פרק טז, א
ויצא הגורל לבני יוסף. במצר צפוני של גמר כיבושו של יהושע נפל להם הגורל, כמו שכתוב למטה, 'ובני יוסף יעמדו על גבולם מצפון', והרבה מן הארץ היה בין בני יהודה ובין בני יוסף, שנטלו שאר השבטים אחריהם (רצה לומר, ביניהם) כמו שמצינו בשבט בנימין (לקמן יח יא), 'ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף'. מירדן יריחו למי יריחו מזרחה. התחיל הגבול למזרח. המדבר עולה מיריחו. אל המדבר עולה הגבול מיריחו, ובא לו לצד מערב לבית אל.

פרק טז, ה
מזרחה עטרות אדר. למזרח מתחיל מעטרות אדר, ומשם רוחב תחומו עד בית חורון, הרי רחבו.

פרק טז, ו
ויצא הגבול הימה. ארכו היתה לצד המערב אל המכמתת, מצפון של המכמתת הולך החוט. ונסב הגבול. מתפשט רוחב התחום לצד צפון, והחוט יוצא בבליטתו במזרחה של תאנת שילה. ועבר אותו. ועבר הגבול את תאנת שילה, ועבר החוט ממזרח של ינוחה, כל זה בליטת הרוחב, עד ויצא הירדן, ושם עיר ושמה תפוח, ומשם יסוב החוט למדת אורך הגבול ימה לנחל קנה.

פרק טז, ט
והערים המבדלות. וגם זה עוד מנחלת אפרים, ערים היו להם מובדלות מתחומו ומובלעות בתוך נחלת בני מנשה.