וישכם יהושע בבקר.
בבקר ולא בלילה, מגיד, משנתנה רשות למלאך לחבל אין מבחין בין צדיק לרשע.
וכן הוא אומר: לך עמי בא בחדריך.
וכתיב: ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר.
ואומר: הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע.
ואומר: והיה בעבור כבודי.
ללמדך שתהא נכנס בכי טוב ויוצא בכי טוב.

וכן את מוצא שהיו האבות והנביאים נוהגים בדרך ארץ, שנאמר:
וישכם אברהם בבקר,
וישכם יעקב בבקר,
וישכם משה בבקר,
וישכם שמואל בבקר.

והלא דברים ק"ו:
אם אבות ונביאים שהלכו לעשות רצונו של מי שאמר והיה העולם נהגו בדרך ארץ, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה.
וכן הוא אומר: תשת חשך ויהי לילה, הכפירים שואגים לטרף, תתן להם ילקוטון, תזרח השמש יאספון, מכאן ואילך יצא אדם לפעלו. ואומר: מה רבו מעשיך וגו':

דבר אחר:
וישכם יהושע בבקר
מלמד שהזריזין מקדימין למצוות.

דבר אחר:
בבקר
מלמד שתפילתן של צדיקים נשמעת בבקר:
בקרו של אברהם,
בקרו של יעקב,
בקרו של משה,
בקרו של יהושע,
בקרו של שמואל,
בקרן של נביאים, שעתידין לעמוד, שנאמר: ה' בקר תשמע קולי. בקרן של אומות העולם, שנאמר: לבקרים אצמית כל רשעי ארץ.
ואף ירושלים לעתיד לבוא, כל בקר ובקר דינה יוצא לאור, שנאמר: ה' צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור.

אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה
אמר להם יהושע:
עתידים אתם לעמוד שם ולעשות שם את השבת, אל תרחקו מן הארון יותר מאלפים אמה לכל רוח, שתהיו רשאין לבא להתפלל לפני הארון בשבת.
וכן אתה מוצא כשאמר הקב"ה למשה שיעשו להם דגלים.
א"ל: השרו דגליכם לארון לכל רוח, שנאמר: איש על דגלו באותות וגו'.
כאן כתיב: ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת.
ולהלן כתיב: מנגד סביב לאהל מועד.
למדנו 'נגד' מ'נגד' 'הרחק' מ'רחוק':

ויאמר יהושע אל בני ישראל גושו הנה,
אמר רבי זקפן:
בין שני בדי ארון.

רבי אחא בר' חנינא אמר:
סמכן בין שני בדי ארון.

רבנין אמרין:
צמצמם בין שני בדי ארון.
א"ל יהושע: ממה שהחזיקו אתכם שני בדי ארון, אתם יודעים כי אל חי בקרבכם, מכאן שהמועט החזיק את המרובה.

ודכוותה: יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד.
בנוהג שבעולם, אדם מפנה כלי מלא תוך כלי ריקן, שמא כלי מלא בתוך כלי מלא?!
כך העולם מים במים, ואת אמרת אל מקום אחד?!
מכאן שמועט החזיק את המרובה.

ודכוותה: ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע.
אמר רבי חנינא:
כמלא פי כברה קטנה הייתה, וכל ישראל עומדים שם?!
מכאן שמועט החזיק את המרובה.

ודכוותה: קחו לכם מלא חפניכם וכי חפנו של משה מחזיק שמונה קמצים?!
לא דמי ההוא דחפן לההוא דקמץ, דההוא דחפן תרין בהדין דקמץ.
וכתיב: וזרקו משה נמצא חפנו של משה מחזיק (ח) שמונה קמצים?!
מכאן שמועט החזיק את המרובה.

ודכוותה: אורך החצר מאה באמה וכל ישראל עומדים שם?!
מכאן שמועט החזיק את המרובה.

ואף ירושלם כן.
כדתנינן:

עומדים צפופים ומשתחווים רווחים ארבע אמות לכל אחד ואחד מכל צד, כדי שלא יהא אחד שומע תפלתו של חברו,

אף לעתיד לבוא כן, בעת ההיא יקראו לירושלם כסא ה' ונקוו אליה וגו'.

ר' יוחנן סליק כו'
א"ל: וכי מחוקת היא [אותם].
א"ל: הקב"ה אומר: האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך, הרחיבי מקום אהלך וגו' כי ימין ושמאל תפרוצי.

הנה ארון הברית אדון כל הארץ.
אמר רבי שמואל בר נחמני:
כל מקום שנאמר: אדון עוקר דיורין ומכניס דיורין, וזה בנין אב לכולם עוקר כנעניים ומכניס ישראל.
וכן הוא אומר: לכן נאום האדון ה' צבאות אביר ישראל וגו' ואשיבה שופטיך כבראשונה.

תנו רבנן:
כיצד עברו ישראל את הירדן?
בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים והיום נוסע תחלה, שנאמר: הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם בירדן.
בכל יום ויום לווים נושאים את הארון והיום נשאוהו כוהנים, שנאמר: והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאים ארון ה'.

תניא, ר' יוסי אומר:
בשלשה מקומות נשאו הכהנים את הארון:
כשעברו את הירדן,
וכשסבבו חומת יריחו,
וכשהחזירוהו פלשתים למקומו,
וכיון שנטבלו רגלי הכוהנים במים חזרו המים לאחוריהם, שנאמר: ורגלי הכהנים וגו' נטבלו בקצה המים.
וכתיב: ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד.
וכמה גובהן של מים?
י"ב מיל על י"ב מיל, כנגד מחנה ישראל דברי ר' יהודה.

א"ל ר' אלעזר בר' שמעון:
לדבריך אדם קל או מים קלים?
הוי אומר: מים קלים באים מים ושוטפים אותם!
אלא מלמד שהיו נגדשין כיפין ע"ג כיפין יותר משלש מאות מיל, עד שראו אותם כל מלכי מזרח ומערב, שנאמר: ויהי כשמוע כל מלכי האמורי וגו'.

עודם בירדן אמר להם יהושע: דעו על מה אתם עוברים את הירדן, על מנת שתורישו את יושבי הארץ, שנאמר: והורשתם את כל יושבי הארץ וגו' אם אתם עושים כן מוטב, ואם לאו באים מים ושוטפים אותיכם.

מאי 'אותיכם'?
אותי ואתכם.

עודם בירדן אמר להם יהושע: הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל וגו'.
עודם בירדן אמר להם יהושע: שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשר אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה.

אמר ר' יהודה אבא חלפתא וחנינא בן חכינאי:
עמדו על אותן האבנים ושיערו כל אחד ואחד כארבעים סאה, וגמירי: מאי דמידלי איניש על כתפיה תלתא דטעוניה הוי.
ומכאן אתה מחשב לאשכול, שנאמר: וישאוהו במוט בשנים.
ממשמע שנאמר: במוט איני יודע שהוא בשנים?!

מה תלמוד לומר בשנים?
בשני מוטות.

אמר ר' יצחק:
טורטני וטורטני.

דטורטני כיצד?
שמונה נשאו אשכול,
אחד נשא רימון,
ואחד נשא תאנה.
יהושע וכלב לא נשאו כלום, מפני שלא היו באותה עצה.

רבי אמי ורבי יצחק פליגי:
חד אמר:
לדברי ר' יהודה:
כחנייתן עברו.

לדברי רבי אלעזר בר' שמעון:
בזה אחר זה עברו.

וחד אמר:
בין למר ובין למר כחנייתן עברו.
מר סבר: אדם קל.
ומר סבר: מים קלים.

תנו רבנן:
כיון שעלה אחרון שבישראל מן הירדן חזרו המים למקומם, שנאמר: ויהי כעלות הכהנים נושאי ארון ברית ה' מתוך הירדן וגו', נמצא ארון ונושאיו מצד אחד, וישראל מצד אחד, נשא ארון את נושאיו ועבר, שנאמר: ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם, ועל דבר זה נענש עוזא, שנאמר: וישלח עוזא ידו אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר ויחר אף אלהים בעוזא.
אמר לו הקב"ה: עוזא, נושאיו נושאו הוא עצמו לא כל שכן.

נמצאת אומר: שלושה מיני אבנים היו:
אחד שהקים משה בארץ מואב.
שנאמר: בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר.
ולהלן הוא אומר: וכתבת על האבנים באר היטב
אתיא באר באר.
ואחד שהקים יהושע בירדן,
ואחד שהקים יהושע בגלגל.

כיצד כתבו ישראל את התורה?
ר' יהודה אומר:
על גבי אבנים כתבוה, שנאמר: וכתבת על האבנים את כל דברי תורה הזאת באר היטב, ואח"כ סדום בסיד.

אמר לו ר' שמעון:
לדבריך היאך למדו אוה"ע תורה?
אמר לו: בינה יתירה נתן בהם הקב"ה, ושגרו נוטירין שלהם, וקלפו את הסיד וכתבוה. ועל דבר זה נחתם גזר דינם לבאר שחת, שהיה להם ללמוד ולא למדו.

ר' שמעון אומר:
על גבי סיד כתבוה, וכתבו להן למטה: למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות.
הא למדת, שאם חוזרים בתשובה מקבלים אותם.

אמר רבא בר שילא:
מאי טעמא דר' שמעון?
דכתיב: והיו עמים משרפות שיד, על עסקי סיד.

ור' יהודה אומר:
כסיד, מה סיד אין לו תקנה אלא שרפה, אף רשעים אין להם תקנה אלא שרפה.

בוא וראה כמה נסים נעשו לישראל באותו היום:
בו ביום עברו את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יותר מששים מיל ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם וכל העומד בפניהם מיד נתרז, שנאמר: את אימתי אשלח לפניך.
ואומר: תפול עליהם אימתה ופחד וגו' עד יעבור עמך ה', זו ביאה ראשונה.
עד יעבור עם זו קנית, זו ביאה שניה.
אמור מעתה, ראויין היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע, אלא שגרם החטא.

ואח"כ הביאו אבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד, וכתבו עליו את כל התורה כולה באר היטב בשבעים לשון, והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו וברכו וקללו, וקבלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל, שנאמר: והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון.

יכול בכל מלון?
תלמוד לומר: במלון אשר תלינו בו הלילה.
וכתיב: ושתים עשרה אבנים אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל:

ששה שבטים עלו על ראש הר גריזים וששה על הר עיבל, והכהנים והלוים והארון למטה באמצע הכהנים מקיפין את הארון, והלווים מקיפין את הכהנים, וכל ישראל מזה ומזה עומדים, שנאמר: וכל ישראל וזקניו מזה ומזה עומדים.
הסבו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה: ברוך האיש אשר לא יעשה פסל וגו', ואלו ואלו עונים אמן.
הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה, ואמרו: ארור האיש אשר יעשה פסל וגו', ואלו ואלו עונים אמן, עד שגמרו ברכות וקללות.

ואח"כ הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדו אותם בסיד וכתבו עליו את התורה בשבעים לשון, והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו והלכו למקומם ולנו.

תנו רבנן:
הלא המה בעבר הירדן מעבר הירדן ואילך, דברי רבי יהודה.
אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה זורחת.
בארץ הכנעני היושב בערבה, אלו הר גריזים והר עיבל שיושבים בהם כותיים.
מול הגלגל סמוך לגלגל.
אצל אלוני מורה מה להלן שכם אף כאן שכם.
ולהלן הוא אומר: עד מקום שכם עד אלון מורה.

רבי אלעזר אומר:
הלא המה בעבר הירדן סמוך לירדן, דאי מירדן ואילך הא כתיב: והיה בעברכם את הירדן. אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה זורחת.
בארץ הכנעני, בארץ החוי.
היושב בערבה והלא בהרים וגבעות הם יושבים?!
מול הגלגל, והלא לא ראו את הגלגל?!

ר' אלעזר בן יעקב אומר:
לא בא הכתוב אלא להראות להם דרך בשניה, כדרך שהראה להם בראשונה.
דרך בדרכים לכו ולא בשדות וכרמים.
היושב ביישוב לכו ולא בהרים וגבעות.
בערבה ולא במדברות.

תנו רבנן:
ברוך בכלל ברוך בפרט.
ארור בכלל ארור בפרט.
ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי ארבע.
ארבע וארבע הרי שמונה.
שמונה ושמונה הרי שש עשרה.
וכן בסיני,
וכן בערבות מואב.

ר' שמעון:
מוציא הר גריזים והר עיבל ומכניס אהל מועד שבמדבר.

תנו רבנן:
ונתת את הברכה על הר גריזים וגו' מה תלמוד לומר?
אם ללמד שתהא הברכה על הר גריזים וקללה על הר עיבל, הלא כבר נאמר: אלה יעמדו לברך את העם וגו'. וכתיב: אלה יעמדו על הקללה וגו'?!
אלא להקדים ברכה לקללה.

יכול יהו כל הברכות קודמות לקללות?
תלמוד לומר ברכה וקללה, ברכה אחת קודמת לקללה ואין כל הברכות קודמות לקללות.
ולהקיש ברכה לקללה:
מה קללה בלווים, אף ברכה בלווים.
ומה קללה בקול רם, אף ברכה בקול רם.
ומה קללה בלשון הקדש, אף ברכה בלשון הקדש.
ומה קללה בכלל ופרט, אף ברכה בכלל ופרט.
ומה קללה אלו ואלו עונים אמן, אף ברכה אלו ואלו עונים אמן.

ויעמדו המים היורדים מלמעלה
קמו נד אחד.

הרחק מאדם העיר אשר מצד צרתן
אתה מוצא כל נסים שנעשו לישראל בזכותו של אברהם היו:
יציאת מצרים בזכותו, שנאמר: כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוציא עמו בששון. קריעת ים סוף בזכותו, שנאמר: לגוזר ים סוף לגזרים. וכתיב: אשר עבר בין הגזרים האלה.
קריעת ירדן בזכותו, שנאמר: עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם.

רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יוחנן אומר:
מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב.
בתורה, כי במקלי עברתי את הירדן הזה.
בנביאים, ביבשה עבר ישראל את הירדן ישראל סבא.
בכתובים, מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור וגו' מלפני אלהי יעקב.