פרק יז, א
למכיר בכור מנשה. לפיכך נטל תחלה בימי משה בעבר הירדן, ויהי לו הגלעד והבשן.

פרק יז, ה
ויפלו חבלי מנשה עשרה. ששה לששה בתי אבות המנויים למעלה, וארבע לבנות צלפחד, לא שתהא כל אחת בית אב לעצמה, אלא שנטלו ארבעה חלקים, חלק של אביהם שהיה מיוצאי מצרים, ולפי מנין היוצאים ממצרים נתחלקה הארץ, וחלקו עם אחיו בנכסי חפר אביו, שהיה גם הוא מיוצאי מצרים, ושהיה בכור ונטל שני חלקים, ועוד היה להם חלק אחי אביהם שמת במדבר בלא בנים, ונטלו נחלה בחלקו, כך אמרו רבותינו בבבא בתרא (קיח א), ולא הוזקק הכתוב להשמיענו מנין חלקי הבנות, אלא ללמד שנטלו חלק בכורה, ולהודיע שארץ ישראל חלק ירושה להם מוחזקת מאבותיהם, שאילולי כן אין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק.

פרק יז, ו
וארץ הגלעד. שבעבר הירדן היתה לבני מנשה הנותרים.

פרק יז, ח
ארץ תפוח. הכפרים והחצרים, ותפוח עצמה העיר היתה לבני אפרים. אל גבול מנשה. על מצר מנשה לסוף גבולו.

פרק יז, ט
ערים האלה. מתפוח עד נחל קנה, לאפרים היו בתוך ערי מנשה.

פרק יז, י
נגבה לאפרים. אפרים נטל חלקו מדרום לצד הארץ שבין בני יהודה לשאר השבטים. וצפונה למנשה. מנשה נטל לצד צפון.

פרק יז, יא
שלשת הנפת. תלתא פלכין, ושלשת הנפת הנזכרים כאן, של דאר ושל עין דור היו, כמו שאמור למעלה בספר זה (יב כג), 'מלך דור לנפת דור', ובפסוק אחר אומר לעיל יא ב, לנפת דאר מים, וכאן הוא אומר, ואת יושבי דאר ובנותיה, שלשת הנפת שהיו לה.

פרק יז, יב
ויואל. ויאבה.

פרק יז, יד
וידברו בני יוסף. שבט מנשה. עד אשר עד כה ברכני ה'. עד אשר ראית שנתרבה מנינו ממנין ראשון למנין שני עשרים אלף וחמש מאות כמנין כה בגימטריא, במנין ראשון אתה מוצא במנשה בספר במדבר (א לד), שנים ושלשים אלף ומאתים, ובפנחס (שם כו לד), שנים וחמשים אלף ושבע מאות. דבר אחר, עד אשר עד כה, ברכה נאמרה לאברהם (בראשית טו ה), 'כה יהיה זרעך', נתקיימה בי. ולפי פשוטו, עד אשר עד כה, עד אשר כך, כאשר אתה רואה.

פרק יז, טו
אם עם רב אתה. יש בך כח לכרות יערות ולפנותה כעין שקורין אישרטי"ר בלע"ז, ושם תבנה ערים. ובראת. לשון כריתה, כמו (יחזקאל כג מז), 'וברא אתהן בחרבותם', אישרטרא"ש בלע"ז. אץ. דחוק.

פרק יז, טז
לא ימצא לנו ההר. כי אץ הוא לנו כאשר אמרת. לא ימצא. לא יספיק. ורכב ברזל. ומה שאתה אומר לעלות היערה ולכבוש בארץ הפרזי והרפאים, עם חזק הוא אותו כנעני ורכב ברזל לו, ואל תתמה אם קראו לפרזי ורפאים, כנעני, כי כולם בני כנען היו.

פרק יז, יח
כי הר יהיה לך. אותו שאמרתי לך 'עלה לך היערה'. כי יער הוא ובראתו. כי יער הוא ואינו ראוי אלא לעם רב ויבראוהו ויפנוהו. ובראתו. אתה שאתה עם רב. והיה לך תוצאותיו כי תוריש את הכנעני. על ידי שאתה עם רב. כי רכב ברזל לו. ואין אחד משאר השבטים כדאי להלחם בו. כי חזק הוא. ואתה יש בך היכולת ותורישנו. ורבותינו פירשו (בבא בתרא קיח א), 'עלה לך היערה', החביאו עצמכם ביערות שלא תשלוט בכם עין הרע.