פסוק א
לבלתי קראות לנו. בתחלת המלחמה כאשר הלכת להלחם, ומה זה קראת לנו אחר הנצוח:

פסוק ב
מה עשיתי. רצה לומר, הנה עם כל זה הנצוח יקרא על שמכם, כי מהו הנצוח אשר עשיתי אני עתה כמו אתם
הלא טוב וגו'. רצה לומר, הנצחון שעשיתם בסוף המלחמה, היא יותר גדולה מהנצחון שעשו אני עם משפחתי אביעזר בתחלתה:

פסוק ג
ומה יכלתי. רצה לומר, היכולת שבי, מה היא, עד שאוכל לעשות גבורה כמו אתם
אז. כשדבר על לבם, והודה להם על הנצחון והיכולת, נחו מזעפם:

פסוק ה
אחרי זבח וצלמנע. כי ברחו עד לא לכדו המים, או שנשארו בארצם ולא באו במלחמה, ורדף להחרימם מארצם:

פסוק ו
עתה בידך. כי אם אינם עתה בידך, אין גבורה ברדיפה לשניתן לצבאך לחם:

פסוק ז
ודשתי. כאדם הדש תבואה, שמכה וחובט בה, כן אכה על בשרכם עם קוצים:

פסוק ח
כזאת. כאשר דבר לאנשי סוכות:

פסוק ט
אתץ וגו'. לפי שבטחו להשגב במגדל עוז אשר היה להם, לזה אמר שינתוץ אותו:

פסוק י
כל הנותרים. רצה לומר, והמה היו כל הנותרים וגו'
שלף חרב. רצה לומר, אנשי מלחמה הולכים שלופי חרב:

פסוק יא
היה בטח. רצה לומר, לא היו נשמרים מחרב גדעון, כי חשבו שבטוחים המה כי לא יבוא עליהם:

פסוק יב
החריד. גדעון החריד את כל המחנה ולא יכלו להציל המלכים מידו:

פסוק יג
מלמעלה החרס. בעוד היה נראה השמש מלמעלה, בגובה השמים:

פסוק יד
וישאלהו. קצר ולא פירש מה שאלו, ומעצמו יובן הדבר:

פסוק טו
אשר חרפתם אותי. בדבר לכידתם:

פסוק טז
וידע בהם. עם הקוצים היה מייסרם ומשברם:

פסוק יז
ויהרג וגו'. כי נלחמו בו בעבור נתיצת המגדל:

פסוק יח
כמוך כמוהם אחד. תארך כתארם ותארם כתארך, ולתוספת ביאור אמר אחד
כתאר. והיו כתואר בני המלך, כתארך:

פסוק כ
כי עודנו נער. ולזה היה ירא מהם, כי לא הבין שהמה מסורים בידו ולא יעמדו נגדו:

פסוק כא
כאיש גבורתו. כערך האיש כן ערך גבורתו, אם גדול הוא גבורתו גדולה, ואם קטן וגו', ולזה פגע אתה בנו, כי בעבור רוב הגבורה שבך תמית בפעם אחת ולא תשנה, וכן ראוי והגון להקל מיתת המלכים:

פסוק כב
משל בנו. קבלו אותו מאהבה למשול בהם הוא וזרעו, בעבור התשועה אשר עשה:

פסוק כג
לא אמשל. לא רצה לקבל הממשלה
ה' ימשל. רצה לומר, הלא מה' באה התשועה, לזה ימשול הוא בכם, ואליו תשמעון:

פסוק כד
איש נזם שללו. כל איש יתן לי נזם מאשר שלל
כי ישמעאלים הם. כי מדין היה מבני קטורה (בראשית כה ב), שהיא הגר (בראשית רבה סא ד) אם ישמעאל (בראשית טז טו), והמה אחים ובשם אחד יקראו ודרך אחד להם להשים נזם באף:

פסוק כו
אשר שאל. ונתנו על פי שאלתו
זהב. דינרי זהב
לבד וגו'. כי את אלה לקח לו בעצמו משלל המלחמה:

פסוק כז
אותו. רצה לומר, אותו משקל הזהב מהנזמים עשה מלבוש בצורת אפוד להיות לזכרון
ויזנו וגו'. שם במקום עמדו עבדוהו, כי הם עשאוהו לאחר זמן לעבודה זרה והלכו שם לעבדו
למוקש. על שבאה התקלה על ידי גדעון נהרגו בניו:

פסוק כח
לשאת ראשם. רצה לומר, הלכו בהכנעה בכפיפת ראש
ארבעים שנה. עד כלות ארבעים שנה מזמן התחלת השעבוד:

פסוק כט
וישב בביתו. רצה לומר, לא טרח הרבה בהנהגת העם, כי ישב בביתו במנוחה, ולזה הרבה נשים ובנים:

פסוק לה
ולא עשו חסד וגו'. לא גמלו חסד עם בית גדעון, כפי אשר הוא עשה חסד עמהם: