רד"ק יהושע פרק כב
[כב, ז]
ולחצי שבט המנשה -
ואף על פי שזכרו כשקרא להם יהושע חזר לתת טעם, איך היה חצי שבט עם בני גד ובני ראובן.
וגם כי שלחם -
יש אומרים:
לחצי שבט מנשה ואף על פי שהיו בכלל
וישלחם.
והנכון: כי על כולם אמר, אף על פי
שאמר ויברכם יהושע וישלחם, חזר אחר כן וגם כי שלחם
ויברכם להשלים הדבר שאמר להם כאשר שלחם, שאמר להם
בנכסים רבים שובו.
ובדרש:
לאחר שנטלו רשות נשתהו שני ימים וחזרו ונטלו רשות פעם שנייה, וזהו שאמר: וגם כי שלחם יהושע וגו'.
[כב, ח]
חלקו שלל אויביכם עם אחיכם -
אם אמר לחצי שבט מנשה יהיה פירוש
עם אחיכם - בני גד ובני ראובן ואם אמר לכלם, יהיה פירוש עם השבטים אשר בארץ כנען, כמו שאמר:
בנכסים רבים שובו - שתחלקו עם אחיכם השבטים הבזה.
ומי שמפרש
עם אחיכם, האנשים אשר הניחו בארץ הגלעד לשמור הערים אין לו טעם, כי נשיהם וטפם הוא שהניחו.
[כב, יב]
לעלות עליהם לצבא -
כמו בצבא, כמו:
וישבו אתו לארץ, לפניכם לחרב, הרגתי לפצעי, ולפי שחשבו כי להעלות עליו עולה וזבח עשו אותו ולהיות להם מזבח לבדם מבלי שיבואו למזבח ה' לשילה, או באשר יהיה שם ומשבאו לשילה נאסרו הבמות, שכך שנינו: עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות משהוקם המשכן נאסרו הבמות, באו לגלגל הותרו הבמות באו לשילה נאסרו הבמות, באו לנוב וגבעון הותרו הבמות, באו לירושלם נאסרו הבמות ולא היה להם היתר עוד, לפיכך חשבוהו להם לעון ולמרד בה'.
[כב, יד]
ואיש ראש בית אבותם -
כל איש מאלה העשרה שהלכו עם פנחס, כל אחד היה בשבטו ראש בית אבות והמה היו הראשים לאלפי ישראל.
[כב, יט]
ואך אם טמאה -
פירוש אם טמאה בעיניכם, לפי שאין המשכן שם,
עברו לכם אל ארץ אחוזת ה'.
ואותנו אל תמרדו -
כמו ובנו אל תמרדו, וכן:
והתחלקו אותה, כמו בה.
[כב, כ]
מעל מעל -
הראשון פעל עבר חציו קמץ וחציו פתח והשני שם כלו פתח ושניהם מלעיל, הראשון מפני השני.
לא גוע בעונו -
לא גוע לבדו וכמוהו לא אחת ולא שתים לא פעם אחת לבדה ולא שתים לבדן.
[כב, כב]
אל אלהים -
כמו מלך מלכים ואלהים הם המלאכים והוא יתברך אל אלוהים ואדני האדנים.
ואמר שני פעמים לחזק הדבר ולהעמידו.
הוא יודע -
פירש: הוא יודע הלבבות ויודע כוונתו.
וישראל הוא ידע -
מכאן ואילך ידע ישראל כי כוונתינו לטובה, לא במרד ולא במעל.
אל תושיענו -
כנגד השם יתברך.
[כב, כד]
מדאגה מדבר -
דאגתנו מזה הדבר
, מחר יאמרו בניכם לבנינו.
[כב, כח]
ואמרנו -
כאילו אמר ואמרו בנינו, כי האבות במקום הבנים והבנים במקום האבות, כמו
ואותנו הוציא משם.
[כב, כט]
חלילה לנו ממנו -
לפי שאמרו להם:
ואותנו אל תמרודו אמרו הם מחמת עצמנו היינו חדלים מלמרוד בה', הניחו המרד שהיינו מורדים בכם.
[כב, לד]
ויקראו -
פירש: קראו
למזבח עד, כי עד הוא בינותינו.
וכן תרגם יונתן:
וקרו בני גד ובני ראובן סהיד למדבחא ארי סהיד הוא ביננא.