[יח, א-ב]
והנה זכר אחר זה שכבר נקהלו כל עדת בני ישראל שילה וישכינו שם את אוהל מועד ולקחוהו מהגלגל, והנה זכר שהארץ אשר נכבשה היתה לפניהם והיו רואין אותה, וחלקו אותה לשבטים הנזכרים שיצאה נחלתם בכללה תוך המקום הנכבש. ואולם השבטים הנשארים לא נתבררה נחלתם עדין בכללות, ואף על פי שנתברר מה שיגיע לנחלתם מהארץ הנכבשת, ולזה אמר שכבר נותרו בבני ישראל אשר לא חלקו את נחלתם שבעה שבטים וכו'.

[יח, ד]
לזה צוה יהושע שישלחו שלשה אנשים לשבט ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם ויבאו אליו כדי להשלים להם הארץ בכללה, וזה לאות שאחר שנתחלקה הארץ אשר כבשו יהושע ובני ישראל, הוציאו אוהל מועד מהגלגל. ולזה אמרו רז"ל שכבר עמד שם י"ד שנה, שבע שכבשו ושבע שחלקו. והנה יספק מספק, איך צוה להם לכתוב את הארץ שבעה חלקים והנה לא היו השבטים שוים, והתורה צותה להרבות לרב נחלתו ולהמעיט למעט. ואם אמרנו שהם היו יודעים מספר כל שבט ושבט אשר להם תחלק הארץ, ולפי היחס ההוא היו כותבים החלקים, הנה לא יהיה רושם ליריית הגורל אחר זה, כי לא יתכן שיגיע לשבט ההוא כי אם החלק אשר כתבו לו לפי היחס.

והנכון בעיני ששבעת החלקים היו שוים, וירה הגורל אחר זה יהושע לפני ה' בשילה, ומשם לקח כל אחד מהשבטים ההם חלקו לפי הראוי לו, אם מעט הוסיפו לו החלק הראוי לו ואם היה יותר רב מהראוי לו פחתו לו.