והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש.
אמר רבי לוי:
לקיחת הפסח עמדה להם בירדן, דכתיב: בעשור לחדש הזה ויקחו להם וגו'.
וכתיב התם: והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש.
אכילת הפסח עמדה בימי המן, דכתיב: בלילה ההוא נדדה וגו'.

אמר ר' יוחנן בשם רבי בנאה:
ערל מקבל הזאה, שכן מצינו באבותינו שקבלו הזאה כשהיו ערלים, שנאמר: והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש, בעשרה לא מהול משום חולשא דאורחא, הזאה אימת עבוד לאו כשהם ערלים?!

ודילמא לא עבוד פסח כלל?
לא ס"ד דכתיב: ויעשו את הפסח.

ודילמא פסח הבא בטומאה עבוד?
אמר רב אשי:
בהדיא תניא:

מלו וטבלו ועשו פסחיהן בטהרה: