ילקוט שמעוני, יהושע פרק יט
המשך סימן כט
על פי ה' נתנו לו את העיר
ארץ ישראל לא נתחלקה אלא בגורל, שנאמר:
אך בגורל, יצאו יהושע וכלב שלא נטלו בגורל אלא
על פי ה' נתנו לו את העיר.
אשר שאל את תמנת סרח.
כתיב
סרח, וכתיב:
חרס.
אמר ר' אלעזר:
בתחילה פירותיה דומים לחרס ולבסוף פירותיה מסריחין מרוב שומנן.
ואי תימא: בתחילה מסריחין מרוב שומנן ולבסוף דומים לחרס:
אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן.
אמר ר' יצחק:
מנין שהפקר ב"ד הפקר?
שנאמר:
וכל אשר לא יבא בעצת השרים והסגנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מעדת הגולה.
ר' אליעזר אומר:
מהכא:
אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל.
וכי מה ענין ראשים אצל אבות?
לומר לך, מה אבות מנחילין את בניהם כל מה שירצו, אף ראשים מנחילין לעם כל מה שירצו.