[ב, א]
ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים - רוצה לומר אל המקום אשר קראו בוכים אחר זה, מצד הבכיה שבכו שם ישראל, וזה המלאך היה נביא שלא יתכן שידבר מלאך ה' לרבים יחד בזה האופן, כמו שזכרנו במקומות מה בפרושנו לדברי התורה, וכן תרגם יונתן שזה המלאך היה נביא וידמה שזה הנביא היה פנחס, כמו שאמרו ז"ל, ואמר שעלה מן הגלגל לפי ששם היה כשבאה לו הנבואה הזאת.

[ב, ו-י]
וישלח יהושע את העם –
רוצה לומר שכבר שלח את העם קודם זה, ושב להזכיר זה לפי שהיה צריך להזכיר שכבר עבדו ישראל את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע אשר ראו את כל מעשה הש"י במצרים ועל הים ובמדבר ובימי יהושע.
והנה נתבאר בדבר יפתח כי זמן יהושע והזקנים לא היה כי אם כמו ס"ז שנה, ולזה יחויב שיהיה אמרו וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותם הרצון בו, שכבר נאספו אל אבותם, רוצה לומר הזקנים כלם אשר ראו את כל מעשה ה' והם החכמים הישישים אמנם בלי ספק נשארו בישראל רבים אשר ראו את כל מעשה ה', כי לא היה מיציאת מצרים עד זה העת כי אם ס"ז שנה, ורחוק הוא שלא ימצא בישראל אז מי שהיו ימיו יותר מס"ז שנה, אבל בלי ספק היו שם רבים בני שמונים שנה ויותר, אבל מפני שלא היו חכמים לא הועילה אותם את כל מעשה ה' להציל ישראל מעשות הרע בעיני ה', ואמנם הזקנים, מפני שהיו מנהיגים את העם, הצילום מזה כל ימי חיותם.

[ב, יא-כג]
וזכר כי אחרי מות הזקנים ההם עשו ישראל הרע, ועבדו ע"ג. וספר דרך כלל איך היה מנהגם בימי השופטים עד שלא יתישבו לעבוד את ה' כי אם בימי השופט, ובמותו ישובו להשחית דרכם. ולזה חרה אף השם יתברך בישראל. ואמר שלא יוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימות, כי השאירם לנסות בם את ישראל השומרים הם את דרך ה' וזה, שזה היה סיבה לגלות מום ישראל והיותם בלתי חזקים באמונת השם יתברך, ולזה לא היו ישראל ראויים אל שתשלם להם בימי יהושע השמדת כל הגוים האלה.