[ז, א]
מגבעת המורה -

מגבעתא דמיסתכיא.

ואפשר שהיה שם צופה מורה הדרכים.

[ז, ג]
ויצפר -
ישכים בבקר.
מתרגמינן:

בקר צפרא.

או פירש יסבב, כלומר יסוב מהר הגלעד וישוב לו.
וכן נקראת המצנפת צפירה, לפי שסובבים אותה על הראש ולצפירת תפארה.
וכן במשנה: הקופה משיעשה בה שתי צפירות לרחב שלה.

[ז, ד]
ואצרפנו לך שם -
כמו שצורפין הכסף מהסיגים שלא יהיה במלחמה ההיא רק הצדיקים, כי הכורעים על ברכיהם לשתות היה סימן לאשר כרעו לבעל.

ובמדרש אתה מוצא:

בימי גדעון שהיו עובדין לבבואה שלהם, אותם שהיו כורעין על ברכיהן, פירש לצל שהיה נראה מהם על המים.

על ברכיו לשתות -
כמו כן: תציג אותו לבד.

[ז, ו]
על ברכיהם -
הכף רפה.
וכן:

והוא ברך על ברכוהי.

והשאר דגושין.

[ז, ח]
את צדה העם בידם -
צדת העם שהלכו למקומם לקחו העם הנשארים עמו, וכן שופרותיהם שהיו עם מקצתם להריע במלחמה לקחו, כמו כן הנשארים עמו, כדי שיהיה שופר ביד כל אחד ואחד מהשלש מאות הנשארים, ויריעו תרועה גדולה להבהיל מחנה מדין,

ומלת צדה –
מוכרת במקום סמוך, כי משפטו צדת, וכמוהו וענוה צדק כאיפה שעורים וזולתם שכתבנו בספר מכלל בחלק הדקדוק.

וכן תירגם יונתן:

סמוך ית זוודי עמא.

[ז, יג]
צלול -
כתיב בוי"ו וקרי ביו"ד, ואחד הוא כי אותיות אהו"י מתחלפות והוא מענין: תצילנה אזניו כלומר שמע רעש לחם שעורים שהיה מתהפך במחנה מדין.
ובאמרו לחם שעורים נראה כי שמע וראה אותו, או יהיה מן צלי אש שרשו צלה, כמו מן שורש הגה הגיגי ופירש עוגת שעורים.

וטעם צליל –
שהיתה צלויה בגחלים והוא הנקרא בדברי רז"ל חררה ולא חררה על גבי גחלים.

וכן תירגם יונתן:

חרר דלחים שעורים.

והיה זה משל על ישראל שהיו חלושים, מתגברים על מדין ומנצחין אותם.

[ז, טו]
מספר החלום -
מן ויספר להם את חלומו, לשון הגדה.

ואת שברו -
פתרונו כי החלום כמו הדבר החתום והסתום, והפתרון שובר אותו ומגלה אותו.

[ז, יח]
ואמרתם לה' ולגדעון -
פירש חרב כמו שאמר: ויקראו חרב לה', כלומר חרבינו לה', הוא כי נלחם לנו ואחריו חרבינו הוא לגדעון, כי על ידו ננצח המחנה הזה.

וכן תירגם יונתן:

חרבא דאתקטלא מן קדם ה' וניצחנא על ידי גדעון.

[ז, יט]
ראש האשמורת התיכונה -
שהיו שומרים המחנה בלילה והיו חולקים משמרות הלילה לשלשה חלקים, השומרים בתחילת הלילה היו עורי' עד שליש הלילה והוא סוף האשמורת הראשונה, וראש האשמורת התיכונה והיו השומרים הראשונים הולכים לישן והאחרים קמים משנתם לשמור, וזהו שאמר אך הקם הקימו את השומרים, והנה גדעון בא אל המחנה.

[ז, כ]
שלשת הראשים -
אינו אומר, כי הראשים לבדם תקעו כי כל העם תקעו.
ופירוש ראשים – חלקים, כמו: והיה לארבעה ראשים.

[ז, כא]
וירץ כל המחנה -
לנוס כמו שאמר: וינוסו, ומה שאמר: ויריעו, תרועת שבר ופחד:

[ז, כב]
צררתה -
בשני רישי"ן.

[ז, כד]
ולכדו להם את המים -
שלא יוכלו לעבור ולא היו מים אלו מי הירדן אלא מים אחרים שהיו בדרכם עד בית ברה, שהרי אמר אחר כן ואת הירדן.

[ז, כה]
בצור עורב -
אחר שהרגו שם עורב נקרא צור עורב.
וכן יקב זאב אחר שהרגו שם זאב, נקרא יקב זאב.

ותירגם יונתן:

יקב זאב מישר זאב.

אולי המישור ההוא היה כמו יקב שפתו' גבוהות לו סביב.