(א-ג) מדוע נתקבצו בני אפרים ומה חטא להם, ותשובת יפתח יש בה עמעום וכפל דברים:
[יב, א]
ויצעק איש אפרים -
לאפרים חרה לו על שגלעד בחרו ראש וקצין לראש בית יוסף, יען שנצחו המלחמה, והם טענו למה לא קרא אותם להלחם, ורצו לשרוף ביתו כי לא הסכימו על נשיאותו כמו שיבאר בפסוק ד', והיה להם הטענה שהיו גדולים ממנשה בבית יוסף, כמו שאמר וישם את אפרים לפני מנשה ועי"כ העלילו עליו.

[יב, ב]
ויאמר יפתח -
אמר ג' טענות:
א) איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון רק אני בעל הריב כי בני עמון רעצו י"ח שנה את בני גלעד והמלחמה היה מוטל רק עלינו.

ב) ואזעק אליכם כל הימים זעקנו ולא באתם להושיענו.

[יב, ג]
ג) ואראה כי אינך מושיע –
שאם היית מושיע כבר היה עת לזה מזמן רב, ועי"כ ואשימה נפשי בכפי והייתי בסכנה גדולה וה' נתנם בידי בדרך השגחה, ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי, רצה לומר לעזר לא עליתם כל הזמן העבר, רק להלחם בי עליתם היום הזה?!

[יב, ד]
ויקבץ יפתח -
ואחר שראה כי לא רפתה רוחם מדבריו הרכים, כי אמרו מבאר סבת המלחמה שבני אפרים טענו על שהעיזו אנשי גלעד לבחור את השופט כאלו הם עקר בית יוסף, והם טענו לנגדם לאמר פליטי אפרים אתם, רצה לומר אפרים הוא עקר השבט ועמו חצי מנשה שלקחו נחלתם אצלו חבל וגורל אחד כמו שאמר בספר יהושע, ואתם גלעד שלקחתם מעבר הירדן, פלטים אתם מן השבט, כי היה מקומכם הראוי בתוך אפרים בתוך מנשה, רק הלכתם לפלטה אל עבר הירדן, ואיך תעיזו לבחור קצין שוטר ומושל.