[ח, ב]
הלא טוב עוללות אפרים -
דרך משל, כלומר הפחותים שבכם טובים מהגדולים שבנו או עוללות ובציר, משל על מדין ומה שעשה גדעון במדין היה כמו הבציר, כי הוא החל המלחמה והרג המחנה שהיה רב ומה שנשאר אחר הבציר הם העוללות והוא דבר קטן כנגד הבציר, כן אפרים לכדו שרי מדין שהם כעוללות כנגד כל המחנה, אלא שהיו שרים וגדולים זהו שאמר הלא טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר, כי המעשה שלכם טוב מהמעשה שלי, כי שרי מדין נפלו בידכם.

ותירגם יונתן:

הלא טבין חלשיא דבית אפרים מתקיפיא דבית אביעזר.

מבציר -
הבי"ת רפה וראויה להדגש.

[ח, ג]
אז רפתה רוחם -
רוח הכעס, כמו: אל תבהל ברוחך לכעוס.

[ח, ו]
ויאמר שרי סכות -
אחד מהשרים ענה לו בעבור כלם, לפיכך אמר: ויאמר לשון יחיד.

[ח, ז]
את קוצי -
עם קוצי המדבר, ופירושו ודשתי שאכה בקוצים על בשרכם.

ויונתן תרגם:

את קוצי על כובי מדברא ועל ברקניא.

ונראה מדבריו שפירושו שישליכם על הקוצים ערומים וידוש ברגליו עליהם, ונראה כי סכות זה היה מקום קוצים וברקנים, לפיכך שם העיר סוכות כמו התמלא בסכות עורו, שפירושו קוצים, לפיכך אמר שיכה אותם בקוצים.

הברקנים -
מין ממיני הקוצים.

[ח, י]
בקרקר -
הבי"ת פתוחה לסימן ה"א הידיעה, שלא כמנהג להכניסה על שם עיר, כי אם במקומות מועטים והוא לרוב ההודעה.

[ח, יא]
דרך השכוני באהלים -
בא הסמיכות על אות השימוש, כמו לנביאי מלכם ופירש כמו שתירגם יונתן:

באורח משירית ערבאי דשרן בשכונין במדברא:

[ח, יג]
מלמעלה החרס -
כמו שתירגם יונתן:

עד לא מיעל שמשא.

קודם בא השמש וחרס נקרא השמש, כמו האומר לחרס ולא יזרח בטרם יבא החרסה ויהיה מלמעלה מן כעלות גדיש בעתו, כלומר טרם הפסק אור השמש, או פירושו שהיה השמש עדין למעלה נראה ברקיע שלא נכנס עדין תחת הארץ.
ויש לפרש כי כל הלילה רדף גדעון אחרי זבח וצלמונע ובבקר כעלות השחר שב מן המלחמה וזהו מלמעלה החרס:.

[ח, יד]
ויכתוב אליו -
כדי שלא ישכחם עד בואו העיר.

[ח, טז]
וידע בהם -
כתרגומו:

ותבר עליהון.

מן וידוע חולי שהוא לשון שבירה.

ויתכן לפרשו: כמשמעו, שהודיע להם פשעם עם הקוצים.

[ח, יז]
ויהרג את אנשי העיר -
מה שלא אמר בתחלה כי אם לנתוץ את המגדל לפי שהיו בוטחים בו, וענוהו עזות ועתה הרג את אנשי העיר, אולי היו נלחמים עמו כשבא לנתוץ את המגדל.

[ח, יח]
איפה האנשים -
מה תארם ותכונתם.

כמוך כמוהם אחד -
כמוך כמוהם צלם אחד וצורה אחת והיו כתואר בני המלך, כמו שאתה כן הם.

ויונתן פירש:

אחד מהם היה כתואר בני המלך - כותך כן אנון חד מנהון כחזוא דבני מלכא.

ונראה פירושו, לפי שמלת אחד נפרדת בטעם.

ואמר בני המלך –
כי ברוב בני המלך יפים בתואר משאר בני אדם, לפי שהם מגודלים בתענוג.

[ח, כא]
כי כאיש גבורתו -
כלומר לא נמות ע"י נער שנצטער בפגיעתו, כי אין לו גבורה וכח עדין שיכה בנו בפעם אחת, מהרה אתה שאתה גביר, כי כמו שהאיש גדול כן גבורתו, תכה בנו אתה ונמות על ידך מהרה.

ויקח -
להודיע כי לקחם לעצמו, כי בדעתו היה לשאול כל השהרונים והנזמים מבני החיל, כמו שאמר: אשאלה מכם שאלה.

השהרונים -
חלי בדמות ירח.

תרגום:

ירח סיהרא.

[ח, כד]
כי ישמעאלים הם -
מדינים הם ישמעאלים, כי בני קטורה הם וקטורה היא הגר.
וכן במכירת יוסף וימכרו את יוסף לישמעאלים ואחר כן אמר והמדינים מכרו אותו אל מצרים.

ויונתן תרגם:

ארי ערבאי קטילו.

נראה מתרגומו כי אינו אומר על המדינים כי ישמעאלים הם, אבל הערבים השכוני באהלים שעברו ברדפם אחרי מדין והרגום, ומהם היו נזמי הזהב.

[ח, כו]
והנטיפות -
תירגם יונתן:

כלילא.

ויש מפרשים:
מן נטף ושחלת.
ופירש נטיפות - שם כלי זהב שנושאין בהם נטף שהוא הצרי.

[ח, כז]
לאפוד -
עשה אותו כמין חגורה או מלבוש זהב, והציג אותו בעירו שיהיה לזכרון התשועה הגדולה, והוא עשה אותו לטובה ואחרי מותו זנו בני ישראל אחריו ועשו אותו אלוה.

ובדברי רז"ל:

במשתחוה לאפוד עצמו, כמה דאת אמר: ויעש אותו גדעון לאפוד.

[ח, כט]
וישב בביתו -
שלא היו לו מלחמות, כמו שאמר: ותשקוט הארץ ארבעים שנה.

[ח, לה]
עם בית ירובעל גדעון -
די היה באחד, אלא שמנהג הלשון כן במקומות לרוב ההודעה.
וכן: בית לחם אפרתה.