פסוק ב
מפני מדין. להסתיר עצמן מפניהם:

פסוק ג
והיה אם זרע. רצה לומר, כאשר זרעו והתחיל לצמוח:

פסוק ד
יבול הארץ. צמחי התבואות
עד בואך עזה. מתחלת הגבול עד אשר תבוא אל עזה, וכאלו ידבר לנוכח מול האדם היודע המקום:

פסוק ט
כל לחציכם. הם מלכי כנען אשר לחצו אתכם בהלחמם עמכם:

פסוק י
ולא שמעתם בקולי. כאומר, בעבור זה באה הרעה עליכם:

פסוק יא
אשר ליואש. האלה היתה של יואש, שהיה מבני אביעזר, מבני מנשה
להניס. רצה לומר, להבריח ולהטמין:

פסוק יג
בי אדני. בקש ממנו להשיבו על דבריו, ואמר לו, ואם אמת שיש ה' עמנו, למה אם כן מצא אותנו הרעה, ואיה כל נפלאותיו, וכי כלו
ועתה נטשנו. ואיך אם כן תאמר שה' עמי:

פסוק יד
ה'. רצה לומר, מלאך ה'
בכחך זה. רצה לומר, בכח זה הזכות אשר למדת סניגוריא על ישראל, תוכל להושיעם
הלא שלחתיך. ועשה השליחות:

פסוק טו
אלפי. האלף שבית אבי נמנה בו, הוא הגרוע מכולן, ואנכי הוא הקטן שבבית אבי, ומי ישמע לי ללכת אחרי:

פסוק טז
כי אהיה עמך. והכל ישמעו לך
כאיש אחד. רצה לומר, מהרה ובקלות:

פסוק יז
אות. איזה מופת ופלא לדעת אשר אתה מלאך ה' מדבר עמי, כי לא היה רגיל בנבואה וחשב פן אין זה נבואה:

פסוק יח
והנחתי לפניך. ועשה לי בה אות:

פסוק יט
בא. אל הבית
ויעש. רצה לומר, תקן ובשל
ויגש. הגיש אליו המנחה הזאת:

פסוק כ
הלז. שהיה לפניהם
שפוך. על הסלע:

פסוק כא
הלך מעיניו. רצה לומר, לא ראהו עוד:

פסוק כב
כי מלאך ה'. כי עד הנה היה מסתפק בדבר, ולזה שאל אות
אהה ה'. רצה לומר, אתה ה', מיילל אני כי לבי יפחד על אשר ראיתי מלאך, פניו מול פני:

פסוק כד
לו. למזבח
ה' שלום. רצה לומר, פה אמר לי ה' שלום
עודנו. עוד הוא עומד בעפרה שהיא מנחלת בני אביעזר:

פסוק כה
אשר לאביך. שהוא של אביך
ופר השני. גם קח פר השני שנתפטם לעבודה זרה זה שבע שנים:

פסוק כו
המעוז הזה. הוא הסלע האמור למעלה (פסוק כ)
במערכה. רצה לומר, במקום ישר, שתוכל לערוך שם אבני המזבח
הפר השני. והפר אשר לאביו, צוה לקחתו לבל יקריבו הם לעבודה זרה, ולא הוזכר מה נעשה בו, או זהו הפר אשר לאביו, וכמו שכתוב למעלה.
בעצי האשרה. להבעיר בהם האש:

פסוק כח
הבנוי. אשר נבנה זה מחדש:

פסוק כט
ויאמרו גדעון. לא פירש מי היו האומרים:

פסוק ל
וימת. רצה לומר, נמית אותו:

פסוק לא
האתם. וכי אתם תריבון בעבור הבעל, וכי אתם תושיעון אותו, בתמיה
אשר. מי אשר יריב בעבורו יומת על ידי עד הבוקר, רצה לומר, טרם יבוא הבוקר השני
אם אלהים הוא. אם יש בו אלהות, יריב בעצמו את ריבו:

פסוק לב
ויקרא לו. יואש קרא לגדעון בנו:

פסוק לג
ויעברו. את הירדן:

פסוק לד
ורוח ה'. בא לו מה' רוח גבורה ואומץ הלב
ויתקע. לסימן להאסף
ויזעק. נאספו אחריו משפחת אביעזר:

פסוק לה
לקראתם. באו אל גדעון ואנשיו למולם:

פסוק לז
וידעתי. על ידי המופת הזה:

פסוק לח
ויזר. סחט להוציא הבלוע, והיה נמצץ ספל מלא: