[ט, א-ב]
עוד זכר כי כאשר שמעו כל המלכים אשר בעבר הירדן מה שעשה יהושע וישראל ליריחו ולעי, התחכמו ולקחו עצה בזה להתחבר יחד, כדי שיעזרו קצתם לקצתם ולא ינוצחו אחד אחד, כמו שהגיע הניצוח ליריחו ולעי מפני היותם יחידים. והנה זאת היתה העצה שלקחו בזה אלו המלכים והתחכמו בה.

[ט, ג-ד]
וזכר עם זה שיושבי גבעון עשו גם הם בערמה לקחת עצה שלא יגיעם נזק מפני בני ישראל, וזה אמרו גם הם כי הראשונים עשו מה שעשו לקחת על זה עצה שלא יחרימום ישראל, ואלו לקחו עצה אחרת, והערימו בזה האופן שזכר. ויצטירו. הוא מענין ציר נאמן לשולחיו, והטעם שהם הראו עצמם כאילו הם שלוחים באים ממרחק.

[ט, ה]
נקודים –
הוא הפת היבש שמתפרר מצד יבשו לפירורין דקים.

[ט, ו]
מארץ רחוקה באנו –
יתכן שנתפרסם להם מה שצותה התורה לישראל שלא יחיו כל נשמה מהערים הקרובות אליהם, אם לא יסכימו להשלים עמהם וכבר שלח אליהם יהושע בכללות, רצה לומר לאלו המקומות הקרובים וקרא להם לשלום ולא השלימו, ולזה היה מחוייב שלא יחיה מהם כל נשמה, כמו שנזכר בפרשת שופטים.
ואמנם אמר לו שכבר שלח יהושע לקרוא לשלום לכל מקומות הגוים האלה, כי היה מחוייב להם לקרוא לשלום אל כל עיר ועיר קודם שיבאו להלחם, כמו שנזכר בפרשה. וכבר זכר במקומות שכבר עשה יהושע ככל אשר צוה ה' את משה ולזה יחוייב שנודה שכבר שלח זה יהושע לאלו המקומות קודם שיסכים להלחם עליהם, כמו שכתבו רבותינו ז"ל ולזה הערימו כשאמרו שהם באו מארץ רחוקה, ועשו עצמם עבדים לישראל, והיה מחוייב לפי משפטי התורה שיקבלום בברית ויהיו להם למס ועבדום.

[ט, טו-כז]
ויעש להם יהושע שלום ויכרות להם ברית לחיותם –
ונשבעו להם נשיאי העדה והנה היתה סבת טעות ישראל ונפלם בזה הענין, כי לא שאלו את פי ה', עם היות אצלם יהושע שהיה נביא, ואלעזר הכהן שהיו אצלו אורים ותומים, כמו שאמרה התורה: ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים והנה זאת השבועה אף ע"פ שהיתה בטעות, לא הסכימו לעבור עליה, כי יהיה בזה חלול השם אצל הע"ג, ויחשדו שאין יראת ה' בישראל.

והנה הנשיאים החיום באופן הראוי אילו היו משלימין עמהם תחלה, כי התורה אמרה: והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך אלא שכבר הכבידו ענין עבדות הזה, וזה שכבר היה אפשר לפי משפטי התורה, אלו היו רחוקים, שיעשו מס מה לישראל ויפטרו מעבדות אחר, אלא שיעמדו ביניהם שפלים כעבדים, אבל אם העמיסו עליהם שיעבדום בגופם באלו העבודות הכבדות, רצה לומר, שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים לכל העדה, וזה היה אפשר עם קיום תנאיהם, כי הם עשו עצמם עבדים לישראל.

ועם כל זה רצו להראות להם, לכבוד השם, שלא עשקו מהם חקם הראוי להם מפני בואם עמהם בברית, כי כבר רמו אותם באמרם שהיו מארץ רחוקה, והם מפני זה בלתי משועבדים להם לעשות חסד להם אחר, זולתי מה שיוכרחו בו מצד שבועתם להם, ולפי שהשבועה והברית היה לחיותם ושיהיו הם עבדים לישראל, הנה כבר קיימו תנאם עמהם בזה האופן, והנה הוסיף יהושע על עבודתם שהסכימו עליו הנשיאים, שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים לבית ה' ולזה היו חוטבי עצים ושואבי מים לכל העדה ולמזבח ה'.