שבא להם הגורל ראשונה, לזה לקחו ראשונה, ולא בעבור מעלת הכהונה:

פסוק יב
באחזתו. בחלק נחלתו:

פסוק יג
ולבני וגו' נתנו. את כל מספר הערים האלה:

פסוק מ
תהיינה. להלוים
עיר עיר. לכל עיר ועיר מגרשיה סביבותיה:

פסוק מב
וינח ה'. נתן להם מנוחה מסביב ולא נתגרו בהם הגוים
ולא עמד. לא נתקיים:

פסוק מג
לא נפל דבר. לא נחסר שום דבר: