[יג, ב]
גלילות -
כמו גבול, או כמו מחוז.
וכן: גליל הגוים.

[יג, ג]
מן השיחור -
הוא נילוס נחל מצרים והוא למקצוע דרומית מערבית של ארץ ישראל שלא כבש יהושע כל מצר הדרומית, אלא ממדבר צין הוא הר החלק העולה שעירה עד הנילוס, היא תחום עזה האמור למעלה מקדש ברנע עד עזה.

חמשת סרני פלשתים -
הוא גמר המצר עד הים הגדול שבמערב, וסרנים ענינם שרים.

חמשת סרני –
והעוים שזוכר בסוף הפסוק אינו ממנינם.

ובדברי רבותינו ז"ל:

שישה סרנים הוא מונה ומתחלה קראם חמישה.

אמר ר' יוחנן:

אידונריקי שלהם חמישה, פירש אידונריקי החשובים שבהם היו חמישה, והעוים אינו מן הסרנים החשובים

ועוד בדבריהם:

עוים מתימן באו.

וסמכו ענינו לפסוק הבא אחריו.

[יג, ד]
מתימן -
ולפי פשט הפסוק:
מתימן פירושו מדרום, כלומר מצד דרום נשארה כל ארץ הכנעני.

[יג, ה]
והארץ הגבלי -
חסר הנסמך ומשפטו הארץ ארץ הגבלי.
וכן הארון הברית.

[יג, ח]
עמו הראובני והגדי -
עם חצי שבט מנשה האחד.

ואמר עמו –
ואף על פי שלא זכרו לפי שזכר החצי האחר, אמר: עמו, כאילו זכרו.

[יג, יח]
בהר העמק -
כתרגומו:

בטורא דמישרא.

[יג, כא]
נסיכי סיחון יושבי הארץ -
אלה חמשת מלכי מדין היו נסיכי סיחון בעוד שהיו סיחון והאמרי יושבי הארץ קודם שלכדום ישראל, היו אלה נשיאי הארץ נסיכי סיחון, כי תחת ממשלת סיחון היה מדין בימים ההם.

[יג, כב]
הקוסם -
להודיע כי לא נביא היה אלא קוסם ונבואתו הייתה לשעה, או לכבוד ישראל בא אליו מלאך ה' לדבר הנבואות ההם, ויש לשאול איך מצאו בלעם שם והלא כתיב: וילך וישב למקומו אלא שחזר שם לבקש שכרו על העצה שנתן להם למואב ולמדין, להוציא בנותיהם היפות ויזנו ישראל עמהם ויהיה קצף ה' בהם, וזהו שאמר: לכה איעצך כמו שכתוב בדבר בלעם וכשראה שנתקיימה עצתו הלך למואב ולמדין, לבקש שכרו מהם.

אל חלליהם -
עם חלליהם וכמוהו רבים.
ובתורה כתיב: על חלליהם והוא גם כן כמו עם כמו: ויבאו האנשים על הנשים - עם הנשים ואחרים זולתו.

ויש בו דרש:

שהיו מלכי מדין עושים כשפים עם בלעם ובורחים מפני רחב ישראל ופורחין באויר, כיון שהראה להם פנחס את הציץ נפלו על חלליהם, ועוד אמרו

על חלליהם

שעשו לו ארבע מיתות בית דין.

ועוד אמרו:

כי פנחס הרגו.

[יג, כז]
הירדן וגבול -
כתרגומו:

ירדנא ותחומיה

כלומר הערים הסמוכות אליו.

[יג, לא]
לחצי בני מכיר -
כי החצי האחר והם בני גלעד, שישה בתי אבות לקחו נחלתם בארץ כנען.