פסוק א
בגדי עזים. זכר בה בהבאת גדי עזים לה, למנה
אבאה וגו'. לשכב עמה, להיות אצלה:

פסוק ב
כי שנא שנאתה. בראותי כי חרה לך על שגלתה מצפונך:

פסוק ג
נקיתי וגו'. הפעם הזאת אהיה נקי מפלשתים כאשר אעשה להם רעה, כי לא יחשבו לי לאשמה, על כי מהראוי להרע עמהם:

פסוק ה
וישלח. שלחם לנפשם בין הקמות:

פסוק ו
ויאמרו. הרואים אותו שעשהו.
וישרפו. לפייס את שמשון:

פסוק ז
אם תעשון כזאת. רצה לומר, לכן אשר עשיתם כזאת לנקום נקמתי, לא יהיה לי עמכם איבת עולם, רק אנקום בכם פעם אחת, ואחר זה אחדול מלנקום:

פסוק ח
שוק על ירך. תרגום יונתן, פרשין עם רגלאין, דימה את הפרשים רוכבי סוסים אל הירך שהוא בגובה הרגל, והולכי רגלי, דימה לשוק שהיא בתחתית הרגל:

פסוק יא
עשית לנו. כי הלא ינקמו בנו
כאשר עשו לי. שלא מיחו באשתי מלהנשא לאחר:

פסוק יב
לאסרך ירדנו. כי הפלשתים גזרו עליהם לאסרו ולהביאו
השבעו לי. רצה לומר, אמסור עצמי בידכם, אך השבעו לי על הדבר שרק תאסרו אותי, כי ירא אני פן תפגעון בי:

פסוק יד
הוא בא. כי לא אסרו כי אם ידיו, ולא רגליו
הריעו. תרועת שמחה
כפשתים. חלושים, כפשתים אשר נחרכו באש
וימסו. כאלו נמסו מעל ידיו העבותים שנאסר בהם:

פסוק טו
לחי חמור טריה. לחי לחה מן חמור:

פסוק טז
בלחי החמור. בלחי של חמור עשיתי חמרים חמרים, והוא לשון הנופל על לשון
הכיתי. הרגתי, הוסיף לפרש דבריו:

פסוק יז
רמת לחי. על שם שהשליך שם את הלחי, כי התרגום של וישלך, הוא ורמא:

פסוק יח
ועתה אמות בצמא. אם אשב פה
ונפלתי. אז אפול ביד הפלשתים הערלים, אם אבוא העיר לרוות צמאוני:

פסוק יט
ויצאו ממנו. בנס נעשה מעין תחת המכתש ויצאו המים דרך הבקע
ותשב רוחו ויחי. אמר בדרך גוזמא והפלגה, כאלו יצאה רוחו ושבה אחרי זה ונעשה חי
שמה. של המעין ההוא
עין הקורא. רצה לומר, מעין הבא על ידי הקורא לה', אשר היא במקום לחי, רצה לומר, רמת לחי
עד היום הזה. היא שמה אשר נקרא לה:

פסוק כ
בימי פלשתים. בימים שמשלו פלשתים בישראל: