[טו, ג]
נקיתי הפעם -
הפעם הזאת אני נקי מהם, כי בדין אעשה עמם רעה.

[טו, ד]
שועלים -
למה שועלים?
לפי שהשועל מנהגו לחזור לאחוריו, לפיכך היה דבק הלפיד בין שתי הזנבות, כי כל אחד מהם היה חוזר לאחוריו ולא היה נפרד מחבירו ומתוך כך היה הלפיד דבק בהם, ואלולי כן היה זה הולך לפניו וזה לפניו והלפיד נופל מביניהם.

ורז"ל דרשו:

מאי שנא שועלים?
אמר שמשון: יבא שועל שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתם והיא שבועת אבימלך לאברהם.

ויפן זנב אל זנב -
מבנין הפעיל, כי הוא בשש נקודות:.

[טו, ה]
ועד כרם זית -
ועד כרם ועד זתים הכל הבעיר.

וכתרגום יונתן:

ועד כרמיא ועד זיתיא.

ויש לפרש כרם סמוך לזית, ויקרא כרם זית - הזיתים הנטועים ביחד הרבה, כמו שנקרא כרם הגפנים הנטועים ביחד הרבה.

וכן אמרו רז"ל:

כרם זית - איקרי כרם סתמא לא איקרי.

[טו, ז]
אם תעשון כזאת -
אם מתחלה כשגזלו אשתי עשיתם זאת, ששרפתם אותה ואת בית אביה היה טוב, אבל עתה שלא חששתם מתחילה עד שבקשתי אני דיני מכם, לא אחדל עדיין אלא אם כן נקמתי בכם פעם אחרת ואחר כן אחדל.

[טו, ח]
שוק על ירך -
תירגם יונתן:

פרשין עם רגלאין.

שוק הוא הרגלי וירך הוא הרוכב, ויש לפרש שוק על ירך על הנופלים בנוסם, כלומר כי לא הפך אחד מהם פניו אליו ולא עמד איש בפניו, אלא כלם נסו מפניו והכה אותם בנוסם ונופלים שוק על ירך, כי הנס ונופל על פניו מתהפך שוקו על יריכו.

[טו, ט]
וינטשו בלחי -
על שם סופו, כי על דבר לחי החמור נקרא המקום לחי.

ופירש וינטשו –
לשון שטיחה, כמו והנם נטושים על פני האדמה.

[טו, יא]
כאשר עשו לי -
רע עשו לי ורע עשיתי להם.
וכן: כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו.

[טו, יג]
ויעלוהו מן הסלע -
כי מקום בני יהודה היה גבוה מן הסלע, כמו שאמר למעלה: וירדו אל סעיף סלע עיטם.

[טו, יד]
בערו באש -
תירגם יונתן:

ככיתנא דאחד ביה נורא.

וימסו -
מבנין נפעל והוא כמו: וימס לבב העם.

אסוריו -
שם והאחד ממנו אסור והם היתרים, אשר נאסר בהם.

[טו, טו]
טריה -
לחה וכן מכה טריה.
וכן: יקראו לה בערבי טרי.

ויונתן תרגם:

בטינתא,

ואם הבי"ת שימוש פירוש בלחותה,

מדברי רז"ל:

אם היתה שדה מטוננת מותר פירוש לחה.

[טו, טז]
חמור חמורתים -
צבור וצבורים, כמו חמר חמרים והם שלשה משקלים בזה הענין חמור משקל אחד בשקל שאור יאור וחומר מן חומרים.
משקל אחר בשקל קדש, חדש

וחמורתים - מן חמורה משקל אחר משקל דבורה חגורה.

[טו, יז]
רמת לחי -
תרגום:

וישלך - ורמת

ולפי שהשליך הלחי שם, קראו רמת לחי.

[טו, יט]
אל המכתש אשר בלחי -
יונתן תרגם:

ית כיפא דבלועא ,

יראה דעת התרגום כי סלע היה תחת הלחי והיה הסלע עשוי כמו מכתש לפיכך קראו מכתש,

ובנסחא אחרת מצאתי:

ית ככא דבלועה,

והיא הגומא שהשן תקועה בתוכה.

ובנוסחא אחרת מצאתי:

רומזא דבלעא,

ולא ידעתי מה:

עין הקורא -
כתרגומו:

עינא דאתיהיבת בצלותיה דשמשון.

[טו, כ]
וישפט את ישראל בימי פלשתים -
טעם בימי פלשתים - הימים שפלשתים מושלים בישראל והוא הושיעם מהם, אע"פ שלא היתה תשועתם שלימה.