[ו, א]
ויריחו סוגרת ומסוגרת -
סוגרת - אנשיה בתוכה שלא יצא אדם מן העיר.
ומסוגרת - שלא יכנס אדם בתוכה.
ופירושו בסופו אין יוצא ואין בא.
או כפל סוגרת ומסוגרת לרב הסגירה.

כמו שאמר התרגום:

אחידא בדשין וכו'.

[ו, ב]
ויאמר ה' אל יהושע -
ע"י המלאך הנראה לו והוא נקרא בשם ה' השולח אותו.
וכן מצאנו במלאך שנראה לגדעון: ויאמר אליו ה' כי אהיה עמך.

ואמרו רז"ל:

כי שמי בקרבו - א"ר שמעון בן לקיש מלמד שהקב"ה משתף שמו על כל מלאך ומלאך.

גבורי החיל -
פירוש: אנשי יריחו ומלכה ואעפ"י שהם גבורי החיל נתתים בידך.

[ו, ג]
הקיף את העיר -
נכתב ביו"ד, כמו אם היה בחירק ואף על פי שהוא בצר"י, וכן ותגד לבני ישראל יגיד דבר.

כה תעשה ששת ימים -
אין לשאול טעם לסבות הבורא למה הייתה ההקפה הזאת.
וטעם: שבעה כוהנים ושבעה שופרות ושבע הקפות ושבעה ימים.

וטעם ההקפה בתרועה להבהיל העם אשר בתוך העיר ותפול החומה תחתיה, למען ידעו כל עמי הארץ כי ה' נלחם לישראל לא בחרב ובחנית.

ומספר השבעה ידוע סודו אצל מביני מדע וכן שבעה מזבחות וז' פרים וז' אלים והשביעי הוא הנבחר בימים ובחדשים ובשנים.

[ו, ד]
היובלים -
האילים.

ובדברי רז"ל א"ר עקיבא:

כשהלכתי לערביא שמעתי שהיו קורין לדכרא יובלא.

[ו, ה]
במשוך -
בהאריך התקיעה.

בשמעכם את קול השופר -
כתיב בבי"ת וקרי בכ"ף, והענין אחד.

ונפלה חומת העיר תחתיה -
יש לשאול בית רחב שהיה בחומה, אם נאמר כי נפל ונצלה היא ובית אביה זה לא יתכן, כי אם היה נס כזה היה מספר אותו הכתוב.

ועוד: שאמר באו בית האשה הזונה והוציאו משם את האשה, נראה כי הבית היה קיים ולא נפל.

אבל הנראה בעיני, כי לא נפלה כל חומת העיר אלא מה שהיה מן החומה, את פני העיר נגד מחנה ישראל נפל. ועלו העם איש נגדו - ובית רחב הייתה בחומה מצד אחר שלא נפל, ומה שאמר תחתיה, ר"ל שנבלעה במקומה תחת הארץ ונראה ממנה מעט על פני הארץ, לזכרון הנס.

[ו, ז]
ויאמר אל העם -
כתיב בוי"ו ופירושו יהושע והכהנים, וקרי בלא וי"ו ופירושו יהושע.

[ו, ח]
ויהי כאמר -
בכ"ף.

[ו, ט]
והחלוץ -
פירשו בו, שהם בני ראובן ובני גד וחצי שבט מנשה, שעברו חלוצים לפני אחיהם.

תוקעי -
כן כתיב בוי"ו, ופירושו: אשר תקעו והקרי הוא תוקעי ומבואר הוא.

והמאסף -
אמר בו התרגום:

שבטא דדן,

לפי שהוא היה אחרון בדגלים, כמו שנאמר עליו: מאסף לכל המחנות.

הלוך ותקוע -
אינו אומר על המאסף שהיו תוקעים, אלא כמו שאמר המתרגם:

וכהניא אזלין ותקעין בשופריא.

[ו, י]
עד יום אמרי אליכם -
יש מפרשים: כמו עת, כמו: יום צעקתי בלילה ואין צריך רק פירושו כמשמעו, הוא יום השביעי.

[ו, יא]
ויסב ארון ה' את העיר -
פירש: יהושע הסב הארון את העיר.

הקף -
ארון ה' את העיר פעם אחת וזה היה ביום הראשון וראשון לימי השבוע.

כך קבלו רז"ל:

כי ביום ז' שנלכדה יריחו יום שבת היה ואף על פי שהרגו ושרפו בשבת, מי שצוה על השבת ציווה לחלל שבת בכבישת יריחו, וכן בשאר עיירות שהיו ישראל צרים עליהן.

ואמרו בקבלה:

עד רדתה ואפילו בשבת.

וכמו שצוה גם כן להעלות עולות בשבת.

[ו, יג]
הולך ותקוע -
כתיב הולך, ר"ל, שכמו שהיה המאסף הולך כן היו הכהנים תוקעים, וקרי הלוך שהוא מקור והפירוש אחד.

[ו, טו]
וישכימו בעלות השחר -
כתיב בבי"ת וקרי בכ"ף.

כמשפט הזה שבע פעמים -
כמשפט הזה שעשו בששת הימים והיו שבע פעמים עם ההקפה הראשונה הזאת של יום השביעי, רק ביום ההוא עשו יותר הקפות כי הקיפו העיר שבע פעמים.

[ו, יז]
והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה -
היא שלא תבנה עוד וכל אשר בה שלא יהנה אדם מכל אשר בה.
ונראה כי הקב"ה אמר לו כן, כי יהושע לא אמר דבר כזה מלבו ואף על פי שלא זכר זה הכתוב, ימצאו כמוהו רבים.

ורז"ל אמרו:

כי יהושע אמר דבר זה מרצונו ולא אמר לו הקב"ה, אמר יהושע: יריחו כבושה תחלה לארץ ישראל נוציאנה תרומה, כאשה הזאת שמפרשת חלתה מתחלת עיסתה.
ועוד אמר יהושע: בשבת לכדנו יריחו ושבת קדש, שנאמר: כי קדש היא לכם, כל מה שכבשנו בה יהיה קדש, שנאמר: קדש לה' אוצר ה' יבא ואף על פי כן הקב"ה הסכים על ידו.

ומניין שהקב"ה הסכים על ידו?
שנאמר: חטא ישראל וגם עברו את בריתי והיה זה אחד מג' שגזרו בית דין שלמטה והסכים הקב"ה עמהם.

כי החבאתה -
בשני סימני נקבה כמו ישועתה עזרתה וכל כפל לחזק הענין כמו שפירשנו בספר מכלל והכפל הנה, לפי שהחביאה אותם יפה.

[ו, יח]
שמרו מן החרם -
שמרו עצמכם ושמרו איש את אחיו ומפני זה אמר: חטא ישראל, מפני שלא נתנו עיניהם שלא יקח אדם משלל העיר דבר.

פן תחרימו -
פירושו: ולקחתם מן החרם.

[ו, יט]
אוצר ה' יבא -
באהל מועד שהיה שם הקדש משלל מדין, הזהב שנתנו שרי האלפים והמאות.

[ו, כג]
ויבואו הנערים -
כל משרת יקרא נער ואפילו יהיה זקן כמו יהושע בן נון נער, ואלו האנשים המרגלים היו נערי יהושע או נערי אחד מגדולי ישראל.

מחוץ למחנה -
ישראל הניחום מבחוץ למחנה עד שיתגיירו וישובו לדת ישראל ואחר שנתגיירו ישבו בתוך ישראל, כמו שאמר: ותשב בקרב ישראל עד היום הזה.

[ו, כה]
החיה יהושע -
שצוה לשמור לה השבועה שנשבעו לה המלאכים, כמו שאמר: רק רחב הזונה וגו'.

ויש לפרש עוד: החיה - שנתן להם מחיה ממון או נחלה במה שיחיו, וזהו שאמר: ותשב בקרב ישראל וזהו הפירוש הנכון.

ויש בו דרש:

כי יהושע לקח רחב לאשה וזהוהחיה כי כיון שראו שיהושע לקח רחב לאשה נדבקו בבית אביה מגדולי ישראל ואף על פי שכתוב בשבעה אומות: לא תתחתן בם, אמרו כי רחב ובית אביה נכרים היו בארץ ולא היו משבעה גוים.

ויש מי שאומר:

כי כשנכנסו מרגלים ששלח יהושע ביריחו נתגיירה ועדיין לא נכנסו ישראל לארץ, וכל זה למי שאמר כי כתיב: לא תתחתן בם - בגיותן כתיב.

[ו, כו]
את העיר הזאת את יריחו -
תוספת ביאור.

ורז"ל פירשו:

שלא יבנו אותה ויקראו אותה בשם עיר אחרת ושלא יבנו עיר אחרת ויקראו שמה יריחו, ומה שהחרים יהושע שלא תבנה עוד העיר, כבר כתבנו הטעם בפסוק והיתה העיר חרם.

והחכם הגדול רבינו משה בר מימון ז"ל פירוש:

הטעם להיות המופת קיים שנפלה חומת עיר יריחו תחתיה, כי כל מי שיראה החומה שוקעת בארץ יתבאר לו שאין זה תכונת בנין נהרס כך, אבל נשתקע במופת.

ובצעירו -
שימותו כל בניו מהבכור ועד הצעיר תוך הזמן הזה, מהוסד העיר עד הצבת דלתיה.

[ו, כז]
שמעו -
והנפר' שומע בשקל אורח.